מאמר חדש של ד"ר אסיה שרון, ראשת מכון אסיף לכתיבה ולעריכה, שבקרוב יפתח קורס מקוון לעריכה לשונית, סדנת פרקטיקה בעריכה לשונית וקורס לעריכה לשונית, כתיבה עיונית ואקדמית, מצביע על מגמה מרתקת בפסגת עולם הפרסום המדעי

התפיסה הרווחת בקרב סטודנטים, חוקרים וכותבים היא שכתיבה עיונית ובעיקר אקדמית חייבת להיות כבולה לסט של כללי ברזל נוקשים. ההנחיות המסורתיות מטיפות לאובייקטיביות מוחלטת, לסגנון כתיבה מרוחק ולמחיקת נוכחותו של המחבר מהטקסט. אולם מאמר חדש של ד"ר אסיה שרון, ראשת מכון אסיף לכתיבה ולעריכה ומנהלת הוצאת אסיף, מצביע על מגמה הפוכה ומרתקת המתרחשת בפסגת עולם הפרסום המדעי.

ד"ר אסיה שרון מציגה במאמרה את ממצאיהם של חוקרים משתי אוניברסיטאות, מבריטניה ומסין. שני החוקרים חברו יחד כדי לערוך מחקר רחב היקף: קורפוס עצום של 2.2 מיליון מילים – 360 מאמרים שפורסמו בחמישה מכתבי העת המובילים בעולם, בתחומים שונים לחלוטין זה מזה: ביולוגיה, הנדסת חשמל, סוציולוגיה ובלשנות. החוקרים בדקו שלוש נקודות זמן על פני חמישים שנה: 1965, 1990 ו-2015. הממצאים חושפים כי השפה האקדמית אינה קפואה; היא דינמית ומשתנה לטובת הצורך בתקשורת יעילה עם הקוראים.

על פי המחקר, חוקרים מובילים נוטים לסטות מההנחיות השמרניות והמסורתיות לטובת כתיבה גמישה יותר. ההנחיות הניתנות כיום לסטודנטים שכותבים עבודות אקדמיות נשענות בדרך כלל על מסורת שעברה ללא ערעור מדור אחד של מרצים לדור הבא. אלא שהכותבים המיומנים ביותר מבינים עם הזמן, שכדי להפוך טקסט שכתוב "נכון" לטקסט משכנע, עליהם להפוך את הקוראים לקוראים מעורבים.

כך למשל, המוסכמה הבולטת ביותר בכתיבה אקדמית ובכתיבה עיונית "רצינית" היא שיש להעלים את הכותב-החוקר מהטקסט. מתברר שהמוסכמה הזו הולכת ומתרסקת, ובמקומה חדרה הלגיטימיות של השימוש בגוף ראשון, אני ואנחנו: "אנחנו מציעים" במקום "מוצע כי…".  מה שמעניין הוא שהעלייה הקיצונית ביותר בעניין זה היא דווקא בביולוגיה ובהנדסת חשמל, שני תחומים רחוקים מאוד זה מזה.

גם העניין הבא רלוונטי לעברית וגם רלוונטי לתחום העריכה הלשונית, והוא המוסכמה שצריך להימנע מכתיבת משפט המציין את קיומו או אי-קיומו של דבר ("קיימים/יש מערכות חימום דיגיטליות לחממות פרחים"). הטענה המקובלת נגד משפט כזה היא שמשפט כזה הוא לא יותר מאשר מילים ריקות המאריכות שלא לצורך את הטקסט, מפני שאת העובדה שדבר קיים או לא אפשר להבין מהמשפט הבא, שמוסר דבר-מה על אותו דבר ("מערכות חימום דיגיטליות לחממות פרחים כוללות שני מרכיבים עיקרים"). אם נעקוב אחר המוסכמה המסורתית, כלומר אם נוותר על משפט הקיום/אי-קיום הזה, הסגנון ייראה דחוס ומרשים יותר. אולם מתברר שהכותבים המנוסים נוטים להתעלם גם ממוסכמה זו, ולבנות אצל הקוראים את הידע בהדרגה ולא באופן דחוס.

שני עניינים אלה, שמזכירה ד"ר אסיה שרון במאמרה ונושאים נוספים כמו הוספת מספר לפני פירוט, רלוונטיים כמובן לא רק לכותבים אלא גם למי שנכנסים לנעליהם: עורכי הלשון.

מתוך ממצאים אללו עולה תפיסה חדשה לגבי תפקידה של העריכה הלשונית. לפי גישתה של ד"ר שרון, עורך לשוני אינו מתפקד כפקח לענייני אכיפת חוקים יבשים אלא הוא מעצב של משמעות. עריכה איכותית דורשת הפעלת שיקול דעת: מתי הכלל הדקדוקי או מוסכמת הכתיבה תורמים להבנה וליצירת מעורבות של הקוראים, ומתי חריגה מודעת מהם עשויה להפוך את הטקסט לקריא ומשכנע יותר.

כפי שסיכמה ד"ר שרון במאמרה: כתיבה עיונית טובה ועריכה לשונית משובחת אינן נמדדות בציות עיוור לכללים, אלא ביכולת גמישה להשתמש בהם כדי ליצור טקסט בהיר, בעל לכידות גבוהה, קריא ומשכנע.

הכשרה מקצועית ברוח מחקרים עדכניים המשלבת בין תאוריה בלשנית לפרקטיקה יישומית, עומדת בבסיס תוכניות הלימוד במכון אסיף, שעוצבו בידי ד"ר אסיה שרון וצוות מכון אסיף. ניכר בהן כי ד"ר שרון מומחית לא רק בתחום הלשון העברית והעריכה הלשונית אלא גם בתחום החינוך ודרכי ההוראה בכללן דרכי הוראה מקוונת.

עבור מי שמעוניין להעמיק בתחום הכתיבה והעריכה או לפתוח לעצמו אופקים חדשים, נפתחים בקרוב מסלולים אחדים:

• הקורס המקוון לעריכה לשונית עם כתיבה עיונית ואקדמית:  למידה א-סינכרונית מרחוק. מועד פתיחה: 22.3.2026.
• סדנת פרקטיקה בעריכה לשונית, לכותבים ולעורכים: למידה סינכרונית מרחוק (זום). לכותבים, עורכים מנוסים ולבוגרי הלימודים הפרונטליים והמקוונים של מכון אסיף המבקשים להתמודד עם טקסטים מורכבים מהשטח, להטמיע תכנים שנלמדו, להכיר נושאים חדשים בתחום השפה והבינה המלאכותית.  ימי ב' אחה"צ. מועד פתיחה: 23.3.2026.
•  הקורס לעריכה לשונית, כתיבה עיונית ואקדמית: מסלול פרונטלי בתל אביב. מועד פתיחה: 12.10.2026.

בוגרי מכון אסיף מספרים על למידה מתוך עניין והנאה. הם אומרים שהכלים שרכשו מאפשרים להם כתיבה ועריכת טקסטים בביטחון רב יותר, תוך הפעלת שיקולי דעת מורכבים בנוגע לאופן שבו מילים בונות תמונה שלמה ומשכנעת, ככותרת ספרה של ד"ר אסיה שרון "מילים בונות תמונה".

בהזדמנות זו לא נוכל שלא להזכיר את הספר המופלא על כדורגל שיצא לאחרונה בהוצאת אסיף "הך הך הכח! סיפורה המופלא של קבוצת הכדורגל הכח מווינה לרמת גן"

למידע נוסף ועיון, ראו מכון אסיף www.assif-pub.com