התערוכה הווירטואלית "הרהורים" (אוצרת: ד"ר אביבית אגם דאלי), המאגדת 16 אמנים ואמניות המציעים מבטים מגוונים על ההרהור, מוצגת במרחב הווירטואלי ונגישה לקהל הרחב בארץ ובעולם
התערוכה הווירטואלית הקבוצתית "הרהורים" (אוצרת: ד"ר אביבית אגם דאלי), המאגדת 16 אמנים ואמניות המציעים מבטים מגוונים על אחד המצבים האנושיים העמוקים והמורכבים ביותר – ההרהור, מוצגת בימים אלו בדמרחב הווירטואלי ונגישה לקהל הרחב בארץ ובעולם. התערוכה תינעל ב-30 ביוני 2026. הפלטפורמה הדיגיטלית מאפשרת חשיפה בינלאומית לאמנים המשתתפים ומציעה חוויית צפייה עכשווית ונגישה. אירוע הפתיחה החגיגי שודר השבוע בזום ושודר לקהל בארץ ובעולם.
הרהור הוא מרחב ביניים הנע בין מחשבה לרגש, בין זיכרון לדמיון, ובין מה שנאמר למה שנותר בלתי מדובר. בעידן המאופיין בקצב מואץ, בתגובה מיידית ובהצפה בלתי פוסקת של מידע ודימויים, ההרהור הופך למעשה של עצירה והתבוננות. הוא מזמין את האדם להקשיב לעצמו, לבחון מחדש את זיכרונותיו, ספקותיו, תקוותיו ושאלותיו, גם כאשר אין בכוונתו להגיע לתשובה חד-משמעית.
לדברי ד"ר אביבית אגם דאלי, "התערוכה 'הרהורים' מבקשת ליצור מרחב של התבוננות והקשבה בעידן של רעש מתמשך. היא מזמינה את הצופים לשהות לרגע בתוך השאלה, בתוך הזיכרון ובתוך התחושה, ולגלות כיצד אמנות יכולה לפתוח פתח לחשיבה מחודשת על עצמנו ועל העולם שסביבנו".
אביבית אגם דאלי: "התערוכה מציגה מגוון רחב של פרשנויות אמנותיות למושג 'הרהורים'. העבודות עוסקות בהתבוננות פנימית, בזיכרון ובחלוף הזמן, בשאלות של זהות ושייכות, בתגובות למציאות האישית והקולקטיבית ובניסיונות ללכוד רגעים חמקמקים של מחשבה, חלום ותחושה. לצד יצירות שקטות ומדיטטיביות, מוצגות גם עבודות ביקורתיות ומאתגרות המעוררות שאלות חברתיות, תרבותיות ופילוסופיות".
האמנים והאמניות המשתתפות בתערוכה הם: אביבה חגאג, אורית בת צבי הרפז, אלה בר, בעז רונן, ג'ודי פרחי, דפנה סימנה, ורד אלון, זיוה רופא, יהורם גלילי, יעל בן ישר, יצחק בן מנחם, מרים משב, מרים שטרמן, רונית רינשטיין, רחל גרינשפן ושירה חי.
לדברי האמנית זיוה רופא, לצייר דיוקן זו דרך עוצמתית לחקירת נפש האדם. "דרך קווים צבעים וצללים האמנות מאפשרת להנציח רגעים חולפים, להעמיק בהרהורים פנימיים ולתפוס את אותן הבעות מימיקה עדינות שמספרות את הסיפור האנושי השלם, ללא מילים. הפנים הם מראה לנפש, באמצעות הציור ניתן לבודד רגע אחד של שמחה, עצב, פליאה וכו' ולהעצים רגעים אלה. הדיוקן משקף את העולם הפנימי של הדמות המצוירת. כך וניתן לחקור מחשבות, חלומות, מצבי רוח ולהפכם לוויזואליים ומוחשיים עבור המתבונן", היא אומרת.
האמנית יעל בן ישר מציגה צילומים אמנותיים של אהבה מקודשת בכותל המערבי ושל מעוף עגורים באגמון החולה. בן ישר: "בין הווה לעבר בין שמים לתפילה, בין שחור ללבן, שוררת אהבה. הטבע לא נח. מעוף העגורים בזריחה ערפילית, באגמון החולה שנפתח מחדש לאחר יותר משנה של מלחמה שהאתר היה סגור". האמנית רונית רינשטיין נמשכת לרגעים קטנים ושקטים, כאלה שבדרך כלל חולפים מבלי שנשים לב. "בציור זה ניסיתי לעצור רגע כזה: ישיבה לבד מול הטבע, רגע להרהר בתוך אור סתווי חם, כשהמחשבות נודדות בין זיכרונות, תקווה והרהורים על הזמן", היא מגלה.
יצירותיה של האמנית ורד אלון עוסקות במחשבות עמוקות שחולפות ומשתנות, שקיימות בכל מיני זוויות הנותנות ביטוי ללב פועם. ג'ודי פרחי מציגה בתערוכה את היצירה "עץ על עץ – סימן חיים". לדבריה, היער הווירטואלי שהיא מציירת, עץ ועצים ביחד ולחוד, מעניקים חיים. "היער שלי נע בין מציאות לפנטזיה, בין מה שנראה לבין מה שנחווה. זהו מרחב של צבע, תנועה, קיפאון ואימה כאחד. במסורות רבות העץ הוא יותר מצמח – הוא ציר בין עולמות. שורשיו נטועים באדמה, בגוף, בזיכרון; ענפיו נשלחים אל השמים, הרוח והאפשרי. ביהדות מסמן העץ חיים, דעת וחיבור נסתר בין נסתר לנגלה. בשמניזם היער הוא מרחב מעבר – מקום שבו גבולות מיטשטשים, האדם פוגש עצמו דרך הטבע כפי שאני מנסה לחוות".
המשותף לכל היצירות של האמנית דפנה סימנה הוא ששלושתן יצירות דיפטיכון בצבעי פסטל, המשדרות סימטריה. היא ציירה אותן בין 2023-2019 (לפני מלחמת חרבות ברזל). "באף אחת מהן לא תכננתי מראש כיצד תיראה היצירה הגמורה. פשוט הצמדתי שני קנבסים ונתתי דרור לצבעים, למכחולים, לדמיון, למוזיקת רקע ולניחוחות ארומטיים לעבור דרך ההוויה שלי".
האמנית מרים משב מציגה ביצירותיה הרהורי לב, כמיהה לטוב, מלכודות חגות בעולם החיים כרשת לוכדת כמעוף הציפור אל מקום טוב יותר.
בתערוכה מוצגות יצירות של יצחק בן מנחם, אמן וחלוץ פורץ שנפטר בשנת 1969. הוא נולד בוורשה ועלה לארץ להקים את קיבוץ משמר העמק. הוא צייר עם מארק שאגל בפריז והיה חברו הטוב של מרדכי נרקיס. כמו כן היה ממקימי אגודת האמנים הקיבוצית כדי שיותר לאמני הקיבוץ ליצור יום בשבוע על חשבון עבודה. מסע חייו שזור בהקמת המדינה. הוא בנה מכונה לחריטה כדורים בתעש של ההגנה בשנים 1948-1946. הוא גם תיעד ברישומים במשפט אייכמן, והתיעוד נתרם למוזיאון לוחמי הגטאות.
האמנית אלה בר מציגה סדרת עבודות הבוחנת את המושג "הרהור" כמרחב של תנועה פנימית. בר: "עבורי הציור הוא הכלי, שדרכו מחשבות מופשטות מקבלות צורה וצבע. אני יוצאת מהנוף המוחשי אל מחוזות פיוטיים, שבהם השמיים והאדמה הופכים למפות של רגש. דרך השכבות והמרקמים אני מבקשת ללכוד את הרגעים, שבהם המציאות פוגשת את הזיכרון. שלושת העבודות המוצגות יוצרות יחד תהליך מעגלי שאינו נפסק: מפירוק המחשבה לרסיסים עדינים, דרך התבוננות פנימית עמוקה ועד להגעה אל השלווה והמרחב הכללי".
האמן יהורם גלילי מציג בתערוכה ארבעה צילומים אמנותיים, שצילם בשעות הערב באזור העיר מודיעין. "כשהחשיכה יורדת השמיים נצבעים במגוון צבעי הקשת – ללא פילטרים וללא עיבוד גרפי – והתאורה הטבעית והמלאכותית מטביעות את חותמן על פסלי רחוב של נגנים במרכז מודיעין, על הרחוב שליד ביתי, על עצים בפארק שנראים כמו יער אפלולי והשמיים בשקיעה מעל כביש 443 נראים כאילו הם מועכים את השמש השוקעת. כל צילום כזה גורם למתבונן בה להרהר במה הוא בעצם מתבונן, מכיוון שנוצר עומק אמנותי המשנה את הפרספקטיבה המקורית של המקום שצולם".
האמן בועז רונן מציג בתערוכה שתי יצירות, ״מירון של מעלה״ ו״ירושלים של מעלה״, שנוצרו בשנים האחרונות בעיר הקודש צפת ועוסקות בנוף פנימי ורוחני. "מירון וירושלים נראות כמרחב של זיכרון והדהוד של תודעה. הצבע הכחול שחוזר בשתי העבודות יוצר מרחב נוח להתבוננות. הפסוקים, המילים והאותיות נטמעים בתוך שכבות הצבע כחלק אינטגרלי מהציור. היצירות לא מתארות מקום קדוש, אלא מצב נפשי של כמיהה פנימית לעלות מעלה מעלה. העבודות נוצרו בשנים האחרונות בעיר הקודש צפת", הוא מסביר.
האמנית אורית בת צבי הרפז מציגה מספר יצירות. ביצירה אחת היא התמקדה בסולידריות, קיימות ומרקם אנושי. בת צבי הרפז: "היצירה נולדה מתוך רגעים אמיתיים ברחוב, המחברים יחד פסיפס של חיים עירוניים, אנושיות וקיימות. במרכז הקולאז' שלושה עולמות שנפגשים: בית אצילי: בית אדום הניצב ברחוב מרכזי כעוגן של היסטוריה ותרבות, ומזכיר לנו את היופי האדריכלי שסביבנו. המדרכה המזמינה: נעליים ובקבוק ריק המונחים על המדרכה 'במצב טוב', ומספרים סיפור של נתינה, קיימות מודרנית ואפשרות לכל אדם לקחת את מה שהוא צריך. בדיוקן של בית מתוך סיפור רחב יותר המבנה מיוצג גם בקולאז' המרקם האנושי המוצג בתערוכה. ביצירה זו אני מביטה בנדבך אחד יציב ומלא נוכחות: 'הבית האדום', והפעם בהתבוננות פיוטית אישית בנגיעות צבע אבסטרקטיות בעלות תנועה".
יצירותיה של האמנית אביבה חגאג שזורות האחת בשנייה ומשקפות את התחושות וההרהורים שלה עם עצמה, עם החברה ובכלל. "ראשית החופש ללמוד ולפרוח עם הרעיונות המחשבות והתחושות שלי להיות תמיד חברה ונאמנה לעצמי ליצור חברויות להמשכיות החיים בחברה, בעשיה, בפריחה ובישום החלומות", היא אומרת לסיכום.
לצפייה בתערוכה הווירטואלית "הרהורים":
https://art.kunstmatrix.com/apps/artspaces/dist/index.html?timestamp=1780486038866&fbclid=IwY2xjawSTOg9leHRuA2FlbQIxMABicmlkETFRUXVtOUpxQU1EQ1Bvdnlkc3J0YwZhcHBfaWQQMjIyMDM5MTc4ODIwMDg5MgABHkeN6JQ5IRcrbgmC6qbK2WK-Nv1R2OmFvaiy_YjWzv6HH5rE2mlFy6mpYADW_aem_04wXeSQZvhxr3k2Hem2htA#/?external=true&language=en&uid=146029&exhibition=15612438
