לקראת חודש האישה הבינלאומי מספרת הזמרת ברכה שטרן, שהוציאה את הסינגל "את החיים אנו בונים", על האלימות שחוותה במשך שנים מבעלה לשעבר וגם כילדה וכנערה מאביה המנוח

את החיים אנו בונים /
מילים ולחן: ברכה שטרן

אַתָּה יָכוֹל הַכֹּל לַעֲשׂוֹת,

לְהוֹלִיךְ אָדָם בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים,

לְהַגְשִׁים חֲלוֹמוֹת נִפְלָאִים,

אַתָּה מַצִּיל אוֹתָנוּ בַּנִּסִּים.

פְּקַח אֶת עֵינֵינוּ לִבְרָכָה,

מִקֶּרֶב לְבָבוֹת בֶּאֱמוּנָה.

פזמון:

אֶת הַחַיִּים אָנוּ בּוֹנִים בְּיָדֵינוּ,

הַתִּקְווֹת נִמְצָאוֹת בְּתוֹךְ תּוֹכֵנוּ,

הַחֲלוֹמוֹת נִמְצָאִים בְּנִשְׁמָתֵנוּ,

אֶת הַחַיִּים, אֶת הַחַיִּים.

אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאַתָּה שָׁם,

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה כָּאן,

אַתָּה יָצַרְתָּ אֶת אָדָם וְחַוָּה,

אֶת הַחַיּוֹת, הָעֵצִים וּפְרָחִים,

הַשֶּׁמֶשׁ וְכוֹכָבִים, עֲנָנִים לְבָנִים,

הַשָּׂמִים הַכְּחֻלִּים.

פזמון:

אֶת הַחַיִּים אָנוּ בּוֹנִים בְּיָדֵינוּ,

הַתִּקְווֹת נִמְצָאוֹת בְּתוֹךְ תּוֹכֵנוּ,

הַחֲלוֹמוֹת נִמְצָאִים בְּנִשְׁמָתֵנוּ,

אֶת הַחַיִּים, אֶת הַחַיִּים.

לקראת חודש האישה הבינלאומי המוזיקאית והזמרת ברכה שטרן מקרית גת, שבמשך שנים רבות חוותה אלימות מבעלה לשעבר וגם כילדה וכנערה חוותה אלימות מאביה המנוח, מספרת על נסיבות כתיבת הסינגל שלה "את החיים אנו בונים", שהיא צילמה קליפ עבורו, כמו לשני השירים הקודמים שלה "אתה בשמיים" ו"את החיים אנו בונים".

ברכה שטרן: "השיר 'את החיים אנו בונים' נכתב אחרי שהתגרשתי מבעלי שהיה אדם אלים. יום אחד ישבתי בבית אחרי הסבל הנוראי שעברתי בחיים, כולל כל מקרי האלימות, ואמרתי לעצמי שאולי הוא יכול להשתנות בשביל המשפחה ובשביל הילד שלנו. אז הגיעו למוחי מילות השיר הזה עם הלחן, והשמעתי אותו לבן שלי מתן. הוא התלהב מאוד ואמר לי שאצליח עם השיר. השיר מתאר שכל אדם חי לפי גורלו ומקבל מה שנכתב עבורו – לטוב ולרע, אבל התקוות שלנו נמצאות בתוכנו. כל אישה מוכה כפי שהייתי, שרוצה שהחיים שלה ושל ילדיה יהיו מושלמים, צריכה לצאת מהחושך אל האור ולעמוד על עוצמותיה כדי לפרוץ החוצה. אם אישה לוקחת את חייה בידיה, היא יכולה לבחור את החיים ולבנות אותם בעצמה. האור שנכנס לתוך ליבנו מראה כוח עצום וכל התקוות בתוכנו, וכך למעשה אנו בונים את החיים בידינו. איך עושים את זה? זורקים את העבר הלא טוב, אפילו כשכואב ומתגעגעים אליו, נוטשים אותו ולא חוזרים אליו".

לדברי ברכה, גרושה מזה 20 שנה ואם למתן, סטודנט לתואר שני בפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון,  לכל אישה בעולם יש חלום שביתה ייראה הכי יפה בעיקר בכל הנוגע לאנרגיות חיוביות. "אני מאמינה שיש אלוהים שעזר לי, הוא לידי ואני מבקשת ממנו שיעזור לי. הוא עוזר לי ורק צריך לבקש ולהביע את הכאב. במשך עשר שנים של נישואין עברתי אלימות קשה וסבל בלי משפחה תומכת. למרות זאת המשכתי את חיי, עבדתי קשה בכל מיני עבודות קשות ואני והבן שלי מתן לא הידרדרנו. נתתי לו את כל עולמי והלוואי שכל הנשים יצליחו כמוני".

ברכה מודה כי המטרה של השירים שהיא כותבת ומלחינה היא להעביר הלאה לנשים אחרות את כל מה שהיא עברה עד כה בחיים. "השירים שלי מתארים את כל מה שעברתי בחיים, כולל היותי הייתי ילדה ונערה מוכה ואישה מוכה שחיה עם אדם מפלצת. חשבתי שיהיו לי חיים יותר טובים איתו ושהוא ידאג לי ויפנק אותי, אבל חייתי חיי סבל. למרבה המזל, היו מסביבי אנשים טובים שעזרו לי. כשבני היה בן שבע הוא אמר: 'אמא, אני לא רוצה אותו בבית'. בעקבות תלונות שהגשתי במשטרה הוא נעצר ונשלח לגמילה מאלכוהול. כשחזר מהמעצר הוא הרביץ לי יותר חזק. אני והבן שלי הגענו למצב של פת לחם. מכיוון שפחדתי שגם הבן שלי יחטוף מכות, לקחתי אותו לכל משק בית שבו עבדתי בעבודות ניקיון".

מהם הטיפים שלך עבור נשים הסובלות מאלימות?
"לקחת אומץ לקום וללכת זה קשה מאוד עבור אישה שחווה אלימות, כי היא חווה פחדים וחרדות לגבי איך יהיה, איך היא תסתדר עם הילדים בחיים וכיצד תתנהל בחיים לבדה. במצב כזה יש הרבה אנשים שמפנים לך את הגב – קרובי משפחה וחברים. אני ממליצה לפנות לגורם טיפולי כמו ייעוץ זוגי, ואם יש מקרים של אלימות או איומים ברצח או במכות לא לפחד ולפנות לבית המשפט ולהוציא צו בית משפט – למרות שקשה, כואב ומפחיד מה יהיה אחד כך. חשוב מאוד לקחת יוזמה ולעשות למרות שהמצב קשה. צריך לקחת בחשבון שהחיים לא פיקניק ויהיה קשה יותר וגם לדווח לביטוח הלאומי שאת חיה לבד ואז תוכלי לקבל יותר עזרה. חשוב מאוד שבמצב הזה אישה תהיה שלמה בהחלטה שתקבל, מבלי לערב יותר מדי את חברותיה שעלולות לבלבל אותה ואז היא תישאר עם הגבר האלים. גבר שמכה שולט על החיים של האישה בכל המובנים, והאישה צריכה לקבל שליטה בחזרה על חייה אבל בנועם ולא במריבות".

ברכה חוותה בבית החולים מוות קליני, מיד לאחר שנולד בנה מתן. "דיממתי לפני הלידה אבל לא היו לי צירים. בבית החולים השכיבו אותי במיטה כדי לבדוק את הדופק של העובר, וממש לחצו לי על הבטן כדי להוציא החוצה את התינוק וגם את השלייה שהייתה מפורקת לגמרי. לפתע ראיתי את עצמי מרחפת מעל הגוף שלי, כשמסביב רופאים, רופאות ואחיות מתרוצצות מסביבי. המשכתי להתרומם גבוה מעל המיטה וראיתי את גופי למטה, עד שהגעתי למערבולת של חושך וצרחתי מבהלה. ראיתי מולי אנשים שנראו כמו רבנים, שאמרו לי שזה לא הזמן שלי למות ושאחזור לגוף שלי – בתנאי שאגדל את הילד שנולד לי. אחת הדמויות חייכה ואמרה לי בקול גברי שהיא מחזירה אותי לגופי. ברגע שאמרתי שאני רוצה לגדל את הבן שלי, חזרתי בבת אחת לגופי. לידי הייתה אישה שניקתה אותי מכתמי הדם. היא נבהלה כשפקחתי את עיניי וקראה לרופאים ולאחיות. אמרתי להם שנרדמתי וביקשתי את הילד שלי מתן, שנולד יומיים לפני מתן תורה. הבטחתי לעצמי שלא אעזוב אותו ושאגדל אותו כל החיים".

ההשראה הכי גדולה שלה היא בנה מתן, "והמוזיקה והשירים שלי מרפאים איתי ומשמחת אותי. במשך שנים הייתי ילדה מוכה ושרדתי את כל השבתות ובחגים לבדי, כי משפחה אומנת היא לא כמו המשפחה שלך. אני מעדיפה לחגוג בבית בשבתות ובחגים עם הבן שלי, שעזר לי בתקופה שבה חליתי, דאג לי ושמר עליי".

היא לא תשכח לעולם את אחותה המנוחה פרידה, שנולדה עם תסמונת דאון ונפטרה לפני מספר שנים. היא מקדישה לה את השירים שהיא כותבת, מלחינה ומקליטה. למען הנצחת זכרה היא הולכת לבתי חולים, מחלקת שם למאושפזים ממתקים שהיא קונה מכספה, שרה בהתנדבות שירים שלה ומקבלת דברי תודה והערכה מהצוות הרפואי.

בשנת 1973 נפטרה אמה של ברכה מסרטן בגיל 48 והותירה אותה ילדה בת שבע עם אחותה פרידה, אז בת 13 שנולדה עם תסמונת דאון ועם שני אחים ושתי אחיות נוספות. במשך שנים, מגיל תשע ועד 13, סבלה ברכה מאלימות פיזית של אביה שהיה ניצול שואה.

ברכה: "אבא שלי לא החזיק מעמד לבד, ולאחר שהאחיות והאחים שלו לא עזרו לו בגידול בנותיו הוא העביר את פרידה למוסד ולא בא לבקר אותה במשך שנים רבות. במשך שנים חיפשתי אותה ולא הצלחתי למצוא אותה – עד שאבא שלי גילה היכן היא נמצאת. נפגשנו שוב כשהייתי בת 37 והיא הייתה בת 42. כשהיא חיבקה אותי לראשונה אחרי 20 שנה שבהן לא נפגשנו במקום לבכות כמותה שרתי לה את השיר 'שער הזהב', שכתבתי עליה והיא מעולם לא הכירה. הבן שלי בכה מהתרגשות כשראה לראשונה את דודתו. כל שבוע הייתי מגיעה לבקר אותה וכל הזמן התקשרתי אליה. לפני שהלכה לעולמה בגלל רשלנות רפואית קיבלתי ממנה נשיקה גדולה וזה מלווה אותי כל החיים. עבורי היא עדיין נמצאת לידי".

ברכה מציינת כי למרות הסבל הרב שעברה במהלך השנים היא אישה חזקה מאוד, והשירים שהיא כותבת, מלחינה ושרה מביאים לידי ביטוי את כל מה שעברה. "בשיר 'החיים בידינו' כתבתי: 'אתה הכל יכול להוליך אדם למעשים טובים, להגשים חלומות נפלאים, אתה מציל אותנו בניסים'. התחלתי להקליט שירים אצל מוזיקאי צעיר מקריית גת, שגם צילם לי עבורם קליפים. לאחר שהוא שלח לי את הקישור לסרטון שהועלה ליוטיוב, מיד בכיתי ואמרתי לעצמי שזאת לא ברכה שאני מכירה, אלא ברכה שיצאה מהחושך אל האור. מישהו אחר לא היה שורד את החיים כמוני. למרבה המזל, תמיד הייתי בסביבה של אנשים שנתנו לי יד וכתף, אבל כל החיים שרדתי בלי משפחה, עסקתי ביצירה, למדתי לתפור בגדים ועבדתי קשה".