בגלריית הציפור הכחולה בפתח תקוה מוצגת תערוכה חדשה (אוצרת: שרה רז), הכוללת בולים מעוצבים שעוצבו על ידי 35 אומנים לרגל חגיגות עצמאות ישראל
בסופ"ש האחרון הושקה בגלריית הציפור הכחולה בפתח תקוה התערוכה "עצמאות 74", שבה מוצגים בולים מעוצבים שעוצבו על ידי 35 אומנים, חברי עמותת אומני פתח תקוה, לרגל חגיגות עצמאות ישראל. באירוע השקת התערוכה נשאו דברים ראש העיר פתח תקוה רמי גרינברג ושרה רז, יו"ר עמותת אומני פתח תקווה ואוצרת התערוכה, ושלמה עוז הנחה שירה בציבור של שירי ארץ ישראל.
בולים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות האוניברסלית בישראל. רבים אינם יודעים כי בפתח תקוה הוקם בזמנו סניף הדואר הראשון בכל המושבות בישראל, ולכבודו אף הונפק הבול העברי הראשון בישראל שהודפס בפתח תקוה. בול זה נוצר בעקבות יוזמתו של יצחק גולדנהירש, ראש ועד המושבה של פתח תקווה בשנת 1909, שביקש מיהודה ראב לעצב את הבול. בול פתח תקוה זכה לביקוש רב מצד אספני בולים מרחבי העולם וההכנסות ממכירתו הגיעו ל-1,400 פרנקים מזהב. הכנסות אלה שהגיעו לדואר האוסטרי ולוועד המושבה עוררו קנאה, שהובילה להלשנה לשלטונות העות'מאנים. בעקבות ההלשנה נעצר בשנת 1910 יצחק גולדנהירש, נאלץ לשלם שוחד ולהפסיק את מכירת הבולים.
לקראת התערוכה "עצמאות 74" אתגרה שרה רז, יו"ר עמותת אומני פתח תקוה ואוצרת התערוכות בגלריית הציפור הכחולה, את האומנים במשימה ייחודית: לעצב בול לחגיגות 74 שנה למדינת ישראל. הבול אמור להעביר מסר אישי משמעותי של 74 שנות קיומה של המדינה בפורמט כל כך קטן. הבול צריך להיות בעל נושא רלוונטי מובן, תקשורתי, כשהאתגר העיקרי היה לעצב בול שיהיה אטרקטיבי לצופה ולעסוק בנושאים מוכרים עכשוויים שידברו לכלל הצופים. כל אומן קיבל קנבס בגודל אחיד, כשהיה ברור שבתוך שלושה חודשים יביאו האומנים יצירות, שבהן הושקעו הרבה אהבה, יראת כבוד, בקיאות ורגישות.
התוצאות מרשימות במיוחד כשהבולים הצבעוניים עשויים בטכניקות שונות. אניה ליפצר רשמה על דף תווים של "התקווה" את הציפור הלאומית הדוכיפת. אהובה קליין ציירה את הערגה לבניית ירושלים ב"עוד אבנך ונבנית". חיים גרוס עיצב בולי ירושלים עיר הקודש, ולידיה נקוילנקו הדגישה את הפער בין חומות העיר העתיקה לדור החדש המקריב עצמו לשמירת החומות.
אנה קיסר שזרה את סמלי המדינה בעבודת קולאז' של צמר ורקמה וצביעת בטיק. יעל כץ חנקין, אומנית חוקרת דתות, מתארת ביצירתה חפצים שנמצאו במערת מטמון בנחל משמר, נותנת כבוד לאומנות מקומית מלפני 7,400 שנה וחושפת שורשים ממורשתנו הקדומה. היעל היה סמל קדוש שמשמעותו נעלמה, אך הוא מופיע באמנות הדקורטיבית עד היום. גדליה אבייב משתמש בסמל היעל והרימון, ואורנה רחל וינר ודבורה שוורצברג מביאות שתיהן את התהליך שעברה המדינה והעיר פתח תקוה בפרט מפרדסים להייטק.
נילי ללום מציירת את גשר קלטרווה בכניסה לעיר, וישראל טיר מתרפק על נסיעתה של דבורה מכנס ז"ל, מוותיקי המושבה, לבית הספר בעגלה עם סוסה. שרה רז, גילה קנטי ודוד חדד מתייחסים בתערוכה לנושא השנה ביום העצמאות ה-74: "יד פוגשת יד אחות" – מדינת ישראל מעניקה כבוד לאלה שהופכים את החברה הישראלית לטובה יותר, אנושית יותר וצודקת יותר.
שרה רז אומרת על פסל הברונזה שלה "שרוליק" המתנוסס לגובה של 22 ס"מ ומוצג בתערוכה: "שרוליק לא היה מלך ולא סמל עתיק, אלא קריקטורה, מעין פוסט ציוני ישראלי הנושא את מורשת הדמות החדשה. המופת הצברי-ישראלי. שרוליק נושא על כתפיו את עולה של המדינה במשך 74 שנות ולעולם לא יתייאש".
ורד ליפשיץ מציינת ביצירתה את ריבוי הגשמים והמים שהעלו את מפלס הכנרת וכן את יום העצמאות הזה, שבו כולם הורידו מסיכות ושוב זיהו האחד את השנייה. אנאל, תושבת אוקראינה שזה עתה הגיעה לפתח תקוה אל אמה וסבתה, קיבלה מקום של כבוד בתערוכה. אומניות חברות העמותה אימצו אותה ורכשו עבורה צבעים ומכחולים. יוני זהרני מצייר נוף חקלאי, אירנה מציירת נוף ימי ויסמין מציירת את פרחי ארץ ישראל.
ויקי אזולאי מתעדת את סמלי המדינה ביצירה דיגיטלית במחשב הנקראת "קריעה חדשה". ישראלה אור ארליך מביאה את תמונת הצנחנים בכותל של דוד רובינגר, אבל אצלה הם מצלמים סלפי ומכפילים את התמונה כפי שעושים הצעירים. אומנים נוספים מציגים בתערוכה עוד ועוד מסמלי המדינה ומנופיה.
שרה רז: "כל התודות מגיעות לאומני פתח תקוה, שחושפים את יצירותיהם מדי חודש בתערוכות בגלריית הציפור הכחולה ובסרטונים במסגרת הפרויקט 'הכר את אמני עירך' ובכך מעלים את קרנה של האומנות במעלות עולם התרבות".
התערוכה "עצמאות 74" (אוצרת: שרה רז) מוצגת בגלריית "הציפור הכחולה",
רחוב רוטשילד 75, פתח תקוה, עד ל-11.6.
הגלריה פתוחה בימים שני, שלישי וחמישי בין השעות 19:00-17:00,
בשישי ושבת בין השעות 13:00-11:00.
