כשהאזנתי לצלילי הפסנתר של ספיר וולך הכל נדם. החום שבקע מבחוץ, הזמזום המעצבן של המזגן, אדים עלו מהקפה שנח על השולחן בסלון הקטן בדירה שלה ושל בן זוגה בשכונת פלורנטין בבוקר שישי. ווייב עצל של סגר ריחף עדיין באוויר ועדיין לא חושבים על המחר. עם הנגינה עלה הרגש והשתלט על הכל. דמעות נקוו בקו העיניים שלי ממש בסרט מנגה כשהגיבורה רוצה ולא רוצה לבכות.
הגענו לראיין אותה לרגל הוצאת הסינגל החדש "שיר ערש" על פי טקסט של יהודה עמיחי, זהו הסינגל השלישי מתוך האיפי שבדרך.
למה בחרת בטקסט הזה?
"הלחנתי את הטקסט הזה פני כמה שנים אבל הוא ישב בצד. ולאחרונה הרגשתי שהוא מאוד קשור למה שקורה פה במדינה ובכלל".
את יוצאת להפגנות?
"כן. אני משתתפת בהפגנות זה מאוד חשוב, אני חושבת שהרבה פוליטיקאים משתמשים במצב ובכל מה שקורה כדי לחוקק חוקים מזעזעים על הגב שלנו".
אתם מפיצי מחלות?
"אני לא מכירה אנשים שנדבקו בקורונה בתקופת ההפגנות".
איך אתם מסתדרים ושורדים בתקופת הקורונה?
"תראי ההורים עוזרים. אני עובדת בשלוש עבודות כרגע ומלא חלטורות מסביב. עברנו לפלורנטין כי זה יחסית זול ביחס לתל אביב, זו שכונה מגניבה וכיפית יש קצת הומלסים בחוץ אני קונה להם קולה".
לראיון המלא:
חפשו אותה גם בפייסבוק
צפו בקליפ "שיר ערש":
