לקראת חודש הספר העברי הסופרת והמשוררת ציפי שחרור, שפרסמה 37 ספרים, מהם 20 ספרי ילדים שחלקם תורגמו לשפות שונות, מספרת כיצד הקדימה את זמנה בחלק מספרי הילדים שכתבה
"אני אוהבת את המפגש הבלתי אמצעי עם קוראיי הצעירים. כסופרת ילדים, שמופיעה בבתי ספר רבים ברחבי כבר 35 שנה, מפגשים אלה חסרו לי מאוד בתקופת הקורונה. הכתיבה לילדים שומרת כל הזמן את הילדה שבי, וכך איני נפרדת מאותה ילדה. ככל שאני מתבגרת הילדה שבי מתעצמת ומאפשרת לי לראות את הפליאה, הקסם והראשוניות, כך שמבחינתי דברים רבים בעיניי הם בריאה חדשה. יש בי משהו ילדי שממנו נובעת הכתיבה לילדים ומשליכה גם על כתיבתי למבוגרים".
כך אומרת לקראת חודש הספר העברי הסופרת והמשוררת ציפי שחרור, שהוציאה לאור 37 ספרים, מהם 20 ספרי ילדים, 14 ספרי שירה ושלושה ספרי פרוזה. ספרה ה-37 הוא "שיריפוי – כוחה המרפא של השירה", ספר מכונן וייחודי שטרם נכתב כמותו. בימים אלו היא מסיימת שלושה ספרי ילדים נוספים. חלק מספריה תורגמו למספר שפות, היא מנחה סדנאות כתיבה, עורכת ומנטורית, שימשה במשך כעשור עורכת כתב העת "מאזניים" מטעם אגודת הסופרים, וזכתה בפרסים ספרותיים יוקרתיים ובהם: פרס ראש הממשלה (פעמיים), פרס אקו"ם, פרס חומסקי מטעם אגודת הסופרים ופרס קוגל לספרות יפה.
במשך השנים היא הופיעה וממשיכה להופיע בבתי ספר רבים ברחבי הארץ בפני ילדים ובני נוער ועם הרכבים שונים במפגשים ספרותיים במסגרת "אומנות לעם" ו"סל תרבות", ובהם קיימה משך שנים רבות מפגשים עם הסופר ושדר הרדיו יצחק נוי ז"ל, הסופר איטו אבירם, עימו היא ממשיכה להופיע בפני בני נוער כבר כמה עשורים ובעבר עם הסופרת תמר הדר ז"ל, הציירת נורית צרפתי, הזמר ראובן גבירץ מלהקת 'חלב ודבש', הזמרת שולי נתן, המשורר והאומן משה בן שאול, השחקן והמשורר יוסי אלפי, הזמרת קרן הכט ועוד. היא הנחתה סדנאות כתיבה לילדים במקומות רבים ברחבי הארץ עם המשוררים רוני סומק ואשר רייך.
ציפי שחרור ממשיכה להופיע בבתי ספר, במקביל לעשייה ספרותית ענפה למבוגרים ולכתיבה. היא מנחה ועורכת אירועי שירה בשיתוף תיאטרון קרוב ע"ש ניקו ניתאי, עורכת זו השנה הרביעית את אנתולוגיות השירה רבות הממדים עם מאות שירים עבור יום ההשראה הבינלאומי שייסדה טלי דביר לבנת. לאחרונה התקיים אירוע גרנדיוזי לרגל יום ההשראה הבינלאומי, בפני מאות משתתפים במוזיאון תל אביב לאומנות, והוצגו בו כל האומניות המשתתפות במיזם, לצד הצגת האנתולוגיות שבעריכתה של שחרור הזוכות לעניין רב.
ספרה הראשון לילדים "בוא נשחק בכאילו" יצא לאור בשנת 1984 בעקבות סיפורים שסיפרה לילדיה. "ילדיי אהבו כל כך את הסיפורים האלה וחשבתי שילדים אחרים ודאי ירצו גם לקרוא אותם", היא אומרת. שני ספריה הבאים לנוער, "קרסוליה – עלילותיה של ילדת פלא" ו"קרסוליה בחלל", זכו להצלחה רבה, היו רבי מכר בשנים 1989-1986 ואף עשו היסטוריה. "זו הפעם הראשונה שבה נכתב ספר בעברית לנוער העוסק בגיבורת על בעלת כוחות המאפשרים לה לעוף ולטוס עם מדענים לחלל לכוכב כדי להביא מינרלים בעלי יכולת לרפא מחלות חשוכות מרפא. הספר הצליח מאוד, ילדים כתבו לי מכתבים רבים בהם ביקשו שאכתוב ספר המשך. וכך נולד הספר 'קרסוליה בחלל'".
שחרור נולדה וגדלה ברמלה, בה היא רואה כור היתוך משפיע. היא התחילה לכתוב כבר בגיל עשר. "בשנות ה-60 וה-70 היה טאבו לגבי החיים הפרטיים. הייתי בת 11 כשהוריי התגרשו, נאלצתי להסתיר זאת מפני ילדי הכיתה. הצורך להסתיר להתגונן מפני תגובות הילדים והסוד שנצרתי מפניהם העיק עליי, ואז התחלתי לכתוב. תמיד ידעתי להתמודד עם משברים, ובשירה מצאתי עוגן, וכשלא יכולתי לדבר על המשבר המשפחתי, ולנצור סוד, פניתי לכתיבה. הייתי ילדה רטורית שאהבה להתנסח ופעמים רבות ברחתי לספרים".
בגיל 16 עברה שחרור עם משפחתה ליפו, ושם השתנו חייה לחלוטין בעקבות מפגש מקרי בבית ביאליק עם המשוררת והסופרת הידועה אנדה עמיר פינקרפלד. שחרור חלפה על פני בית ביאליק וגילתה במקרה את בית מניה ביאליק בשוטטה ברחבי העיר תל אביב. את פניה שם קיבלה אישה מבוגרת, חייכנית ועיניים מאירות, ששמחה לביקור פתע בתערוכה שאצרה במקום ואיש עדיין לא נכנס אליה באותו הבוקר. היא הציגה את עצמה כמשוררת אנדה עמיר פינקרפלד, ושחרור התרגשה למפגש עימה והגישה לה בהתלהבות נעורים את מחברת השירים שלה. עמיר קראה את שיריה ואמרה: "נערה צעירה, את כותבת כמו משוררת". היא שאלה אותה שאלות רבות וביקשה שתגיע למחרת לרחוב בר כוכבא 29 בתל אביב.
שחרור: "למחרת היום מצאתי עצמי עומדת בפתח הוצאת 'עקד', ושם ממתינה לי המשוררת. כעבור רגעים ספורים מקבל את פנינו המשורר ועורך ההוצאה איתמר יעוז קסט, שהוביל אותי למשרדו, ישב וקרא את השירים אחד אחד, לאט לאט. כעבור כמה חודשים שבתי אל בית ההוצאה ואיתמר הגיש לי את 'כשכולם הולכים', ספרי הראשון. כעבור זמן קצר אנדה עמיר, שהכניסה אותי לעולם השירה, השיקה את ספרי בבית מניה ביאליק ושינתה לי את כל התוכניות. חלמתי להיות שחקנית ורקדנית, למדתי בחוגים דרמטיים, ובאחד מהם אף למדתי ברמלה יחד עם מוני מושונוב בחוג הדרמה של הבימאית עדנה שביט. הייתי בטוחה שאהיה שחקנית ושאלמד משחק בבן צבי אבל בכל התקופה הזאת כתבתי. עד היום אני מרבה לרקוד ואוהבת לרקוד ומופיעה עם ספריי בכל בתי הספר בארץ באמצעות 'סל תרבות' ובספריות בכל רחבי הארץ. ייתכן שכך אני מפצה את עצמי על קריירת המשחק והריקוד שלא מימשתי".
בעקבות הצלחת "קרסוליה – עלילותיה של ילדת פלא" ו"קרסוליה בחלל" התחיל ביקוש רב לספריה בקרב ילדים ובני נוער. "ילדים תמיד שאלו אותי מתי ייצא לספר הבא, איזה ספר אני כותבת ועוד. מוחי לא הפסיק להגות רעיונות חדשים בשנים, שבהן הילדים קראו ספרים רבים טרם העידן הדיגיטלי והשפעותיו".
לספרה הבא "אמא היא גם אבא" היה ביקוש רב בקרב ההוצאות לאור מהשורה הראשונה בישראל, שהתחרו עליו. בסופו של דבר, החליטה שחרור להוציאו לאור בהוצאת 'ספריית מעריב'. באותה תקופה החל גל חדש של פרסומים על משפחות חד-הוריות: אימהות חד-מיניות להט"ביות וגם אימהות שהביאו לעולם ילדים מחוץ לנישואין. עד אז היה נושא זה בגדר טאבו, ורק החלו ניצני הלגיטמציה החברתית והפתיחות לכך. "יום אחד פנתה אליי הסופרת נירה הראל, אז עורכת בהוצאת 'עם עובד', והציעה לי לכתוב ספר כזה על נושא שלא היה מוכר לי. במשך שנה עשיתי תחקיר וראיינתי עשרות ילדים, אימהות, מטפלות, פסיכולוגיות ועוד כדי להכיר את הנשים האלה. בעקבות התחקיר הפכה אחת הילדות, שפגשתי ממשפחות אלה, לדמות שליוותה את הספר. הוא יצא לאור במהדורות רבות ותורגם למספר שפות רבות, ובהן צרפתית ואנגלית. עד היום פונות אליי אימהות שאומרות לי שהספר הזה הוא התנ"ך שלהן", היא אומרת.
ספר נוסף שלה, שהקדים את זמנו בשנת 1990, הוא "ארמונות גנובים" (ספריית 'פועלים'), שעוסק בקבלת האחר והשונה ובייחוד השונה. מערכת החינוך הכניסה נושא זה לתוכנית הלימודים ולשיח רק כעבור אחרי 20 שנה ואף גייסה את הספרות למען נושא זה.
באותה תקופה הופיעה שחרור עם ספריה בפני תלמידים רבים בארץ. היא אף השתתפה בתוכניות טלוויזיה רבות, כולל בתוכנית טלוויזיה עם הסופר ומנחה הטלוויזיה דאז גדי טאוב, שהפך להיסטוריון, ובתוכניות סופ"ש רבות. במשך כשנה התגוררה בארצות הברית והופיעה שם עם ספריה בפני ילדים בבתי ספר יהודיים.
"ילדה של קיץ" היה ספרה הראשון לילדים שכלל שירי ילדים. שלושה שירים מספר זה הוקלטו, הולחנו והופצו בבתי הספר בישראל, ורבים משירים אלו מופיעים במקראות של הכיתות הנמוכות ובאנתולוגיות של שירי ילדים בארץ. יום היא שמעה דפיקה קטנה על הדלת, "פתחתי את הדלת ועמדה שם ילדה בת שש שאיני מכירה. היא אמרה לי שהשכנה שלי שהיא דודתה, שלחה אותי אליי כדי לקבל את התשובה לשאלה שקיבלה מהמורה בשיעורי הבית. השאלות כללו כמה מיצירותיי".
ספרה "יער הגעגועים" הומחז והועלה על במות בהשתתפות 15 נגנים של התזמורת הסימפונית תל אביב בשיתוף שחקנים מתיאטרון הבימה. הספר נכתב בעקבות השתתפותה של שחרור עם המשורר מירון איזסקון בפסטיבל בינלאומי של משוררים שהתקיים בדרום צרפת, שבו השתתפו משוררים מוסלמים מכל ארצות ערב. "בכל אירוע בפסטיבל זה שאליו הגעתי החרימו אותנו כאשר הקראתי שירים שלי. היחידים שהתיידדו איתי היו משוררים ממרוקו, מצרפת ומאיטליה. הרגשתי כל כך בודדה ורציתי לחזור לארץ, ואז שם נכתב "יער הגעגועים" – משל על נמר צעיר העוזב את היער הגדול כדי לראות עולם. היצורים עושים לו את המוות, וכל אחד מהם רוצה ממנו משהו בתמורה לכך שייתן לו משהו. בסופו של דבר, הוא חוזר ליער ומבין שזה המקום הטוב הבטוח עבורו".
המוזיקאית הקלאסית דקלה בניאל, שבין היתר יצרה מהספר "דירה להשכיר" מחזה עם מוזיקה קלאסית שהוצג בכל העולם, ראתה בחנות ספרים את "יער הגעגועים" והתאהבה בו ומיד הודיעה לשחרור על כוונתה להפיק מחזמר המבוסס על הסיפור. לפני ששחרור טסה לדרום אפריקה היא הספיקה לחתום על הבקשה שהגישה בניאל לקבלת תמיכה ממפעל הפיס. חודש לאחר ששחרור חזרה לארץ היא הוזמנה לחזרות שבהן השתתפה השחקנית איילת רובינזון. המחזה הוצג במקומות רבים ברחבי הארץ,בקונסרבטוריון שטריקר, במרכז סוזן דלאל ועוד, אבל שחרור מרגישה שהמחזה היה יכול להגיע רחוק יותר. "ספר זה תמיד עמד ליד הבוטקה של מפעל הפיס אבל היה חסר לו מספר אחד כדי להמשיך הלאה. אי אפשר היה להביא את המופע הזה לבתי הספר בשל העלות הגבוהה יחסית של השתתפותם של 15 נגנים".
ספרה "תעלומת הבול הנדיר" יצא לאור בשנת 1996 בהוצאת "ידיעות ספרים". "התחלתי לכתוב סיפור שלא ידעתי לאן יתפתח אודות שלושה נערים ונערה, שיוצאים לחצר בית הספר ולפתע רואים שני בריונים גוררים בכוח למשאית זקנה המוכרת כובעים בחנות הסמוכה. הילדים עולים לירכתי המשאית שנוסעת לכיוון הרי יהודה כדי להתחקות אחר החוטפים, ואז מתגלית שם מערה מיוחדת במינה שבה נכלאת הזקנה ולאחר מכן גם הנערים והנערה. אחרי שלושה פרקים שכתבתי בספר לא ידעתי כיצד להמשיך את העלילה. יום אחד, כשהמתנתי לתורי בסניף הדואר, ראיתי על הקירות צילומי בולים נדירים. אז קפץ לי רעיון כיצד להמשיך את הסיפור: לזקנה יש בול נדיר מאוד המוסתר במרתף החנות ולכן היא נחטפת. כיוון שבנה שותף לסוד, היא נחטפת כדי לחלץ ממנו את הבול הנדיר. כך המשכתי לכתוב את הספר על מיליארדר בריטי שיש לו את כל הבולים בעולם, מלבד בול של נסיכה אינדיאנית שנמצא רק אצל אותה זקנה. במשך כחצי שנה ערכתי תחקירים והודות להם שילבתי בספר פרטים היסטוריים רבים וכן את תולדות הבולאות מראשיתה".
ציפי שחרור מופיעה עם סופרים ישראליים ידועים ובהם: נורית זרחי, מאיר שלו, דויד גרוסמן ואחרים בספר הידוע "סודות של סופרים", שאותו ערכה פרופ' מירי ברוך. פרופ' ברוך פנתה לסופרים ושאלה אותם על דרך עבודתם, על סודות מהילדות שהם נושאים איתם ועל מפגשיהם עם קוראים צעירים. שחרור: "יום אחד נשאלתי על ידי ילד בן עשר שאלה לגמרי לא צפויה: 'את סופרת, כותבת ספרים לילדים אבל את אישה ולא ילדה. איך את יודעת מה אני חושב או מרגיש? את כבר לא ילדה'. בספר זה מתועד המפגש שלי עם אותו קורא צעיר, ובכל הזדמנות במפגשים עם קהלים שונים אני מתבקשת לקרוא את דבריי שם".
לפני מספר שנים יצא לאור תקליט הנושא את השם "נופי ילדות" ובו שירי משוררים לילדים: משירי לאה גולדברג, חיים נחמן ביאליק, מרים ילן שטקליס והשיר "ילדה של קיץ" מספרה של שחרור הנושא שם זה. השיר הולחן על ידי המוזיקאית דקלה בניאל וזמרת האופרה הישראלית יעלה אביטל שרה את השיר בכישרון בז'אנר אופראי, מלווה בשלישיית עתר, שלישיית נגנים מוכשרים. בסופ"ש האחרון התקיים בסטודיו אנט פסטיבל ספרות מוזיקלית, והשיר "ילדה של קיץ" מאת ציפי שחרור שב אל התודעה וזכה להצלחה מרובה.
לדף הפייסבוק של הסופרת והמשוררת ציפי שחרור:
