ד"ר ליאת יקיר, מרצה וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות וההתנהגות האנושית, שהשתתפה כמומחית בהתאמות בין הזוגות בשלוש העונות הראשונות של "חתונה ממבט ראשון", מספרת על ספרה "קיצור תולדות האהבה" (הוצאת כתר), שבו היא יוצאת למסע מרתק בעקבות האהבה הרומנטית והזוגיות
"במהלך הלימודים והמחקר במכון ויצמן ובמקביל לגירושין שעברתי, בפעם השנייה, ולתהליכי הגירושין שראיתי בקרב חברות וחברים קרובים מסביבי, התחלתי במסע לחקר האהבה מהזווית המדעית: מה זו בעצם אהבה מבחינה ביולוגית? למי אנחנו נמשכים? כיצד מתאהבים? מה זו מונוגמיה מבחינה ביולוגית? והאם האדם הוא יצור מונוגמי? רציתי להבין את הסיבות לכך שאנשים רבים (לא כולם) חווים דברים דומים במהלך החיים הזוגיים: משיכה, התאהבות, דעיכה בתשוקה לאורך הזמן, עלייה במתח בין בני הזוג, ניכור וריחוק עד לפרידה. גם ההבדלים בין נשים וגברים – ברגשות, בתחושות, בחוויות, בצרכים ובהתנהגות – חוזרים על עצמם. בחנתי מחקרים שונים מתחומי הביולוגיה, חקר הורמונים וחקר המוח בשילוב מחקרים מתחום הפסיכולוגיה של הזוגיות, והגעתי לתובנות רבות וחשובות מאוד המחברות את התחומים ומסבירות את הדברים. היה חשוב לי להגיע לעומק ההבנה כדי ללמוד איך לאהוב נכון, איך לבחור נכון בני זוג, ואיך לשמר את האהבה לאורך זמן ולהתגבר על המלכודות בדרך. ידע חשוב זה אני עצמי מיישמת בכל רגע בזוגיות המיטיבה הנוכחית שלי, לראשונה בחיי".
כך אומרת ד"ר ליאת יקיר, מרצה וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות וההתנהגות האנושית, ומחברת הספר "קיצור תולדות האהבה" (הוצאת כתר), שהשתתפה כמומחית בהתאמות בין הזוגות בשלוש העונות הראשונות של התוכנית "חתונה ממבט ראשון". הרצאתה במסגרת "TEDX what is love, scientifically?" זכתה לכ-150 אלף צפיות ברשת.
ד"ר ליאת יקיר סיימה בשנת 2000 את לימודי התואר הראשון במדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, והמשיכה ללימודי המאסטר במכון ויצמן למדע במחלקה לבקרה ביולוגית (חקר הורמונים) בהנחיית פרופ' יוסי ירדן, זוכה פרס ישראל 2017, לאחר מכן המשיכה ללימודי דוקטורט ופוסט-דוקטורט במחלקה לגנטיקה מולקולרית. לאחר לימודי הפוסט-דוקטורט החליטה לעבור לתחום החינוך המדעי ותקשורת המדע ולעסוק בהנגשת המדע לציבור, זאת מתוך הכרה בחשיבותם הרבה של תחומים אלו לקידום החברה והרווחה האנושית. היא ניהלה במהלך שש שנים תוכניות של נוער שוחר מדע במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכיות של מכון ויצמן, ופיתחה פרויקטים מיוחדים למגוון קהלים.
בשלהי הפוסט דוקטורט שלה, כשהייתה עם שני ילדים קטנים ובסמוך להתפרקות נישואיה השניים, הנישואים הראשונים היו עם החבר הראשון שהתאהבה בו בשירות הצבאי והזוג נפרד לפני שנולדו ילדים, הייתה במעין משבר וכבר לא הרגישה סיפוק בעולם המחקר הרטוב, מוקפת במבחנות וצלחות הפטרי. היא הצטרפה למכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן והרצתה במסגרות שונות לקהל הרחב בתחומים של חקר המוח והביולוגיה והגנטיקה של ההתנהגות האנושית.
ד"ר יקיר, מרצה מבוקשת בארץ ובעולם במגוון נושאים הקשורים למדע של האהבה, הביולוגיה של הרגשות והשורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית, יצאה בספרה "קיצור תולדות האהבה" למסע מרתק בעקבות האהבה הרומנטית הזוגית – אותו רגש אנושי חמקמק ורב־עוצמה. "מיליונים חקרו אותה, כתבו עליה, ואף מתו בשמה", היא כותבת, "ובכל זאת, אנו עיוורים לחלוטין למהותה של האהבה ולתפקידם של ההורמונים, הנוירונים והגֶנים המכתיבים במי נתאהב ומי יעורר בנו דחייה. ניסויים שנערכו בקרב נברני ערבות, תצפיות על קופים במעבה הג'ונגל, והתנהגותם של נשים וגברים המחפשים אהבה וגם של אלו שמצאו אותה – חוברים יחד בספר לסיפור מרתק על גלגוליה הרבים של האהבה הזוגית משחר ההיסטוריה ועד ימינו".
הידע הרב שלה מונגש לקהל הרחב דרך הרצאות, שהיא מעבירה במגוון מסגרות, וגם בספרה "קיצור תולדות האהבה" (הוצאת כתר) – דרך סיפורה האישי – את כל הידע שצברה על המדע שמאחורי האהבה: למי אנו נמשכים, כיצד אנו מתאהבים ואיך הביולוגיה מסבכת את הכל ברגע שאנו מתחתנים. "בספר הקדשתי התייחסות רבה לאהבה בעידן הדיגיטלי, כיצד הטכנולוגיה משפיעה על יכולתנו למצוא אהבה ולהחזיק בה, והפרק האחרון בספר מוקדש למרשם (המוכח מדעית) לבחירת בן זוג ושימור האהבה הזוגית, מתוך הבנת הביולוגיה: למה אנחנו לא מצליחים לצאת מהטינדר?, ואיך זה קשור לאחד מהניסויים הפסיכולוגיים המפורסמים בעולם? כמה בני זוג בפוטנציה עלינו לפגוש עד שנמצא את האחד? האם נועדנו להיות מונוגמיים? ומהו המרשם המדעי לתחזוק זוגיות יציבה וטובה?".
בעקבות עיסוקה הרב בנושא המדע של האהבה הוזמנה להשתתף בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית "חתונה ממבט ראשון" ולהיות חלק מצוות המומחים, שפיתח את המתודה להתאמה בין בני זוג פוטנציאליים בתוכנית. "הבאתי לתוכנית את הידע שלי על הביולוגיה של המשיכה הזוגית, ובחנתי את הפרמטרים הביולוגיים של המשתתפים בתוכנית, כולל ריח הגוף והגנטיקה, וסייעתי ביצירת ההתאמות. בשלוש העונות הראשונות של התוכנית ראיינתי עשרות רבות של רווקות ורווקים, וכך נחשפתי למצוקה האדירה שקיימת כיום בקרב הדור הצעיר. העולם השתנה לחלוטין, גיל הנישואים עלה אך הרחם נשאר כפי שהיה בראשית האנושות. חברות הטכנולוגיה מנצלות את החולשות של המוח האנושי ובני האדם בודדים יותר מאי פעם".
במהלך השתתפותה בתוכנית היא התוודעה למורכבות של ההתאמה הזוגית. ד"ר יקיר: "יש מדע מאחורי האהבה, אך כמובן זהו לא מדע מדויק ואין נוסחה להתאמה זוגית. כיום אני עובדת על מיזם שיאפשר לבצע התאמות חכמות יותר בין בני זוג פוטנציאליים, שלוקחים בחשבון את כל הפרמטרים, הביולוגיים והפסיכולוגיים, שמנבאים הצלחה בזוגיות לאורך זמן. סוג של שידוכים חכמים או 'חתונמי בלי מצלמות'".
בספרה החדש היא מפרטת מה לעשות כדי להגביר את הסיכוי למצוא את בן הזוג האידיאלי וכיצד לצאת מלופ הרווקות האינסופי. "לכולנו יש פנטזיה, שהייתה גם לי בבואי לחפש אהבה: למצוא את האחד, זה שמתאים לי בכל הפרמטרים, הנפש התאומה שלי. אז מתמטיקאים חישבו את הסיכוי למצוא את האחד/ האחת. הם יצרו נוסחה מורכבת, שמכניסה 18 פרמטרים שמנבאים התאמה והסיכוי יוצא 1:562, 0.17% סיכוי. זה כמו הסיכוי שהאנושות תיכחד בשנה הבאה, וזה פי 10 מהסיכוי להיות מיליונרים (שהוא 1:55). כלומר סיכוי אפסי שזה יקרה ועדיין אנחנו חיים באשליה".
תובנה נוספת חשובה שלה היא שהאדם אינו ממש יצור מונוגמי מטבעו. למעשה, רק 12 יצורים בעולם החי, מתוך שמונה מיליון, הם מונוגמים גנטיים – שומרים אמונים זה לזה כל החיים. בספרה היא מפרטת את הממצאים הביולוגיים שתומכים בכך שהאדם אינו שייך ליחידי הסגולה האלה: גודל האשכים של הגבר, רמת הטסטוסטרון, התחרות וההיררכיה שמאפיינת אותנו. נוסף על כך היא מסבירה על החיווט הביולוגי שקיים במוחנו ונקרא אפקט קולידג' או אפקט הרוויה המינית, שאחראי לרוב הבגידות או לרצון לבגוד.
ד"ר יקיר: "מוחנו מגיב בצורה נלהבת יותר, מבחינה הורמונלית, לגירוי חדש ושונה לעומת גירוי ישן ומוכר במטרה למקסם את סיכויי הרבייה שלנו ולא לשים את כל הביצים בסל אחד. חשוב להבין כי מוחנו, כמו כל היצורים בטבע בנוי לצורך רבייה – לייצר כמה שיותר צאצאים ושיהיו כמה שיותר מגוונים (מפרטנרים שונים) כדי לנהל סיכונים. אפקט הרוויה המינית המכונה 'אפקט קולידג" הוא האפקט העומד בבסיס רבות מהפרידות (הגירושין), הבגידות, הפנטזיות המיניות של בני האדם, וכפועל יוצא גם בבסיס תעשיית הפורנו ושירותי המין".
באותו הקשר היא מסבירה בספרה כיצד פועלים המוח הנשי והגברי בזמן יחסי מין, מדוע לנשים קשה יותר להגיע לאורגזמה (ומה צריך לעשות כדי לזרז אותה), ומהו ההסבר הביולוגי לנתון המובהק שעולה מסקרים בקרב זוגות נשואים שגברים מעוניינים במין בממוצע פי שישה מנשים – נתון שיוצר תסכול וניכור. איך מגשרים על פער זה, מדוע חשוב עוד יותר להבין את הביולוגיה כדי להבין איך עושים סקס אחרת בצורה שלא תגביר את אפקט קולידג', תגביר את החיבור הרגשי ותיתן מענה לצרכים של המוח הנשי ושל המוח הגברי.
ד"ר יקיר: "בעיניי, הבנה מעמיקה של הביולוגיה מאפשרת להשתחרר מרגשות של בושה, אשמה ותסכול. זה חלק מהביולוגיה שלנו, ורק הבנה של הדברים תאפשר לנו לפעול באופן שיאפשר לנו לנצח את הביולוגיה ולשמור על התשוקה בזוגיות. בכל זאת, אנחנו לא בעלי חיים ויש לנו החלק המפותח ביותר במצח שמאפשר לנו להבין את הדברים ולבחור. יש לנו רצון חופשי ואפשרות בחירה – בניגוד ליתר בעלי החיים. תובנה חשובה נוספת המתקשרת לנושא זה היא ששלב ההתאהבות הוא הורמונלי מאוד וקצר מאוד. בשלב ההתאהבות בראשית הקשר המוח שלנו מוצף בסמי אהבה דופאמין, סרוטונין ואוקסיטוצין שהם סמים קשים. לכן בשלב ההתאהבות אנו חווים תופעות לוואי קשות עד לכדי התמכרות לבן הזוג או לאהבה וקשר, Relationship OCD, אובססיביות וכפייתיות בזמן מערכת יחסים. שלב ההתאהבות אורך בין שש שעות לשנתיים, בדרך כלל סביב שנה, זמן מתאים בדיוק לחתונה ולילד ראשון. במקרה שלי שלב התאהבות אובססיבית בזמן הצבא בחבר הראשון שהיה לי בחיים הספיק בדיוק לחתונה (החתונה הראשונה). בתום שלב ההתאהבות, הירידה בהורמונים ובאופוריה הובילה לפרידה הראשונה. חשוב גם לדעת כיצד משפיעים ילדים על הזוגיות ועל המיניות. מדוע שלוש שנים אחרי הילד הראשון, באופן סטטיסטי ואוניברסלי, מתחילות הבעיות אצל זוגות בכל העולם המערבי?".
התקווה של ד"ר ליאת יקיר היא שספרה וכל הידע החשוב שצברה במהלך השנים יגיע לכמה שיותר נשים וגברים – צעירים ומבוגרים, מגיל ההתבגרות – גיל ההתנסויות הראשונות ועד לגיל השלישי. "ידע זה היה כה חסר לי בראשית דרכי. אהבה טובה לבריאות, וכולי תקווה שהוא יסייע לאנשים רבים בחיפוש אהבה ושימורה לאורך זמן", היא אומרת.
לאתר של ד"ר ליאת יקיר:
https://liatyakir.com/
