נורית פלד-קירשטיין מגלה כיצד התחברה לזמר האמריקני טום וויטס, שבמופע ההשקה לאלבומה השני "זמן סיגריה", שיתקיים ביום חמישי 1.9 בבית היוצר בנמל תל אביב, היא תבצע עם בן זוגה יאיר סתוי גם תרגום לשיר שוויטס אישר לפרסמו
כמו אלבומו הקודמו, אלבום הקאברים "זמן געגוע (שירים של אחרים)" שיצא בעיצומה של הקורונה, "זמן סיגריה" הוא פרי שיתוף פעולה בין המוזיקאית והזמרת נורית פלד-קירשטיין לבן זוגה ושותפה המוזיקלי יאיר סתוי, שבבעלותו אולפן ההקלטות לירי, שהיה אמון על הנגינה (פסנתר ומחשב), העיבודים, ההקלטות והמיקסים.
ביום חמישי הקרוב 1.9 הם יקיימו בבית היוצר בנמל תל אביב מופע השקה לאלבום "זמן סיגריה". במופע יבוצעו שירים מקוריים מהאלבום לצד כמה תרגומים לשירים מוכרים, קאבר מהאלבום הראשון ("זמן געגוע") והצצה לאלבום הבא שייקרא "שבוע הספר". במופע ישתתפו: נורית פלד-קירשטיין – מילים, לחנים, תרגום, שירה, פסנתר, מפוחית וגיטרה, יאיר סתוי – פסנתר, עיבודים וניהול מוזיקלי, גל דהן – גיטרות, גיא רון – גיטרה בס ואסף דגן – תופים.
באלבום "זמן סיגריה" 24 רצועות מקוריות שנורית כתבה והלחינה, כשמתוכן שיר אחד הלחין יאיר ולחן לשיר נוסף נכתב במשותף על ידי השניים. בנוסף מתארח באלבום תרגום לעברית שכתבה לשיר "Whistlin Past the Graveyard" של טום ווייטס שנתן לה אישור מיוחד לפרסמו, ולצד השירים המושרים משובצים בו גם כמה שירים בהקראה. מדובר באלבום כפול ומקורי, שבתום עבודה של חמש שנים יצא לתחנות הרדיו ולחנויות המוזיקה הדיגיטליות. רוב השירים בו נכתבו בעברית לצד כמה באנגלית, והוא הולחן ועובד בסגנון המשלב רוק, בלוז, פופ, פולק, רגאיי וג'אז.
יאיר סתוי הוא בעל אולפן הקלטות ומאז 1990 קלידן, מפיק, מעבד ומנהל מוזיקלי שעבד ועובד עם זמרים, אמנים ויוצרים מהשורה הראשונה בארץ: עוזי חיטמן ז"ל, בועז שרעבי, גרי אקשטיין ז"ל, דורי בן זאב, שייקה לוי ורבים נוספים. הוא שירת כעורך מוזיקלי בגל"צ ובהמשך הקים וניהל את מחלקת המוזיקה בתחנת רדיו ללא הפסקה.
נורית פלד-קירשטיין הלחינה עשרות שירים – לעצמה וגם לאחרים, לצד כ-150 תרגומים שכתבה בשנים שחלפו, כמחציתם לשירי טום ווייטס והשאר של יוצרים אחרים. היא כותבת, עורכת ומגיהה כבר 25 שנה במסגרת העסק "מילה שלי". בשנים האחרונות היא מתרגמת, מלחינה, זמרת ועורכת וידאו. היא מודה כי מאז ומעולם צרכה מוזיקה בכמויות. "כבר מילדותי הייתי יושבת שעות עם אוזניות ומתמסרת למוזיקה ולמילים, ובהמשך האהבה למוזיקה רק התעצמה והתפרשה על פני רוק, בלוז, רגאיי, פולק וז'אנרים נוספים, אך רק בגיל 36 עסקתי בה".
כאמור, שיתוף הפעולה המוזיקלי שלה עם יאיר סתוי הניב עד כה שני אלבומים והשלישי בדרך. נורית: "על 'זמן סיגריה' עבדנו למעשה עוד מפגישתנו הראשונה באולפן של יאיר, עבודה שנמשכה חמש שנים עד שהושלם, אך כתיבתו והלחנתו התחילה עוד לפני שהכרתי את יאיר. בשירים רבים משולבים בטקסטים אזכורים משירים של טום ווייטס כמו גם בוב דילן, סקרימינג ג'יי הוקינס ונוספים. חלק מהשירים שהלחנתי מהאלבום ראו אור בספר שירים שהוצאתי בשם 'מדברת עם זרים (שירים ושירה)' (הורדוס, 2018). המשורר רוני סומק כתב על ספרי: '"בתור חייל בצבא טום ווייטס אני מטפס עם המילים שלך על סולם התווים. אוהב את התחושה שהפכת את היום יום לשירה'. את האלבום התחלתי כאמור לכתוב לפני שהכרתי את יאיר, ויש בו שירים שכתבתי על עצמי, על אהבות-עבר, על הגירושין, על מערכת היחסים שניהלתי עם יהונתן גפן ובהמשך על יאיר. התחלנו להקליט אותו באולפן בגבעתיים, ובמהלך הקורונה העברנו אותו לגבול בני ברק-רמת גן".
כיצד הזוגיות שלכם באה לידי ביטוי בעבודה המוזיקלית?
"העבודה יחד טבעית לנו; כבר מהרגע שהראשון של היכרותנו, לפני שש שנים, היצירה מעורבבת ביומיום שלנו באופן בלתי נפרד מחיינו, כשהיא מלובה על ידי האהבה, שמלובה על ידי היצירה ביחסי גומלין בלתי ניתנים להפרדה. זה בא לידי ביטוי בלילות של נגינה ושירה, בהקלטות לשם הנאה ולא רק לשם עבודה או מטרה מסוימת, בשיח היומיומי, בבדיחות, בהווי מיוחד (למשל, אני מסוגלת לבקש ממנו באמצע הלילה, אחרי שכבר הלכנו לישון, לבדוק לי באיזה סולם השיר שזה עתה זמזמתי, והוא קם ובודק בפסנתר), בהאזנה משותפת למוזיקה ובניואנסים קטנים כגדולים. האהבה הענקית שלנו, שבה אנו בין השאר חולקים היא למוזיקה בכלל ולטום ווייטס בפרט (כמו גם לרבים נוספים), מפרה אותנו באופן אישי וגם גורמת ליצירתנו לפרוח. יאיר, כמה שהוא פסנתרן מחונן, וירטואוז על הקלידים, כמו גם מעבד מוזיקלי מוכשר בצורה יוצאת דופן, אומר לי לא פעם ששיניתי את הנגינה שלו ושהוא מנגן אחרת מאז הכיר אותי. אני מבחינתי יודעת כמה הוא תרם לשירה שלי, שהתפתחה עם הזמן – בהופעות ובשעות אולפן ארוכות, עד שהגיעה למה שהיא היום".
זה קרה לפני כמעט עשור. בסופו של יום רגיל אחרי הורדה לדפוס של העיתון שערכה באותם ימים, זרק לה חבר פייסבוק שלא הכירה אתגר: לתרגם שיר של טום ווייטס, יוצר אמריקני שגילתה לא הרבה קודם לכן והתאהבה לגמרי בשיריו, אך מעולם לא תרגמה לפני כן. את אותו הלילה היא לא תשכח לעולם. השעה חצות חלפה מזמן והבית דמם. הילדים היו שקועים בשינה ואפילו בעלה כבר נרדם. היא הציצה בשעון ובאי רצון התחילה לקפל את הניירות שעל שולחן העבודה בביתה בחיפה, סוגרת חלונות במחשב, מחשבת כמה שעות שינה נותרו לה לפני הנסיעה לתל אביב, לעיתון "הארץ", משם ערכה את המקומון "רצוי ומצוי" של עמק יזרעאל. מחר זה יום סגירת עיתון, מה שאומר שהיא לא יכולה להרשות לעצמה לילה לבן, גם אם זה כרוך בהתנתקות בכוח מהיוטיוב. רגע לפני שסגרה את המחשב עוד הספיקה לשתף בפייסבוק לינק לשיר "I Hope I Don't Fall In Love With You" של טום ווייטס ולכתוב: "לילה טוב", ואז הגיעה הודעה במסנג'ר.
"ראיתי ששיתפת עכשיו שיר של טום ווייטס. בא לך לתרגם את 'Martha' שלו?". היא לא הכירה את הבחור שכתב לה, לא הכירה את השיר הזה של ווייטס, לא תרגמה שיר מימיה והייתה צריכה ללכת לישון. ובכל זאת, משהו בה גרם לה להגיד "כן", לפתוח קובץ חדש ולשבת על התרגום עד הבוקר. כמה דקות אחרי ששלחה לאותו בחור את הנוסח העברי שלה הוא כתב לה: "השארת אותי בלי מילים. לא חשבתי שזה יהיה כל כך מדהים. התרגום, החריזה, המשקל. מישהו חייב לשיר את זה". "אתה מכיר זמר או זמרת שזה יכול לעניין אותם?", שאלה, מתארגנת לנסיעה. "למה שלא תשירי בעצמך?", השיב בשאלה. היא צחקה לעצמה. "אני לא זמרת", ענתה לו, "חוץ מאשר במקלחת ולילדים, אף פעם לא שרתי". "אז תהיי אנטי זמרת", ענה. היא הפכה ברעיון בראשה. "כן", כתבה לו, "זה משהו שאני יכולה להיות".
"זה היה הלילה ששינה לי את החיים", מספרת נורית, "נהגתי לעבודה בתל אביב גמורה מעייפות ולא הצלחתי למחוק את החיוך. הלב שלי השתולל כמו שלא השתולל מימיו. הרגשתי שמצאתי את הייעוד שלי, חוץ מהכתיבה שתמיד היתה שם, ומבחינתי זה היה דרמטי ואפוף עשן. לתרגם – מי חשב על זה? וגם לשיר? זה הרגיש לי כמו פנטזיה רחוקה, לשיר, אבל באותה נסיעה שרתי לעצמי כל הדרך את 'מרתה' בעברית שתרגמתי באותו לילה. אצלי היא הפכה ל'ריטה', ובאופן טבעי, 'טום' בנוסח העברי הפך ל'רמי', והייתי מאושרת".
מאותו הרגע התחילה לתרגם, בתחילה רק שירים של טום ווייטס, כשאלה נערמו על שולחנה, חיפשה זמר או זמרת שישירו אותם. כשלא מצאה החליטה לשיר בעצמה, ולמצוא גיטריסט או פסנתרן שילוו אותה. לאחר שחיפושיה עלו בתוהו היא לקחה חמישה שיעורי פסנתר, קנתה פסנתר חשמלי. כך, בלי רקע בנגינה או בשירה, התחילה להופיע, בתחילה בבמות פתוחות ובהמשך הופעות מלאות בחיפה, בתל אביב, בירושלים ובמקומות נוספים עם המופע שיצרה "זמן סגירה", על שם אלבומו הראשון של טום ווייטס שנקרא "Closing Time" המבוסס על תרגומיה לשיריו.
"השירים שבחרתי לתרגם באותה תקופה, כך גיליתי תוך כדי, היו בעיקר שירי פרידה, ובאמת, זמן קצר לאחר מכן התגרשתי מבעלי לשעבר. אז הבנתי שלבד מהכתיבה שתמיד היתה שם בשבילי, המוזיקה והתרגום הם עוד דרך בשבילי לעבד רגשות, להתמודד, לזעוק את כאבי החוצה", אומרת נורית.
הכתיבה של נורית חשופה מאוד והיא אינה חוששת לגעת גם בנושאים הכי רגישים. "ככה אני יודעת להתמודד עם החיים עצמם – אני כותבת אותם ושרה אותם, כמה שאני יכולה בכנות מוחלטת. באלבום אני מספרת על חרדות, בדידות, התאהבות, כאבי פנטום בפרידות, החיים ממשיכים, מסעות אל מקומות חשוכים, נגיעות של אור, סופרת כבשים בלילה שחור, ציפייה שלא נגמרת בחלון, ירח, סיגריה, ערבים של שמחה ובקרים של אֶבֶל, המאפרה כבר כורעת תחת הנֶטֶל, צרצרים, חתולים, ציפורי גשם פצועות, אמת, כמיהה, אהבה. אפילו על הגירושין שלי יש שני שירים, למרות שהם הגירושין הכי מושלמים בעולם, ואני לא מגזימה. בשיר 'תכף' אני מתארת את הרגע הזה שבו הילדים עוברים מהורה זה לאחר. למרות שבסופו של דבר התגרשנו, אני מודה בכל יום על הזכות להיות חלק מהמשפחה המדהימה הזו שיצרנו, כולל בני הזוג החדשים שכל אחד מהם נדיר בפני עצמו. הגירושין לא שינו את העובדה שמשפחה היא ערך עליון, להפך, הם חידדו את הערך הזה אפילו יותר".
כשהיא נשאלת מהיכן הגיע החיבור שלה לטום ווייטס היא מסבירה כי מדובר לא רק בטקסטים, במלודיות ובהרמוניות שלו ובחיבור ביניהם, אלא גם בקול שלו, "היחיד במינו, שמעביר בי צמרמורת. הנגינה המוזרה, המופלאה, עם האצבעות פשוטות קדימה. אני מאמינה לו ומרגישה שכל מילה מכוונת אלי. יש בו כל כך הרבה צדדים, וכל אחד מהם אנושי ואמיתי. רבים רואים בו יוצר מדוכדך ועגמומי, אבל למעשה יש לו חוש הומור נדיר עם יכולת מופלאה לצחוק על עצמו, וחוץ משירים עצובים יש לו גם פרצי אופטימיות. הוא גם רומנטי להחריד, ולבד משירים אפלים הוא כתב שירים ממיסי לבבות. יש לו מודעות חברתית מפותחת, שהוא מקדיש לה לא פחות מילים וצלילים מאשר לשירי האהבה שלו. את רוב צעירותו הוא העביר בשוליים, והוא כתב רבות על מוכי גורל – אלמנות, יתומים, חסרי בית, חסרי כל, נרקומנים, זונות. חוץ מזה שיש לו גם דין וחשבון מתמשך עם אלוהים. אני אוהבת את כל הצדדים שלו והוא השראה גדולה בשבילי. כאמור בזכותו התחלתי להלחין את השירים שלי. אף פעם לא ניסיתי לחקות אותו. זה יכול להיות מטופש עד בלתי אפשרי. אני מבצעת את שיריו בדרכי, כפי שאני מבצעת תרגומים שכתבתי לשירים של יוצרים אחרים".
בימים אלה עובדים נורית ויאיר על כמה פרויקטים משותפים. מלבד מופע ההשקה לאלבום "זמן סיגריה" שיתקיים ביום חמישי 1.9 בבית היוצר בתל אביב: ההרצאה המוזיקלית "זמן סלון – לכתוב שירים של אחרים" המעניקה הצצה לסיפורים המרתקים מאחורי תרגום שירים לעברית, לסוגים שונים של תרגומים ולתהליך התרגום. בהרצאה משולבים ביצועים של תרגומים מקוריים לשירים של לאונרד כהן, בוב דילן, פרנק סינטרה, דולי פרטון, אלאניס מוריסט, איימי וויינהאוס, קרול קינג, ריי צ'רלס, בוב מארלי, פיל קולינס, נורה ג'ונס, אריק קלפטון, טום ווייטס, טרייסי צ'פמן, האיגלס, גורדון לייטפוט, רוברט ג'ונסון ונוספים.
לצד אלה מתוכננים מופעים של "זמן סגירה" הוותיק, מופע המחווה בעברית לטום ווייטס, וכן של "זמן סיגריה – נורית פלד-קירשטיין בהופעה", שישלב חומרים מקוריים ותרגומים. בנוסף, בימים אלה מקליטים השניים אלבום שלישי שייקרא "שבוע הספר" ובו יהיו שירים מקוריים שנורית כתבה והלחינה, לחנים שכתבה לשירי משוררים, תרגומים פרי עטה וגרסאות כיסוי. כמו קודמו, "זמן סיגריה", גם הוא צפוי להיות אלבום כפול. בהמשך מתוכנן לצאת אלבום שירי ילדים שכבר הוקלט בחלקו. לצד כל אלה ממשיכה נורית כל העת בעבודתה היומיומית כעורכת ספרים ועיתונים ממשרדה הביתי במסגרת "מילה שלי", העסק שלה לשירותי כתיבה, עריכה, הגהה, הלחנה ועריכת וידאו.
בשלהי 2018 השתתפו שניהם בהתנדבות בפרויקט למען האמנים הוותיקים שיזם דודי פטימר (חוקר מוזיקה, עיתונאי ושדרן רדיו). בבסיס הפרויקט היה שיר שנורית כתבה והלחינה ואותו ביצעו 15 אמנים ותיקים שהקליטו אותו באולפני לירי. השיר נועד לעודד את תחנות הרדיו להשמיע את הזמרים הוותיקים, כשם השיר: "אין עתיד אם אין עבר". האמנים שהשתתפו בפרויקט הניחו כמה מאבני היסוד של המוזיקה הישראלית ופרצו דרך , אך כיום נמצאים בחלקם במאבק הישרדותי יומיומי על הזכות להופיע, להקליט ולהתקיים ממוזיקה. באמנים: דפנה ארמוני, אסתי כץ, עקיבא נוף, משה הלל, גבי ברלין, מרים צפרי, עירית דותן, דני בן ישראל ז"ל, עוזי פוקס, לוליק לוי, רמי דנוך, ג'קי מייקה, סוזי מילר, צדוק סביר ואופירה גלוסקא.
לדף האירוע של המופע "זמן סיגריה" של נורית פלד–קירשטיין ויאיר סתוי:
https://www.facebook.com/events/757364792374266
