ארקדי דוכין מצטרף למחאה נגד הטרדות מיניות.

בשיר "בלדה על מתמחה לרואה חשבון" הוא מטפל בנושא המורכב בצורה המיוחדת:

"אני מאוד גאה בשיר הזה", אומר דוכין ומסביר: "בשיר הזה מי שמטריד מינית נענש מייד. לא מחכים פה למשטרה, הוא פשוט נרצח ע"י בחור שקולט את הדבר הזה, לבן בעיניים ורוצח את המטריד מינית, מוציא אותו להורג ללא משפט. סיפור מוזר, אפל כמו שרק אנדריי רדיונוב, יודע לספר".

ארקדי דוכין הגיע לישראל בגיל 15, מרוסיה.

 איכשהו באופן לא מודע, ניתק קשר פיזי עם אנשים ברוסיה ועם השפה הרוסית,

למעט הוריו, לא דיבר עם אף אחד ברוסית. אפשר להגיד, כמעט עד גיל 40.

בגיל 40, כשנולדו לו ילדים, משהו החזיר את ארקדי לאיזושהי תשוקה לילדות.

בעקבות זה, ארקדי התחיל להחזיר לעצמו את השפה.

דיי מהר, מצא את עצמו עושה שירים ברוסית, במשך חצי שנה היה לארקדי שיר במצעד, שנקרא – בלדה על אלישע ונלי שמאוד הצליח.

לאחר מכן כתב שיר לסרט של אנג'לינה ג'ולי, כתב שיר ללהקה בשם 'תחנת רוח', אחת הלהקות המצליחות ברוסיה, השיר נקרא 'חונק זאבים'.

שלושת הדברים האלה, הצליחו מאוד ברוסיה. כשארקדי הלך להופיע שם, קלט שזה לא בדיוק מקום שאמור לגור בו, או לחיות בו. "העדפתי ומעדיף את ישראל".

לכן הקשר הזה מתנהל בדרך כלל ככה- ארקדי מידיי פעם כותב משהו, בתור סונגרייטר .

לפני 10 שנים ארקדי נחשף למשורר מיוחד מאוד, אנדריי רדיונוב, משורר מאוד אפל, מאוד דארק, סטייל טום וויטס שמדבר על כל הדברים האפורים והלא נעימים ברוסיה. שאפילו הרוסים מתביישים לראות ולהסתכל . כותב על כל הפאן של הנרקומנים, אלכוהליסטים, נושאים שאף אחד לא רוצה לשמוע עליהם.

מאז ארקדי סוחב בארסנל ארבעה, חמישה, עשרה שירים ועכשיו מוציא שיר ראשון מתוך הקשר הזה. כאשר אנדראה, הוא משורר שכותב בלי פזמונים, ארקדי החליט להוסיף פזמון שלו ולנסות להוסיף להצלחה של השיר.

את ארינה פופובה, ארקדי פגש בזכות זה שארקדי עובד עם בעלה, יורי, טכנאי שעובד עם ארקדי כבר 10 שנים. ארינה התארחה גם במופע של רדיו בלה בלה וארקדי מאוד אוהב אותה.