מוקדם יותר הערב פרסם שופט בית משפט העליון, חנן מלצר את החלטתו לקיים משפט חוזר לרומן זדורוב. זאת לאחר שלטענת זדורוב ובאי כוחו נמצאו ראיות חדשות האמורות לזכות אותו מאשמה ברצח תאיר ראדה.

פרופ' אזי לב-און, חוקר ומנתח את פרשת הרצח ומשפט זדורוב משלל זוויות שונות בחמש השנים אחרונות. בקרוב ייצא ספר אשר מבוסס על המחקר רחב ההיקף שכלל איסוף נתונים וניתוח חומרים לרבות מסמכים משטרתיים ומשפטיים, סרטוני החקירה ופרסומים בעיתונות וברשתות החברתיות.

בספרו ינסה לב-און לספק תשובות לחלק מהספקות והשאלות שנשארו פתוחות ומצביע על תופעה מרתקת בתחום האקטיביזם הדיגיטלי.

האם יש סיכוי שמערכת המשפט תשנה את ההכרעה בעקבות הלחץ הציבורי?
"הפרקליטות הוציאה הודעה שהם מוציאים כתב אישום חדש ותאריך למשפט ייקבע בהתאם. אם מסתכלים על ההחלטה מהיום, השופט שדן בתיק מציין כי יש שתי עילות מרכזיות על מנת להכריע במשפט: העקבות הלא מזוהים וכתמי הדם שנמצאו בתא מספר שלוש".

איזה תפקיד היה לסדרה צל של אמת בפרשה?
"'צל של אמת' עשו עבודה מטורפת ומדהימה. אני מכיר את החומרים שהם מסתמכים עליהם. בסופו של דבר התגלית המשמעותית של 'צל של אמת' שהתכנית הביאה לציבור את הפרשה של א.ק ולא על זה יסתמך השופט בהחלטה שלו. השורה התחתונה היא שהוא החליט על משפט חוזר מסיבות אחרות. עם כל הכבוד לעבודה המדהימה לתכנית  מערכת המשפט מסתמכת על שיקולים משפטיים גרידא".

במקביל לכתיבת הספרו פרסום המחקר פרופסור לב-און גם מסייע בהנגשת החומרים הקשורים לפרשה, ובאתר האינטרנט שלו עולים בהדרגה חומרי וידאו.

לראשונה ניתן לראות כ-80 שעות של כל תכני הוידיאו שקשורים לזדורוב מהתחלה עד הסוף עם תרגום.

עו"ד לעניינים פליליים, חבר מועצת יהוד-מונוסון, יו"ר "דרך חדשה וחבר מועצת הרשות השניה ליאור גלבוע מגיב על הפרשה שאחריה הוא עוקב בעניין רב. בשנה שעברה ראיינתי אותו בנושא לאתר האינטרנט "אונו ניוז".

עו"ד ליאור גלבוע אתה טענת לאורך כל הדרך שרומן לא הרוצח. אתה מרגיש שהצדק נעשה?
"אני לא טענתי שרומן אינו הרוצח, מהסיבה הפשוטה שאני לא נדרש לטעון את זה. המשפט הפלילי לא שואל כלל 'מי הרוצח'?
המשפט הפלילי שואל: 'האם ישנן ראיות מספיקות בכדי להכריז על הנאשם הספציפי העומד לפנינו כרוצח'. ובאותה נשימה הוא שואל: האם ההגנה הצליחה להרים את נטל הספק הסביר באשמתו של הנאשם. אני טענתי שכל בעל מקצוע שנחשף לחומר הראיות שהוצגו במשפט זדורוב, וחומרים נוספים שנחשפו בהמשך, צריך ויכול להבין שהראיות והאופן שהושגו, לא יכולות להביא לאשמה ללא ספק סביר. עולה ספק גדול ומכאן, לא היה מקום להרשעה. מעבר לכך, הצדק עוד לא נעשה עד תומו, כי אנחנו בנקודה שהיא כאילו לפני משפט. זדורוב עוד לא זוכה. ברגע שיסתיים המשפט החוזר נוכל לנתח סופית את התוצאה ולהכריז האם הצדק נעשה".

אתה חושב שמישהו במערכת יתעורר בעקבות המשפט?
"זו לא מערכת אחת. מהרגע שמתחילה חקירה בעקבות פשע שבוצע, ועד שאדם מואשם, נשפט, ונגזר דינו, הוא עובר תחת כמה מערכות ותת מערכות. זה מתחיל בתגובה של המשטרה לקריאה, בהתנהלות בזירה, באיסוף נכון של ראיות, באי זיהום ראיות, בשמירה טובה עליהן, בניתוח ראיות פורנזי, בתפקוד של המכוןן הפתולוגי, בתיאום בין גופי החקירה, בשיטות החקירה שלעיתים מייצרות לחץ על נחקרים שמביא אותם להודות בעבירות שלא ביצעו, בכניעה של היחידות החוקרות ללחץ תקשורתי ופנים מערכתי "לספק את הסחורה", בלחץ על הפרקליטות למצוא ראש לכרות, במנטאליות של הפרקליטות שרואים בזיכוי הפסד ופגיעה במורל היחידה ואפילו פגיעה בקריירה. כל הגופים האלה פועלים סביב השופטים שיושבים באולם ומקבלים החלטה בתנאים קשים מאוד, כשהם תלויים לחלוטין במידע שמספקים להם כל הגופים שהזכרתי ועוד רבים, כמו מומחים מטעם, עדים בעלי אינטרסים שלעיתים גם עליהם מופעל לחץ גדול….ועוד".

"עם זאת", הוא מוסיף, "לכל מה שקרה סביב משפט זדורוב, התחקירים בתקשורת וגם הנחשול של הלחץ מהציבור הרחב, לכל אלה היתה בהחלט השפעה על תהליך הלמידה והשיפור. אבל עוד רחוקה הדרך עד שאוכל לומר שמקרה כמו של זדורוב לא יכול לחזור בגרסה כזאת או אחרת".

כמה נדיר בישראל משפט חוזר?
"מאז קום המדינה ועד היום, ביטל בית המשפט העליון הרשעות לאחר תום המשפט והורה על קיום משפט חוזר ב-33 מקרים בלבד".

האם יש סיכוי שמערכת המשפט תשנה את ההכרעה בעקבות הלחץ הציבורי?
"רמת ההשפעה של לחץ ציבורי על מערכת המשפט, זה נושא לוויכוח ומחקרים רבים. אני רוצה להאמין שההשפעה על שופטינו שואפת לאפס. עם זאת, הלחץ הציבורי יוצר תגובת שרשרת של תחקירים מטעם התקשורת  ועל ידי אנשים פרטיים שמביאים לגילויים חדשים שיכולים להשפיע על ההחלטות, ובצדק".
;
האם א.ק עלולה למצוא את עצמה על ספסל הנאשמים בעקבות זיכויו של זדורוב?
"אין קשר בין שני הדברים. המשטרה אמורה לפתוח בחקירה ברגע שיש חשד שמישהו ביצע פשע, זאת אפילו, ואולי בגלל, שבאותו הרגע, מישהו אחר נמצא בכלא בשל אותו מעשה ויתכן שהוא חף מפשע. א.ק תמצא עצמה על ספסל הנאשמים אם ימצאו נגדה ראיות שלא מותירות ספק לגבי אשמתה. לפי מה שאני יודע, כרגע זה לא המצב".

יכול להיות שלעולם לא נדע מי רצח את תאיר?
"בוודאי. על פי נתוני המשטרה, רק 50 אחוז ממקרה הרצח בישראל מפוענחים. וזאת בהנחה אופטימית שכל הפיענוחים נכונים. במקרה של רצח תאיר, הסיכוי נמוך בהרבה, בעיקר בשל הזמן הרב שעבר מהמקרה ובשל באופן שבו נעשה איסוף הראיות והאיכסון שלהם".