משה מנשהוף, סופר ופילוסוף, העוסק בכתיבה הגותית פילוסופית וניחן בחשיבה מקורית שיורד לעומקם של נושאים, הוציא לאור את ספרו "ערכים ודמוקרטיה" (הוצאת כתב). הספר דן בסיבות יסודיות לקיומן של קבוצתיות וקוטביות בחברה שלנו

"בפילוסופיה של מוסר מתנהל כל הזמן דיון בנושאים האלה. מה שהיווה טריגר עבורי דווקא עכשיו היה המחשבה שיש חוסר הבנה בסיסי בשימוש במושגים שונים שמשמעותם איננה ברורה, וחשבתי שצריך להבהיר באופן מקיף ויסודי את המושגים האלו. הספר שכתבתי הוא לא עוד ספר שבא להגיד מה נכון ומה טוב, אלא זהו ספר שבוחן ושואל מה זה בכלל טוב. במרכז הספר עומדת השאלה הבסיסית ביותר: למה בכלל אנחנו צריכים את הדמוקרטיה? הדמוקרטיה איננה עוד ערך או אידאולוגיה, אלא מנגנון שמאפשר ניהול רעיונות, ערכים ודעות שונות בחברה ונותן ביטוי לאמונות של הקבוצות הערכיות השונות השייכות לה. אם מתייחסים לדמוקרטיה כאל ערך או כאל רעיון, אז היא הופכת לעוד רעיון שמתחרה ברעיונות אחרים".

כך אומר משה מנשהוף, סופר ופילוסוף, שהוציא לאור לאחרונה את ספרו "ערכים ודמוקרטיה" (הוצאת כתב). הוא עוסק בכתיבה הגותית פילוסופית, וניחן בחשיבה מקורית שיורד לעומקם של נושאים שעליהם הוא כותב. בשנים האחרונות חיבר מאמרים רבים ובהם: "ימי הביניים של החשיבה החופשית והיצירתית", "האם הכרחי להניח את קיום הלא מודע", "הגורם הבסיסי לשינוי בפילוסופיה של ויטגנשטיין", "נאורות וקוץ בה" ועוד. הוא כתב ספרים מסוגות שונות: "חלום וזיכרון" (2019) ו"רגש והרגשה" (2022) בסוגה ההגותית פילוסופית; "אופוריה"1994) ), "הכפיל הווירטואלי" (2010) ו"האחרים" (2014) בסוגת המדע הבדיוני; "עמוס — גואל הגורל" (2012)  — רומן פילוסופי-פסיכולוגי; "סיפור המטמון באי ודאות" (2012), סיפור פילוסופי בחרוזים. כמו כן, הוא תרגם וערך את "שירת רוּמי" — שירים מהמַַתְְ'נַַווי ופרקים בהגותו של ג'לאל אל-דין רוּמי (2013).

בהמשך לקריירה מרשימה של כתיבה פילוסופית מקורית ויסודית ולקריירה מרשימה של מוציא לאור, מגיע מנשהוף לשאול את השאלות הגדולות: מהו "טוב"? מדוע אנחנו רבים כל כך על מה שנכון? האם יש סיכוי שנוכל אי פעם להסכים? בספרו החדש הוא יוצא למסע פילוסופי־תרבותי בעקבות השסעים הערכיים שמטלטלים את החברה המודרנית – לא רק בישראל אלא גם בעולם. אבל במקום להציע פתרון קסם, הוא מציע בירור עמוק, רציונלי ומעורר מחשבה על מקומם של המוסר, הסמכות והדמוקרטיה.

הספר "ערכים ודמוקרטיה" בוחן את הקבוצתיות הערכית והרעיונית ודן בסיבות יסודיות לקיומן של קבוצתיות וקוטביות בחברה שלנו ובחברות אחרות. קבוצות ערכיות ומוסריות שונות אוחזות בדעות, באמונות ובערכים שונים, ולא בטוח שיימצא אפילו רעיון או ערך מסוים שיהיה מקובל על כל האנשים בכל הקבוצות. במילים אחרות, אין מוסר אוניברסלי שיהיה מקובל על כל אדם באשר הוא אדם.

משה, כתבת שהמוסר הוא לעיתים קרובות מקומי ולא אוניברסלי. אז איך אפשר בכלל לנהל שיח ציבורי בלי להתפוצץ מכעס?
"נכון. כפי שאומרים, 'אתיקה היא אתניקה'. כשלכל קבוצה תלם מוסרי (הדרך שמסמנת את הנכון והטוב) משלה, צריך לחפש ולמצוא את המכנה המשותף לקבוצות השונות ולטפחו. המשמעות של ניהול שיח ציבורי היא להיאבק לקידום הערכים והרעיונות שלנו, מתוך ידיעה שהם אינם אמת מוחלטת – ובטח לא אמת יחידה. יש מקום גם לדעות ולרעיונות אחרים, גם אם הם מנוגדים לדעותיי. כולם צריכים תמיד לזכור שגם הצד האחר, שדעותיו נוגדות את דעותיי, מאמין שהוא צודק ודעותיו נכונות. במילים אחרות, אפשר להתווכח מתוך כוונה להסביר ואף לקדם את הערכים שלך, בלי לבטל את הדעות האחרות".

האם יש דוגמה היסטורית או עכשווית לחברה שהתמודדה בהצלחה עם פלגנות ערכית קיצונית?
"לצערי אין חברה אידיאלית כזאת. גם אם יש חברות, שהדיון והתחרות הרעיונית והמוסרית מתנהלות בהן בשקט, עדיין יש חיכוכים ועימותים לא מעטים. ככל שיש כבוד לדעה האחרת ומתנהל דיון של כל הדעות האחרות ולא ביטול שלהן, קיימת מסגרת דמוקרטית ראויה".

אם אתה מתבקש לנסח עיקרון אחד שיכול לגשר על הפערים, עיקרון שגם חילוני וגם חרדי, גם שמאלני וגם ימני, יוכלו להסכים עליו – מה הוא יהיה?
"מה שהסברתי גם בספר – עיקרון של אחווה או של ערבות הדדית, כי כשיש ערבות הדדית יש משמעות לחופש ולשוויון ואלה הם היסודות העיקריים של הדמוקרטיה".

מה גילית על עצמך בזמן כתיבת הספר? האם הייתה נקודת מבט שלך שהשתנתה תוך כדי הכתיבה?
"הרבה. הבנתי שגם אני כמו אחרים מאכלס יציע במגרש המשחקים. שמנקודת מבט דמיונית שמעל לכל המגרש, כל הוויכוחים נראים פתטיים. עם זאת אני חושב שהכרחי להגן על העמדות הערכיות והמוסריות שלנו, אבל בלי לבטל את האחרות".

אם תתבקש לכתוב המשך – "ערכים ודמוקרטיה 2" – במה תתמקד? לאן הולכת החשיבה שלך מכאן?
"בספר הזה תמצתי את הרעיון. בניתי טיעון מבוסס מהמסד עד הטפחות. אני מניח שבמהלך ההרצאות יעלו נקודות ורעיונות שדורשים פיתוח, וככל הנראה אנסה להסביר אותם".

למה או למי בעיקר אתה מייעד את הספר שלך? מה לדעתך הייעוד העיקרי שלו?
"לא חשבתי על זה בהתחלה. עכשיו כשהספר יצא לאור, אני רואה בו אמצעי שיכול להביא אותנו לחשוב לפני שיוצאים בהכרזות כאלו או אחרות. חוץ מזה, שמתי לב שלמורים לאזרחות בארץ יש בעיה להסביר למשל מהי דמוקרטיה. ההסבר בא בפוזיציה כזו או אחרת או שמתויגת שכזאת, ולדעתי ספר זה יכול למלא את החסר".