המשוררת, הסופרת והאמנית הרב-תחומית רותי בראון הוציאה שני שירים מולחנים המופיעים בספרה החדש: "אהבה שאינה דוהה" ו"שורשים עמוקים" (לחן וביצוע: ניר פוראי, עיבוד מוזיקלי: אייבי קזס). הזוכה לתגובות אוהדות בתחום הספרות

"אני שמחה מאוד על כך שהוצאתי לאור ספר אופטימי יותר, שמהותו היא צורה וצבע, כולל שלושת הצבעים שמופיעים בכריכת הספר עם הפסל שעיצבתי. אני מקווה שהספר יצליח בחנויות הספרים ברחבי הארץ וגם כספר דיגיטלי בחנות המקוונת של עברית, ושיגיע לכמה שיותר קוראים וקוראות. מטרתו הראשונית של הספר היא לספר את הסיפור שלי, שאני בטוחה שישפיע רבות על הקוראים והקוראות. המסר העיקרי שלו הוא: צריך לקום, אף פעם לא לוותר ולא להתייאש. החיים ממשיכים ועדיף להמשיך אותם באופן הכי חיובי שניתן. כל אחד ימצא שיר, שהוא מתחבר אליו ויזכיר לו אירועים מחייו ושלמרות השבר הגדול אפשר לקום, להמשיך לחיות ואפילו ליהנות מהחיים".

כך אומרת המשוררת, הסופרת והאמנית הרב-תחומית רותי בראון, שהוציאה לאור את ספרה "אהבה שאינה דוהה", שבו היא כותבת באופן כן וישיר על אהבה ואובדן, חיבורים ופרידות, כאב ותשוקה. בימים אלו הוציאה רותי בראון שני שירים מולחנים המופיעים בספרה החדש: "אהבה שאינה דוהה" ו"שורשים עמוקים". המוזיקאי והיוצר ניר פוראי הלחין וביצע את השירים, ואייבי קזס אחראי על העיבודים המוזיקליים.

ספרה החדש של רותי מוקדש לבנה רן בראון, במאי אופרה מצליח המתגורר בפוזנן, פולין, עם אשתו זמרת האופרה ובנם. רן, שחיבר ספר מרתק על תולדות קרבות הבמה באופרה, הוא בוגר האקדמיה הגבוהה למוסיקה באוניברסיטה העברית ובעל תואר שני מהאקדמיה לבארוק בהאג. בצבא שירת בלהקת פיקוד דרום וממנה עבר ללהקת חינוך מיוחד למוזיקאים מצטיינים ושם היה הכוכב הראשי בהצגה.

"אהבה שאינה דוהה" זוכה לתגובות חמות ואוהדות מאנשים מתחום הספרות. כך למשל בלוגר הספרות אריק בלום כתב: "הספר 'אהבה שאינה דוהה' הוא קובץ שירים ומספר סיפורים קצרים המתארים ברגש את עולמה ואת תחושותיה של אישה אלמנה, כשיש מקום לתקווה וישנם בקובץ שירים המתארים את עוצמתה של אהבה אמיתית, שלווה ואושר. זהו ספר המשך לספרה הקודם, 'ואני מתגלה עם הזמן'. שני ספרים עוצמתיים אלו משמשים תרפיה לנפשה הדואבת של רותי המתמודדת עם משברים וטראומות אישיות קשות, הנחשפות בשירים בכתיבה מרגשת ונוגעת ללב. שפת הכתיבה יפה, מרגשת, שנונה, ריאליסטית ולעיתים בועטת. העריכה איכותית ושילוב ציורים שלה בטקסטים מוסיף לחוויית הקריאה".

בלוגרית הספרות ליאורה רנרט: "ספר שירים מכובד להפליא. 225 שירים שהקוראים יכולים להזדהות עימם בקלות. שירה, שמביטה לתוך הנפש הלב והמציאות היומיומית בשפה ישירה ובפשטות נעימה. הכריכה מהממת בצילום האיור שעליה. אישה ללא פנים, דמות כאילו נצחית שהזמן לא פוסח עליה. תמיד יש עוד תקווה, געגועים, אהבה ופרידה. השירים כתובים בשפה נקייה ומרגשת, וכל אחד מהקוראים יכול למצוא בהם את השתקפותו בכל תחום. האיורים המצולמים מרהיבים ביופיים והם נוכחים בשירים ומבטאים את תוכנם".

רותי נולדה בירושלים, בשנת 1945, לאברהם ולרחל קריזמן. בכיתה ח' היא זכתה בתחרות לכתיבה תמה וקיבלה קלמר מלא בצבעים. בגיל 12 עברה משפחתה לרחביה, והיא למדה בגימנסיה ובהמשך לימודי הוראה בסמינר בית הכרם. באפריל 1965 היא התחתנה עם דני בראון, שחצי שנה לאחר מכן עבר תאונת צלילה קשה בסיני. לאחר שלרותי ולדני נולדו שני ילדים, היא עברה לתחום העיצוב הגרפי ובהמשך לקרמיקה כאומנית אוטו-דידקטית. בשנת 2016 נפטר דני מסרטן שלושה חודשים בלבד לאחר שהתגלה בגופו.

לאחר שאהוב ליבה דני נפטר הסיפורים שלו חזרו אליה בצורה אחרת, ואף הפכו לשיר שהיא כתבה על החיים. "ככה יכולתי להתחבר אליו מחדש. הקשר בינינו היה כה חזק, ואין הרבה זוגות שקיים ביניהם קשר כזה", היא מגלה. לאחר מותו של דני היא החלה להשתתף בחוג לכתיבה יצירתית, לאחר שחברה טובה שלה אמרה לה: "את כותבת כל כך יפה, תתחילי לכתוב". "התחלתי לכתוב שירים ואת כל המחשבות וההגיגים שלי, ובסופו של דבר יצא לאור הספר 'ואני מתגלה עם הזמן', שמכיל אותי מטוב ועד רע ותורם רבות לנשים ולאנשים, שעברו משברים בחיים והחליטו להמשיך להתקדם הלאה", היא מספרת.

לאחר סיום העבודה על ספרה הראשון היו לה שירים רבים נוספים, שנבעו מתוכה והיא כתבה אותם במחברת. מהר מאוד מילאה עמודים שלמים – עד שהרגישה שהיא רוצה להוציא לאור ספר שני. הפעם החליטה להדגיש את הצד האמנותי שבה. ב"אהבה שאינה דוהה" היא עושה שימוש בידע הגרפי שלה ובכישרון האמנותי שלה, והדבר ניכר בעמודים רבים בספר וכמובן בכריכה הקדמית, שבה מופיע פסל מרהיב של אישה שהיא יצרה ולא הסכימה למכור משום שבעלה דני רצה שיהיה בחדר העבודה שלו. באחד העמודים בספר מופיעים ציורים של ינשופים שהיא יצרה, ובעמוד אחר מופיעים פסלים של בובשקות, שהיא יצרה ומכרה רבים מהם.

כאמור, היא למדה עיצוב גרפי, אך עסקה מעט בתחום זה, ועשתה הסבה לקרמיקה במשך 23 שנה. רותי: "נהניתי מאוד מהיצירה ומהכנת הכלים, מהציור עליהם ומהכנסתם לשריפה בתנור. ציירתי אצל יונה מך, רות במברגר ויעקב פינס, שלימד בבית הספר לאמנות בצלאל. ציירתי בכל סגנון ובכל צבע, בצבעי מים, גואש, אקריליק ועוד. רק לא אהבתי רישום".