טלי אברהמי, במאית ומפיקה ותיקה של סרטי קולנוע ותיאטרון לנשים מהמגזר הדתי והחרדי החתומה על עשרות יצירות שהפכו לאבני דרך, מגלה מה גרם לה להעלות לראשונה מחזמר משפחתי לילדים עם שחקנים בשם "ציפור קטנה בלב״
"זו הפעם הראשונה שאני מפיקה מופע משפחתי. במשך כל חיי הפקתי רק עבור הקהל הנשי. זאת לאחר שזיהיתי את הצורך הדחוף שעלה מהשטח להעלות את המודעות לנושא – בקרב כל שכבות הציבור, כולל ילדים קטנים. המופע החדש מבוסס ועובד על סרטי המצליח 'עלה קטן', והוא מוקדש לעילוי נשמת בני היקר מענדי ולזכות כל אותם ילדים 'שקופים' – נשמות אבודות המסתובבות בינינו ומחכות לטל תחיה שיאמר להן: 'גדל'. ההצגה הכתובה בשפה ילדותית, תמימה, מרגשת ומאידך משעשעת – מיטיבה לחדור לנפש הילדים וגם המבוגרים, ולהחדיר את המסרים הכה חשובים: קבלת השונה, תמיכה, הבנה וחוסר האפשרות להותיר אף אחד מאחור. ההצגה גם מטמיעה את הצורך החיוני של כל ילד באמון – מצד המבוגרים, ההורים והצוות החינוכי".
כך אומרת טלי אברהמי, במאית ומפיקה ותיקה של סרטי קולנוע ותיאטרון לנשים מהמגזר הדתי והחרדי, שחתומה על עשרות יצירות שהפכו לאבני דרך חשובות בתרבות. בימים אלו היא פורצת דרך ומעלה לראשונה מחזמר משפחתי לילדים עם שחקנים בשם "ציפור קטנה בלב״ (שחקנים: יואב פרנקל, מאיר תמם, חנן לדרמן, לירן מזרחי, ניסן סקירא וליאב יניב, במאי: עידן עמית, עיבוד למחזה: תומר רוזמן וטלי אברהמי, מוזיקה: קובי ברזני, תלבושות: ראומה סצ'שניק) שעלה לראשונה השבוע בהיכל התרבות לוד.
מדובר בעיבוד בימתי ל״עלה קטן״, סרטה של טלי אברהמי: מופע משפחתי המיועד גם לגברים ולילדים, ומבוסס על שחקנים גברים. זאת בניגוד לכל יצירותיה הקודמות שבוימו והופקו לנשים בלבד. טלי עומדת בראש משרד ההפקות "הרוח החיה", ולזכותה יותר מ־22 שנות יצירה והפקה עם מאות סרטים והצגות שצולמו והוצגו ברחבי העולם. בשנת 2018 היא זכתה בפרס שר החינוך ע״ש אורי אורבך בקטגוריית קולנוע פורץ דרך בעל זהות יהודית.
המופע "ציפור קטנה בלב״ עוסק בילד המתמודד עם לקות תקשורתית-חברתית ובעקבותיה סובל מבדידות חברתית. המופע מתאר את חוויותיו הכאובות של הילד ואת כישלונותיו בזירה החברתית מנקודת מבטו הנוגעת ללב של הילד, ומאידך מדגיש את חוסר ההבנה של החברה סביב שמחוסר מודעות מתנהגת שלא כראוי. כאן נכנס לתמונה צביקה, מורה חדש שמסייע לילד המתמודד וגם לחבריו להכיר בשוני, לקבלו ולכבדו, וכיצד החברה יכולה לשמש לו להקה תומכת ולספק לו כנפיים מצמיחות להצלחה. רגשותיו של הילד באים לידי ביטוי בעזרת "אוףעוף" – ציפור המתעופפת ומגיעה לבקר את הילד. היא מבטאת את ציפור נפשו ומסייעת לו לבטא את רגשותיו ולהתמודד עימם בעזרת נוסחת קסמים.
בין יצירותיה המוכרות של טלי אברהמי לאורך השנים: ״אמא״, ״עלה קטן״, ״מלאכיות בלבן״, ״הגדר״, ״לשם שינוי״ ועוד רבות. היא איבדה את בנה הבכור, מענדי, שהתמודד עם מחלת נפש. מאז מותו הפכה ההתמודדות עם נפש האדם למרכז יצירתה. כך המופע המשפחתי החדש "ציפור קטנה בלב״ נולד מאותו אתגר וממקום של תקווה וצמיחה – על מנת שלא יהיה עוד ילד אחד שירגיש בודד.
הסרט "עלה קטן" עסק בלקות חברתית תקשורתית ובקשיים החברתיים והתסכול שאותם חווה ליבי, המתמודדת. במקביל, העלה הסרט למודעות גם את נושא מתמודדי הנפש, שאינם זוכים להבנה, להכלה ולתמיכה. פעמים רבות הם חווים בושה, הסתרה ורגשות אשמה בשל ה'כתם המשפחתי' והסבל שהם גורמים לבני משפחתם, שלא ברצונם ובאשמתם. חווית העבר של המורה של ליבי עם אחותה מתמודדת הנפש מותירים את רישומם על חייה הנוכחיים ועל תפקודה כמורה, ועוזרים לה לסייע לליבי ולהוריה בהכלת המצב ובהתמודדות הנכונה עימו – ובראש ובראשונה: אי-התכחשות, הדחקה והסתרה. הסרט הצליח להעביר את המסר שחילחל בציבור, ועורר שיח ציבורי נרחב בשל נגיעתו בעדינות וברגישות בנושאים שבדרך כלל הם טאבו: התמודדות נפש, התמודדות עם לקות תקשורתית, נשמות 'שקופות' ובדידות חברתית.
טלי אברהמי נולדה לפני 56 שנים בקריית מלאכי, בת בכורה למשפחה מסורתית, ברוכת ילדים. אמה, שהתמודדה עם מחלת לב הייתה לוחמת חיים, "אמא לביאה שלא נתנה למחלה להפריע לה לנהל את הבית ולגדל ילדים מצליחים. ממנה קיבלתי את כוח הרצון והנחישות", אומרת טלי. מאז ומתמיד שכנו בראשה רעיונות יצירתיים ויוצאי דופן, אך היא מעולם לא שיתפה בהם את הסביבה, התביישה בהם ואף חשבה שהם מוזרים. רק לאחר ביקור אצל הרבי מליובאוויטש היא גילתה את היכולות והמתנות שלה, גילתה כוחות ואומץ, הביישנות נעלמה ואז הבינה ש'המוזרות' שלה היא ייחודיותה.
טלי: "לראשונה העזתי להצביע בכיתה ולהציע רעיון, שהתקבל ובעקבותיו כיתתי זכתה בטיול, שהיה הפרס לכיתה הזוכה בתחרות הרעיונות. באמצעות חברותיי במוסדות חב"ד שבהם למדתי התקרבתי לחסידות חב"ד ולרבי. בביקורי הראשון אצל הרבי לא התחברתי, ולקח לי זמן לקלוט ולחוש את גודל המעמד. כל זה עד רגע אחד מיוחד – מבט מכונן של הרבי אליי ששינה את חיי. נשמתי הרגישה שהגיעה הביתה וידעתי שזהו מקומי".
את התואר האקדמי להוראה למדה במכללת בית רבקה שבכפר חב"ד. היא נישאה ונולדה לה ולבעלה תשעה ילדים, ויש להם 13 נכדים ונכדות. היא אוהבת ידע ולמידה וצורכת ידע רב בכל תחום, בעיקר בנושא התפתחות אישית ותורת הנפש. היא למדה קורסים רבים, שיטות והתפתחות אישית ועסקית ובין היתר הכשרת מאמנים ויועצים עסקיים, הכשרת מאמנים מנטליים, הכשרת מנהלים, תניא, NLP ועוד. מעולם היא לא למדה בימוי, הפקה או כתיבה. "אלה מתנות שמיים וניסיון שצברתי בדרך ארוכה", היא מגלה.
לפני 13 שנים עברו טלי ומשפחתה אתגר מטלטל כשבנה הבכור הלך לעולמו בגיל 23. "זה היה לאחר תקופה של שנה, שבה הוא התמודד עם התפרצות מחלת נפש. כשאני עסוקה מבית בהתמודדות הקשה והכואבת שהסתרתי יצאתי להפקת הסרט 'הריני מוחלת'. במהלך הצילומים לסרט, בלונדון האפרורית, קיבלתי את הטלפון עם הבשורה המרה מכל", היא חושפת. "המאורע הקשה השפיע עלינו. ספר התניא, שעד אז היה תיאורטי עבורי, הפך לעוגן. התחלתי לחקור את נושא הנפש בדרכים רבות: קורסים, סדנאות ושיטות. הוספתי ידע רב ופיתחתי רגישות גבוהה. מאוחר יותר הבנתי את הטעות והמחיר הנפשי הכבד שגבתה ההסתרה, למדתי כיצד יש לשים לב לכל נשמה ולהיזהר מלהדיר את מתמודדי הנפש מארץ החיים הנורמליים, בנוסף לסבל הקשה שהם עוברים. למדתי להתייחס אליהם באותה חמלה ובקירוב כפי שכל מתמודד במחלה אחרת, פיזית, זוכה. רציתי מאוד להעביר את המסר הזה לעולם בסרטי 'עלה קטן'. היא אומרת.
במשך 17 שנים היא עבדה כמורה, נהנתה מהעבודה והצליחה בה. היא שילבה למידה בלתי פורמלית ורעיונות יצירתיים, שימשה כרכזת חברתית ובמקביל הפיקה מיזמים ואירועים גדולים בתחום התיכון שבו עבדה ומחוצה לו. טלי: "יום אחד, באחד השיעורים שהעברתי, גיליתי שהטלפון מצלצל ושאני מעוניינת לענות באמצע השיעור. אז הבנתי שתפקידי כמורה הסתיים. פניתי לשליחותי הבאה. מלווה בעצות, הדרכות וליווי צמוד של הרבי, ה'מנטור' שלי, הקמתי את חברת 'הרוח החיה' על שם הרבנית חיה מושקא, רעייתו של הרבי".
היא החלה להפיק אירועים עם מתקנים מתנפחים בעיצוב יהודי ייחודי, והמשיכה בהפקת מופעי נשים. "לא ויתרתי כי ראיתי בעשייה שלי שליחות. המשכתי ליצוק מסרים יהודיים-נשיים משמעותיים ומעצימים אל תוך תפאורה יפה, תלבושות עשירות, שירים מקוריים וריקודים – עד שהמופע הצליח בגדול. השמועה על המופע המוצלח עברה מפה לאוזן והקהל החל לנהור לאולמות. התגובות היו מצוינות וההצלחה החלה להאיר פנים. כך הפכנו אט אט למותג שמסמל הצלחה, יוקרה, ערך ותכנים איכותיים – במקסימום נראות חיצונית והשקעה", היא מספרת.
בהמשך היא רצתה להרחיב את מעגל ההשפעה והחלה להתעניין בקולנוע. לפני כ-15 שנה יצא לדרך סרטה הראשון "שרה – אחת מול כולם". "הייתי 'ירוקה' לחלוטין וגם מקורות מימון לא היו לי. פניתי לגיוס משקיעים, ולאחר שהשגתי הסכמה יצאתי לדרך – ליהקתי שחקניות, וצוות צילום והפקה וסגרנו כרטיסים לכולם. סמוך מאוד לטיסה התברר שהמשקיעים חזרו בהם. עמדתי לפני שוקת שבורה, והתחלתי לגייס כסף ממשפחה ומחברים. כעבור זמן קצר היה ברשותי הסכום האגדי, הסרט יצא לדרך והצליח בגדול. הוא הכניס את 'הרוח החיה' לראש רשימת יוצרות הקולנוע החרדי, שאז היה בחיתוליו, ומאז הכל היסטוריה. עד היום הפקתי תשעה סרטים, שרובם המכריע נחלו הצלחה גדולה. כיום, לאחר 22 שנות פעילות ב'רוח החיה', מוקרנים הסרטים והמופעים מוצגים בכל הארץ", היא אומרת בגאווה.
"אמא", סרטה האחרון, מתאר את מסע חייהן של אם חירשת-אילמת ובתה היחידה ועוסק ביחסי הורים-ילדים וביחס לבעלי מוגבלויות. היא מודה כי למרבה הצער המימון לכל עשייתה בתחום הקולנוע הוא עצמאי לחלוטין. "אין לנו סיוע תקציבי לסרטים מקרנות ממשלתיות, ולמרות שפנינו מספר פעמים בבקשה לקרנות הקולנוע – הבקשות נדחו לצערי. בקרנות לא מכירים בערכו ובייחודיותו של הקולנוע הנשי-חרדי, הניואנסים השונים, השפה והמגדר, וגם לא מכירים בתרומה האדירה ובהשפעה של ההפקות שלנו. זאת למרות שכל השחקניות וצוות ההפקה מהתעשייה הכללית ושיתוף הפעולה בינינו נפלא ופורה. הסרטים והמופעים שאני יוצרת ומפיקה הם חלק ממני ומפיסות חיי, והם מביעים מסרים פנימיים עמוקים שאני מעוניינת להעביר לקהל הרחב. אני רואה את עצמי שליחה להעברת מסרים משמעותיים ומעצימים, העוסקים בעוצמה של נשים ובנושאים בוערים, שהם טאבו במגזר ועד נושאים חברתיים בעלי משמעות חשובה ומכרעת".
לסיום אומרת טלי כי החזון שלה הוא שילדים, שיצפו בהצגה החדשה, יפנימו את המסר ויקבלו את האחר, מיוחד והשונה, "כי כל אחד הוא עולם מלא. המשפחה שלי היא העסק והעיסוק הראשון והחשוב בחיי, ולפני הכל אני אמא. יש לי הרבה תוכניות לעתיד, ומדי בוקר אני קמה עם תוכניות חדשות. כל יום זה רעיון בפני עצמו והשראה חדשה – לפי המצב ולפי האקטואליה".
