הביצוע החדש לפיוט "אל מלא רחמים", אחת התפילות המזוהות עם זיכרון השואה, זכה להכרה בינלאומית מרגשת: מקום שני בשתי קטגוריות (שיר דתי ושיר מסורתי) בטקס פרסי התחרות החשובה ביותר בעולם בתחום הא-קפלה

הישג גדול למוזיקה היהודית, הביצוע החדש ל"אל מלא רחמים" זכה לאחרונה בפסטיבל א-קפלה גדול בארצות הברית. מאחורי ההישג עומד שיתוף פעולה יוצא דופן בין ההרכב הישראלי "טוטאל ווקאל" ובין המלחינים ברוך ברלינר, נחום סלוצקר וסרגיי קרוצנקו, שהובילו לעיבוד החדש של התפילה "אל מלא רחמים". התפילה שולבה כאפילוג בסרט "הכתובת על הקיר" בכיכובו של אלכס אנסקי והוצגה וזכתה בפסטיבל א-קפלה, שהתקיים בארצות הברית Boston Sings 2025.

הסרט והביצוע גם יחד נולדו מתוך ביקור בקייב בשנת 2016 לציון 75 שנים לטבח באבי יאר. שם בוצעה האורטוריה "אברהם" המשלבת פסוקי מקרא, קומפוזיציה קלאסית־יהודית ומוזיקה ווקאלית בת־זמננו. התוצאה העדכנית הווקאלית מהפנטת: שילוב בין מסורת מוזיקלית עתיקה, כאב היסטורי עמוק ושפת ביצוע מודרנית ונקייה – נטולת כלים, רק קולות אדם.

נחום, איך התחיל הרעיון לעבד מחדש דווקא את "אל מלא רחמים"? מה הוביל לחיבור בין ההרכב, הסרט והלחן הזה?
"'אל מלא רחמים' בגרסה המחודשת הוא אפילוג של הסרט 'הכתובת על הקיר', שכבר זכה לשבחים רבים בכ-20 פסטיבלים מסביב לעולם. היצירה כל כך הרשימה את האמנים בארצות השונות עד שהתחלנו לקבל ביצועים אינסטרומנטליים, ווקאליים, באלט וריקוד ואפילו פתחנו אתר המוקדש ליצירה הזאת:

קישור לאתר של "אל מלא רחמים": https://www.elmalehrachamim.com/en/home/  

קישור לאתר הסרט "הכתובת על הקיר": https://theaddressonthewall.net/  

באחד הערבים במועדון תל-אביבי הופיעה הלהקה הישראלית Total Vocal, שביצועיה הזכירו לי מאוד את הלהקה האגדית Swingle Singers. כמובן ניגשתי למנהלת הלהקה כנרת ארז, הבעתי את הערכתי ולהפתעתי התברר שכנרת הייתה אחת הזמרות בהרכב המפורסם. הצעתי לה להקשיב לגרסת 'אל מלא רחמים' שלנו ושאלתי אם תהיה מוכנה לעבד את היצירה בסגנון הקולי המיוחד של הלהקה שלה, שאותו מאוד אהבתי, וכך יצאנו לדרך".

ברוך, הביצוע הווקאלי זכה להכרה עולמית ונושא עימו גם משקל רגשי והיסטורי כבד מאוד. איך מאזנים בין יופי אסתטי לזיכרון כואב?
"לדעתי היופי והכאב לא נוגדים זה את זה. המורשת העתיקה של העם היהודי יודעת להשתמש בכאב ההיסטורי כמנוף ללימוד, להתקדמות, להתחשבות ולחוכמת חיים. אפילו בימי פסח במצרים, האינקוויזיציה והשואה, היהודים ידעו לכרוך את המר עם המתוק, הטוב עם הרע ולהשתמש בכל אלה כחומרי גלם ליצירה ואסתטיקה".

נחום, הסרט "הכתובת על הקיר" שזור ביצירות של ברוך ברלינר – מה מיוחד ביצירה שלו בעיניך, ואיך היא מדברת עם עולם הא-קפלה של היום?
"יש לי הכבוד לשתף פעולה עם ברוך ברלינר מעל ל-30 שנה, ויצירותיו כבר בוצעו בכ-40 מדינות שונות בארבע יבשות. ברוך ברלינר הוא המורה שלי ליהדות, ואני המורה שלו לקומפוזיציה, הרמוניה ופוליפוניה. בין היצירות הרבות שלו בולטת האורטוריה 'אברהם' לקריין, מקהלה ותזמורת, שהייתה הניסיון הווקאלי הראשון שלנו. בעקבות 'אברהם' זרמנו אל הנושא העמוק והכואב של 'אל מלא רחמים' באופן טבעי. כמובן שקשר עם Total Vocal של כנרת ארז הוסיף אפיון והרמוניות עכשוויות ליצירה".

נחום, איך היה תהליך העבודה המוזיקלית עם "טוטאל ווקאל"? מה היו האתגרים בעיבוד טקסט כל כך טעון בצורה כל כך מופשטת כמו א-קפלה?
"מהרגע הראשון התרשמתי מהעיבוד המיוחד של כנרת ששלחה לי מספר גרסאות. את אחת הגרסאות אהבתי במיוחד, ולאחר התייעצות עם חברי המוזיקאי יבגני לויטאס בחרנו בגרסה המיוחדת. מאוד נהניתי לעבוד באולפן ההקלטות מצלול של קובי פרחי. בזכות מקצועיותו, סבלנותו והאיכויות של זמרי ההרכב הצלחנו להשלים הקלטה, שהמשיכה את דרכה למיקס של מתן קאופמן בלוס אנג'לס. התוצאה הסופית היא זו שהצליחה כל כך בפסטיבל א-קפלה בבוסטון, והיא מופיעה כפסקול של וידאו קליפ שצולם על ידי דוד אדרי, שאחראי על ערוץ היוטיוב שלנו שבו 224 סרטים ומעל 6,200,000 צפיות.

https://www.elmalehrachamim.com/he/video/

ברוך, התחרות נערכה בארצות הברית, אבל השורשים של המוזיקה ושל הסיפור הם אירופיים ויהודיים. כיצד מגיבים לזה קהלים לא יהודיים?
"להפתעתי הרבה היצירה התקבלה בחום רב על ידי אמנים רבים ברחבי העולם וגם על ידי הקהל. היצירה, שמדברת אל ליבם, תורגמה לשפות רבות וזמרים מלאומים שונים ומארצות שונות ביצעו אותה. ברצוני לציין את הביצוע המיוחד והמרגש בשטח המפורז בין קוריאה הדרומית לצפונית בביצוע הצ'לן הבינלאומי דמיטרי יבלונסקי וסולני קייב".

כנרת, איך ניגשים לטקסט כמו "אל מלא רחמים" מתוך פריזמה מוזיקלית וכיצד מאזנים בין העומק הרוחני לבין שפת הביצוע הא־קפלה?
"'אל מלא רחמים' הוא טקסט טעון מאוד, שבא לידי ביטוי מרגש בלחן שלו. בעיבוד לטוטאל ווקאל ניסיתי לחבר את השיר למה שקרה אחרי השואה – המדינה שלנו, ההבנה שאין לנו ארץ אחרת ולמציאות הכואבת שבה אנו חיים מאז ה-7 באוקטובר. בעיבוד א-קפלה, שמשתמש בקולות בלבד, יש לזמרים יכולת להעביר רגש והבעה גם ללא מילים. העיבוד מתחיל כקול קינה של אישה, כשעליה נכנס קו קולי אחר (גם הוא ללא מילים) הלקוח מהשיר 'אין לי ארץ אחרת'. בנוסף, בטוטאל ווקאל אנו מתייחסים לקולות שלנו ככלי נגינה, ולכן בעיבוד יש גם סאונדים שדומים לכלים: תוף סנר- שעושה הביטבוקסר וחצוצרה- שעושה אחד הזמרים, שמביאים קונוטציה של טקסי אבל וזיכרון צבאיים. לצד כל אלה, היופי בעיניי בלחן, שאותו ניסיתי להעביר גם בעיבוד, הוא שלמרות הקושי, הוא מסתיים בהרגשה של תקווה ואופטימיות".