צילומים מרגשים של דרי רחוב בארץ ובעולם, שצילמה האומנית הרב תחומית והסופרת ד"ר עיינה פרידמן, משתתפים בתערוכה הקבוצתית "על אנשים ונופים" המוצגת בתיאטרון היהלום ברמת גן עד סוף אוגוסט

"אומנותי עוסקת רובה ככולה בבעיות בחברה בעשורים האחרונים. בין הנושאים החברתיים שבהם אני מטפלת ומציגה באומנותי אני חושפת את מצבם העגום של חלק מהקשישים במדינה, ובהם דרי רחוב שאינם מטופלים על ידי רשויות הרווחה. התופעה נפוצה גם בארצות רבות. צילמתי רבים מדרי הרחוב בארצות הברית כבר משנות ה-80 ועד היום. תופעת דרי הרחוב חסרי הבית הולכת ומתרחבת. אנשים שכל רכושם הוא הבגדים שלגופם, ולעתים עגלת מתכת של מרכול ובה מספר חפצים אותם הם אוספים מפחי אשפה".

כך אומרת ד"ר עיינה פרידמן, אומנית רב תחומית העוסקת בפיסול, צילום וידאו ומיצב וסופרת, שמציגה צילומים מרגשים של דרי רחוב שצילמה ברחבי הארץ והעולם בתערוכה הקבוצתית "על אנשים ונופים" (אוצרת: ד"ר אביבית אגם-סלע), המוצגת בימים אלו בתיאטרון היהלום ברמת גן עד סוף אוגוסט. בתערוכה משתתפים 14  אומנים ואומניות מתחומי יצירה שונים. כותרת התערוכה מאפשרת מרחב פרשנות נרחב להתייחסות לנופים טבע, ולאנשים – שלא בהקשר לטבע.

רבות מיצירותיה של ד"ר פרידמן הוצגו בתערוכות ברחבי אירופה וארצות הברית, שם אף זכתה מספר פעמים בפרס על אומנותיה שזיכה אותה בתערוכת יחיד. תערוכותיה זכו לכיסוי תקשורתי בעיתונות ובמדיה החזותית, ובין היתר בעיתון ה"ניו-יורק טיימס". עבודותיה נמצאות באוספים פרטיים ובאוספי אומנות של מוזיאונים כמו: מוזיאון יד ושם, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית והמוזיאון היהודי של ההיברו יוניון קולג' בניו-יורק. במקביל לעבודתה כאומנית, אצרה ד"ר עיינה פרידמן תערוכות אומנות קבוצתיות בנושאים חברתיים ותערוכות שהוצגו בארץ ובארצות הברית.

בתערוכה הנוכחית החליטה להתמקד בנופים עירוניים ובאנשים המאכלסים אותם. "לעתים אלו האנשים השוהים במרחב העירוני דרך קבע כדרי רחוב, ולעתים אלו אומני מיצג או מוזיקאים המנסים למצוא את פרנסתם באמצעות מיצג לעוברים ושבים או מנגנים קטעי נגינה. פרנסתם תלוייה בתהפוכות מזג האוויר וברוחב ליבם של העוברים ברחוב, שבודדים מהם תורמים מעות מספר לאותם אומני רחוב".

ד"ר פרידמן נחשפה לראשונה לדרי הרחוב בסן פרנסיסקו במהלך שנת שבתון. "ראיתי אנשים שהפכו לחסרי כל. דרי רחוב רבים הגיעו לסן פרנסיסקו ממדינות שונות ברחבי ארצות הברית. זאת בשל מזג האוויר המתון שם,  החורף אינו מלווה בשלגים או בקור כמו בחוף המזרחי של ארצות הברית ובקיץ אינו לוהט".

לדבריה, בעקבות שלוש שנות מגפת הקורונה התרבו דרי הרחוב בארץ ובעולם, המנסים למצוא את מחייתם באמצעות נדבות או מיצגי רחוב. ד"ר פרידמן: "כזו היא האישה שיצרה עשרות יונים מבדים ומביימת סצנת האכלה שלהן. במקרים אחרים הניחו דרי הרחוב צלחת סדוקה, כובע או קופסת קרטון לאיסוף נדבות.              מטרתי בצילומים אלו היא למקד את תשומת לב העוברים ושבים לאותם אנשים החיים ב'שולי החיים' וזקוקים לעזרה פיזית ולתמיכה נפשית".

גם בתל אביב נתקלים עוברי אורח בדרי רחוב, הישנים על מצע שמיכה מאולתר, בצמוד לקיר בניין, בחצרות בתים או מבנים נטושים. בסמוך לשוק בצלאל בלב תל אביב היא נתקלה במיטת רחוב שהייתה ממוקמת על גבי קרטונים חומים של ירקות ופירות. עליהם היו מונחות שמיכה מהוהה ושתי כריות לבנות, ללא ציפית, זו על גבי זו. על השמיכה היה מונח קרטון חום, ובו עיתון ושתי מטבעות של עשרה שקלים. "מבלי לראות את הדייר המאכלס מיטת רחוב זו, ניתן היה להבין את אורח חייו הקשה החשוף לעיני כל", היא אומרת.

במקרה אחר הבחינה בגבר, ששכב בפינת רחוב שיינקין, בסמוך לאלנבי, ולא הייתה יכולה להתעלם מהכתובת האירונית שהודפסה על הכובע שחבש לראשו: "כי אני שווה". למרגלותיו ניצב כיסא גלגלים. קשה מאוד היה לה לתאר אותו מטפס ממצב של שכיבה לכיסא הגלגלים. גם מתחתיו הייתה פרושה שמיכה, ולידו קרטון חום עם עיתון יומי ומספר מטבעות כסף. בידו האחת הוא אחז בעפרון רישום ושירבט דמויות במחברת. הכתובת שעל כובעו, שבסופה סימן קריאה, הבהירה את מצבו יותר מכול, ובעקבותיה כתבה את השיר "כי אני שווה" המתאר את מצבו של האדם עם קריאה לעוברים ושבים להתייחסות – ולא רק לתרומת מטבע.

כִּי אֲנִי שָׁוֶה / עיינה פרידמן (9.5.2019)

לְרַגְלֵי עוֹבְרִים וְשָׁבִים, כָּאן
עַל מִדְרֶכֶת אַסְפַלְט
שָׁכוּב עַל בְּלִיל שְׂמִיכוֹת
הַכִּסֵּא שֶׁלִּי לְיָדִי
מִמַּתֶּכֶת כְּסוּפָה
גַּלְגַּלִּים אַרְבָּעָה וּמוֹשָׁב מְרֻפָּד.
כָּאן הַפִּנָּה שֶׁלִּי, לְיַד שֶׁלֶט
רְחוֹב שֵׁינְקִין שֶׁל תֵּל אָבִיב
רְחוֹב שֶׁל הַפְתָּעוֹת,
אָפְנָה וּמִסְעָדוֹת.
שׁוֹכֵב כְּאִלּוּ כְּלוּם,
כְּאִלּוּ אֲנִי שָׁקוּף, בִּלְתִּי נִרְאֶה
כְּאִלּוּ חֵלֶק מֵהַמִּדְרָכָה,
כְּאִלּוּ בָּחַרְתִּי בְּחִירָה לֹא סְבִירָה.
תַּשְׁפִּילוּ מַבָּט, תַּגִּידוּ מִלָּה,
אַל תִּסְתַּפְּקוּ בְּמַטְבֵּעַ בַּקְּעָרָה.
אֲנִי בֶּן אֱנוֹשׁ, אֲנִי קַיָּם
וַאֲנִי כָּאן
וַאֲנִי שָׁוֶה.

ד"ר פרידמן: "הפניית תשומת הלב הן בצילום והן בטקסט עשויה לעורר את תשומת הלב ביתר שאת למצבם הקשה של דרי הרחוב. ספרי הבא, שעליו אני שוקדת בימים אלו, יטפל בנושא דרי הרחוב, בסיבות שהביאו אותם למצבם זה ובגופים השונים המנסים, לא תמיד בהצלחה, לעזור ולפתור בעיה חברתית זו".

במשך השנים היא התמקדה כאומנית בחשיפת בעיות חברתיות באמצעות טכניקות יצירה שונות. היא התאימה את הטכניקה לנושא שבו בחרה לעסוק. רבות מעבודותיה עסקו בנושאים חברתיים כגון: נשים עגונות הלכודות בנישואין קשים ולעתים אלימים מבלי יכולת להיחלץ מהם. סדרה זו הוצגה בתערוכה שהוצגה בניו-יורק ובמשך שנים באולם ששימש את ישיבות הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת.

במהלך משימת התנדבות במעון לנשים מוכות בירושלים היא נחשפה לבעיה חמורה של אלימות נגד נשים. בעקבות זאת היא יצרה סדרת תצלומים המראים אישה המגוננת על גופה. "ברוב הפעמים תפרתי בעצמי את הבגד שלבשה המודלית וביימתי אותה בתנוחות ובתנועות, שאותן רציתי לבטא ולהעביר דרכן מסר. בחרתי בד, לעתים שילבתי בו חוטי ברזל כדי לייצב את מעטפת הבגד, ולעתים שילבתי פיסת בד תחרה".

כאשר עסקה בבעיות בחברה נתקלה בנושא חברתי נוסף: אנשים נמוכי קומה, שלפעמים מכונים: 'גמדים'. היא הקדישה לנושא זה מיצב, שבו שילבה תצלומי ילדות שלה בין דימויי הילדים קטני הקומה, כדי להראות שבעיניה כולם שווים. "המסר שלי היה שיש לקבל ולחבק את כל האנשים, על שונותם ואחרותם", היא מציינת.

לתחום הנושאים החברתיים שבו היא עוסקת באומנותה נכנס גם נושא הגזענות. צילומים שהיא צילמה במהלך ביקורה בהונגריה הדגישו נושא זה, שעדיין עוסק בשנאת כהי העור ובשנאת יהודים בהונגריה שבה גילויי אנטישמיות עדיין מתפרצים. לנושא הזיקנה והגיל השלישי הקדישה מחקר ותערוכת אומנות שהוצגה לראשונה בארץ, בחסות אש"ל והג'וינט, נדדה לארצות הברית ואף לוותה בכנסים שעסקו בנושא מצבו של הקשיש בחברה כיום. "נראה כי התרחקנו מרחק רב מהמלצת הדיברה המורה על 'כבד את אביך ואימך למען יאריכון ימיך' וכן הבקשה 'אל תשליכני לעת זיקנה' (תהילים ע"א, פסוק 9). לספרי הרביעי למבוגרים קראתי 'יחסית לגילה', והוא עוסק בגיל השלישי מנקודת מבט אופטימית והומוריסטית", אומרת ד"ר פרידמן.

התערוכה הקבוצתית "על אנשים ונופים" (אוצרת: ד"ר אביבית אגם-סלע), שבה משתתפת האומנית הרב תחומית ד"ר עיינה פרידמן תוצג בתיאטרון היהלום ברמת גן עד ל-30.8.
שעות הפתיחה: ימים א'-ה' 16:00-9:00.