קריסת האימפריה הרומית, פלישות שבטים ברבריים, מאבקי כוח אדירים ושאלות של אמונה וזהות – אלו הם חומרי הגלם שמהם נבנה הרומן ההיסטורי החדש של הסופר ד״ר שמחה ארליך, "שמעון וגייזריק", המתרחש במאה החמישית
הסופר ד״ר שמחה ארליך, חוזר ברומן הביכורים שלו "שמעון וגייזריק" אל המאה החמישית. תקופה סוערת ומסתורית בתולדות אירופה שמעט ידוע עליה שבה הילכו ופעלו מנהיגים וגיבורים גדולים מהחיים. תקופה מרתקת של קריסת אימפריה ענקית, בעלת תרבות גדולה וייחודית, פלישות שבטים ברבריים וצמיחת זהויות מדיניות חדשות ופרימיטיביות על חורבותיה של האימפריה הרומית הקורסת. מאבקי כוח אדירים ושאלות של אמונה וזהות – אלו הם חומרי הגלם שמהם נבנה הרומן ההיסטורי החדש שלו.
הספר עוקב אחר שני דמויות עיקריות שגורלן נכרך זה בזה. האחת היא שמעון – נער יהודי שומר מצוות הנקלע לעולמם של לוחמים ברבריים קשוחים ונאלץ להתמודד עם שאלות של נאמנות, הישרדות ושמירה על זהותו בתוך מציאות משתנה ואכזרית. הדמות השנייה היא גייזריק – מנהיגו של שבט לוחמים פראי. לצד העלילה ההיסטורית, הרומן משלב גם עיסוק במיסטיקה יהודית ובאחת התעלומות הגדולות של ההיסטוריה: מה עלה בגורל כלי המקדש לאחר חורבן בית המקדש ובזיזת רומא.
ד״ר ארליך הוא חוקר, מדען וממציא בעל דוקטורט לאלקטרוניקה מאוניברסיטת UCLA, שפעל במשך שנים בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות. למרות הרקע המדעי, הוא נשאב מאז ילדותו דווקא אל עולמות ימי הביניים, ההיסטוריה והמיסטיקה. "שמעון וגייזריק" ספרו נשען על מחקר היסטורי רחב ומשלב כתיבה עלילתית עם רעיונות מעולמות ההגות והרוח.
אתה מגיע מעולם המדע וההנדסה – תחום שמבוסס על דיוק, מדידה ולוגיקה. מה הוביל אותך דווקא לכתוב רומן היסטורי רחב היקף, ועוד כזה שנוגע גם בעולמות של רוח וקבלה?
"כבר מילדותי נמשכתי לימי הביניים. ייתכן שהמשיכה לתקופה מרתקת זו החלה כאשר קראתי על האגדות של המלך ארתור ואבירי השוחן העגול, טבעת הניבלונגן (שעליה כתב וגנר סדרת אופרות) או כאשר ראיתי סרטים ישנים כמו 'אל סיד' או 'אייבנהו'. אני זוכר שכילד תמיד רציתי להרוג את הדרקון ולהציל את הנסיכה… המשיכה לימי הביניים, העטופים בערפל מיסטי, לוותה גם בעניין שלי בעולם הרוח ובמיסטיקה היהודית – הקבלה. במהלך השנים גדלתי, התבגרתי והייתי צריך, כנהוג, לרכוש מקצוע. אז למדתי להיות מהנדס אלקטרוניקה. למדתי בישראל, למדתי בארצות הברית, אספתי תארים, הייתי בתעשייה הביטחונית וניהלתי שם פרויקטים, ובהמשך גם בתעשיית ההייטק הפרטית. אבל… חיידק ימי הביניים נשאר, גדל, התחזק והתגבר עד... שניצח אותי. אז החלטתי לפרוש ולכתוב כמובן על… ימי הביניים. במהלך הכתיבה נסחפתי אט־אט לתקופה מוקדמת יותר: ראשית ימי הביניים, התקופה שבה האימפריה הרומית האדירה במערב קרסה תחת לחץ השבטים הפראיים מהצפון. זו הייתה תקופה סוערת ומרתקת, שבה פעלו דמויות גדולות מהחיים, כמו גייזריק – דמות מרכזית בספר שלי, שעניינה אותי במשך זמן רב. במשך שנים אספתי חומר, למדתי את הנושא וערכתי מחקר עצמאי כדי לכתוב את העלילה".
לדבריו, בעוד גיבורו של הרומן היסטורי הוא יהודי – דמות דמיונית –הרי רוב האירועים המופיעים בסיפור אמיתיים, וחלק ניכר מדמויות המשנה, כולל דמותו של גייזריק, הן דמויות היסטוריות שחיו באותה תקופה. "הסיפור משלב את העניין שלי בימי הביניים, ביהדות של אותה תקופה, שעליה ידוע מעט מאוד, לצד העניין שלי במיסטיקה ובקבלה", הוא מציין.
הדמות של שמעון נעה בין עולמות – יהדות מצד אחד ותרבות לוחמים ברברית מצד שני. עד כמה ראית בו דמות שמייצגת קונפליקט פנימי אוניברסלי, ולא רק סיפור היסטורי?
"שמעון מייצג מקרה קלאסי של קונפליקט באדם שגדל ועוצב במסגרת חברתית, תרבותית ולשונית מסוימת, ונקלע לעולם שונה לחלוטין מזה שהכיר. זו גם סיטואציה אופיינית ליהודים, שבמהלך הדורות נאלצו לעקור ממקומם בכוח ולעבור לארץ אחרת."
אתה נוגע גם בשאלה היסטורית־מיתית מסקרנת: גורל כלי המקדש. עד כמה זה היה עבורך מנוע עלילתי ועד כמה ניסיון להציע פרשנות או מחשבה חדשה על סוגיה עתיקה?
"גורל כלי המקדש הוא סוגיה שגם היא עניינה אותי במשך שנים רבות. במאה החמישית נבזזה רומא פעמיים בידי שבטים ברבריים שפשטו עליה. ישנן ספקולציות רבות בשאלה האם הם הצליחו לבזוז גם את כלי המקדש. מטבע הדברים, כתיבת רומן היסטורי שמתרחש במאה החמישית משכה אותי לשלב בספר גם את הסוגייה הזאת."
מעבר לעלילה, נראה שהספר עוסק בשאלה עמוקה של זהות תחת לחץ קיצוני. האם בעיניך זהו סיפור על העבר – או בעצם אמירה על האדם המודרני שמתמודד עם עולמות מתנגשים?
"רומן היסטורי מספר, מעצם הגדרתו, על העבר. אבל בספרי הוא מעלה שאלות אוניברסליות של ניסיון לשמור על זהות בתוך סבך של סבל וטראומות, המתפתחים תחת לחצים כבדים של עולמות מתנגשים".
