התפילין של הרב יוסף חיים בעל הספר "הבן איש חי" יוצגו לראשונה בפני הקהל הרחב בויטרינה למוצגים מיוחדים במוזאון שבמרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה. הם יוצאו החל מחול המועד סוכות ובמשך חצי שנה.

התפילין היו ברשותו של ר' דוד ששון אשר נפטר שבאנגליה בשנה 1942 ומאז נשמרו בידי צאצאיו. לפני כחצי שנה התפילין הוצעו למכירה בגלריית הסותביס ונקנו ע"י יהודי שומר תורה ומצוות, שהואיל בטובו להשאילן למוזאון יהדות בבל כדי להציגן בפני הציבור הרחב.

הרב יוסף חיים (1909-1834) גדול רבני בבל בדורות האחרונים,  מוכר בכינוי "הבן איש חי" על שם ספרו ההלכתי הידוע. הרב יוסף חיים לא נשא משרה רשמית בקהילתו ולא עמד בראש ישיבה, אך נחשב בדורו כסמכות הרוחנית הגדולה ביותר, ופסיקותיו ההלכתיות השפיעו לאורך הדורות על יהודי המזרח בכלל ויהודי בבל על פזורתן, בפרט.

במהלך חייו, חיבר למעלה מ-60 חיבורים תורניים, אשר המפורסם שבהם הוא ספרו ההלכתי "בן איש חי", שלאורו הלכו עד הדור האחרון כל יהודי המזרח וצפון אפריקה.

הבן איש חי נולד למשפחת רבנים ידועה וגדל בבגדאד. אביו, הרב אליהו, היה חסיד ומקובל גדול, דרשן ומוהל בחסד, אשר רוב ענייני הקהילה היו תחת השגחתו. לפרנסתו, הוא עסק שעות מעטות בכל יום במסחר, וראה ברכה גדולה בעסקיו.

הרב יוסף חיים למד בישיבת בית זילכה בבגדאד, בתחילה אצל דודו, אחי אמו, הרב דוד חי מאיר יוסף נסים מעתוק, ולאחר מכן אצל ראש הישיבה ומיסדה, הרב עבדאללה סומך, ונמנה על בכירי תלמידיו, עד כדי כך שביקש חוות דעתו בנוגע לסוגיות הלכתיות.

הספרייה העשירה של הרב יוסף חיים וכל חפציו האישיים נותרו בבגדאד, מלבד חיבוריו בכתב-יד שלא הודפסו בחייו, והובאו לארץ בראשית שנת תשל"ב (1972) ע"י נכדו הרב דוד.

ידידות ארוכת שנים שררה בין משפחת הרב יוסף חיים למשפחת ששון הידועה, שעמדה בראש נשיאות הקהילה בבגדאד, אשר בעקבות רדיפות המושל העותמאני, נאלצה  לברוח בשנת 1832. בני משפחת ששון השתקעו בהודו, פיתחו את חיי המסחר וצברו עושר אגדי. במקביל,  שמרו על קשרי הידידות עם משפחתו של הרב יוסף חיים.  יתירה מכך, בית מסחרם הגדול של הרב יוסף חיים ואחיו, שימש בין היתר כנציג של חברת דוד ששון בבגדאד.

ידידות מיוחדת שררה בין הרב יוסף חיים לאחד מבניו הצעירים של דוד ששון – הגביר ר' סלימאן ששון ורעייתו פרחה (פלורה) . לאחר פטירתו בגיל צעיר של ר' סלימאן ששון, התהדקו קשרי הידידות עד שאפשר היה לדמותן לקשרי משפחה קרובים. במכתבים הרצופים שהתנהלו ביניהם עד סמוך מאד לפטירתו, הרב יוסף חיים, דאג ללוותם ליווי אבהי ורוחני התעניין תמיד בשלומם ובפרט, בדרך חינוכם של ילדי המשפחה: רחל, דוד ומזל טוב.

עם הגעת הידיעה על פטירתו הפתאומית של הרב יוסף חיים  לביתה בבומבי, מיהרה פרחה ששון לכתוב מכתב תנחומים בערבית יהודית לבנו הרב יעקב. כחודש וחצי לאחר מכן, שלח ר' דוד ששון, בנה של פרחה ששון, מכתב  לרב יעקב, בנו של הרב יוסף חיים, בו כתב בין היתר כי הוא מבקש לקבל לידיו את התפילין של הרב יוסף חיים כמזכרת. ואכן כך היה: ר' דוד ששון קיבל את התפילין, והודיע על קבלתם במכתב ששלח לחכם יעקב ביום ח"י טבת.

"זהו כבוד גדול עבורנו לחשוף את ערכת התפילין המקורית של הרב יוסף חיים – "הבן איש חי", אומרת עליזה דיין חממה, מנכ"לית מרכז מורשת יהדות בבל. ״אין ספק שהם הגיעו לידיים הנכונות ואנו מודים לרוכש הצנוע וטוב הלב שברוחב ליבו הסכים להשאיל לנו אותן כדי שהציבור הרחב ייחשף אליהם. זוהי ערכת התפילין האישית של הרב, דבר המרגש אותנו באופן מיוחד, ומוקירי זכרו מוזמנים לראות אותה היום – 112 שנים לאחר פטירתו"

ביום ה', י"ז תשרי, ב' חוהמ"ס 23.9 בשעה 19:30
נקיים ערב פיוטים ושבחות חגיגי  לרגל חשיפתו לראשונה של פריט מיוחד זה עם הרב דוד מנחם ומוזיקאים נוספים. הרב מנחם משמש כרב קהילת "היכל אוריאל" במבשרת ציון, והוא הינו איש הלכה, דרשן ופרשן, חזן, יוצר, מלחין, מוזיקאי פייטן וכותב פיוטים.

ב-16/11 יערך יום עיון המוקדש לרב יוסף חיים בהשתתפות: הרב שמעון חי אלוף, הרב משה שבת, הר נתן ששון, פרופ' שאול רגב, פרופ' אסתר מאיר ועוד.