"בין השמש לירח" – רסיטל פסנתר קלאסי בביצוע זיו סבג יתקיים ביום רביעי 26.2.2025 בשעה 20:00 בסטודיו אנט, שביל המרץ 2 תל אביב
בתוכנית:
בטהובן – סונטת אור הירח – פרק ראשון, שופן – נוקטורנים, אופוס 9 מספר 1, אופוס 27 מספר 2 ואופוס 32 מספר 2, ראוול, פאוון לזכרה של הנסיכה שהלכה לעולמה, דביסי, 2 פרקים מתוך סוויטה ברגמסקית – "פרלוד" ו "אור ירח", פרלודים – מס' 8 (הנערה בעלת שערות הפשתן) ומס' 10 (הקתדרלה השקועה) מתוך הספר הראשון, ערבסק מספר 1.
זיו סבג, לבקן ולכן לקוי ראייה** מלידה, הוא דוגמא לכך שעם התמדה ועבודה קשה אפשר להתגבר על מוגבלות, ועל התחלה יותר מאוחרת של נגינה.
זיו סבג, שהתחיל את השכלתו המוסיקלית בגיל 20, שנחשב למאוחר מאוד יחסית, הוא כיום תלמיד תואר שני באקדמיה למוזיקה בירושלים במסלול ביצוע קלאסי בפסנתר, וגם מלחין שיצירותיו מבוצעות בישראל ובחו"ל. בנוסף הוא מלמד מוזיקה בירושלים.
בקונצרט ייחודי זה זיו בחר לבצע יצירות של מלחינים רומנטיים ואימפרסיוניסטים הקשורות לשמש ולירח, שהשפיעו עליו רבות. באמנות פלסטית ידוע שאימפרסיוניזם קשור לציור באור השמש. כלבקן לזיו נוח יותר להיות בחושך לאורו של הירח, וידוע שאין כמו הירח כדי לצייר אווירה רומנטית. זיו חווה את האור המיוחד של האימפרסיוניזם ואת אורו המיוחד של הירח דרך המלחינים והיצירות השונות, שבחר לקונצרט זה.
סונטת אור הירח מאת בטהובן (פרק ראשון) – אחת הסונטות המפורסמות ביותר של המלחין. נכתבה בשנת 1801 והוקדשה לתלמידתו ג'ולייטה גוויצ'ארדי. הכותרת "אור ירח" לא ניתנה ליצירה ע"י בטהובן עצמו, כי אם ע"י המבקר המוסיקלי לודוויג רלסטאב, שהאזין ליצירה 5 שנים לאחר מות המלחין, וציין כי היא מזכירה לו את זוהר הירח על פני אגם לוצרן, ומכאן כינויה.
נוקטורנים של שופן:
– אופוס 9 מס' 1 בסי במול מינור – יצירה מוקדמת משנת 1830-31, מאופיינת במנגינה שירתית ומלנכולית. החלק האמצעי סוער ודרמטי יותר.
– אופוס 27 מס' 2 ברה במול מז'ור – אחד הנוקטורנים המפורסמים ביותר של שופן (1835). היצירה מתאפיינת במנגינה רומנטית מהורהרת ומלאת רגש. הליווי עדין ומתמשך לאורך כל היצירה עם כמה פסאז'ים מהירים ביד ימין.
– אופוס 32 מס' 2 בלה במול מז'ור – נכתב ב-1837, בעל אופי דרמטי יותר. מתחיל ברוגע עם ליווי עדין בטריולות, אך מתפתח בחלקו האמצעי לקטעים סוערים עם קונטרסטים חזקים.
*טריולה – חלוקת הפעמה ל 3 צלילים.)
* נוקטורן – מקור השם מהשפה הלטינית, ומשמעות המונח – שיר לילה. יצירות בז'אנר זה הן לרוב רגועות ושלוות ולעיתים גם סוערות יותר.
"פאוון למנוחת נסיכה" של ראוול (Pavane pour une infante défunte):
נכתבה במקור לפסנתר (1899) ותוזמרה מאוחר יותר לתזמורת (1910). היצירה בנויה במשקל פבאן (ריקוד איטי מהרנסנס) ומתאפיינת במלודיה נוגה ומהורהרת. ראוול אמר שהשם נבחר בעיקר בגלל הצליל הפואטי שלו ולא בגלל תוכן תכניתי ספציפי.
יצירות דביסי:
– סוויטה ברגמסקית – נכתבה ב-1890, מושפעת מהקומדיה דל'ארטה. כוללת 4 פרקים. 2 הפרקים אשר יבוצעו בקונצרט הם "פרלוד" ו "אור ירח", שהוא המפורסם והמוכר ביותר מתוך הסוויטה.
– הפרלודים של דביסי הם אוסף של 24 יצירות בשני ספרים. כל פרלוד הוא יצירת אמנות עצמאית עם אופי ייחודי. דביסי כתב את הכותרות בסוף כל פרלוד כדי לא להשפיע מדי על הפרשנות של המבצע. 2 הפרלודים אשר יבוצעו:
- מספר 8 מתוך הכרך הראשון – בעל הכותרת "הנערה בעלת שיערות הפשתן" – מתאפיין במנגינה עדינה ושלווה ובהרמוניות מיוחדות עם ניחוח אקזוטי כמעין דימוי לצבע השיער המיוחד.
- מספר 10 מתוך הכרך הראשון – בעל הכותרת "הקתדרלה השקועה". מאופיין בכתיבה בסגנון מאוד כוראלי ועשיר. מתחיל עדין ומגיע בסופו של דבר לשיא עוצמתי, כמעין דימוי לנגינת עוגב הולכת וגוברת בכנסייה.
– ערבסק מס' 1 במי מז'ור – נכתבה ב-1888, מציגה את סגנונו המוקדם של דביסי. מתאפיינת במרקם עדין ומתפתל, כמו עיטור ערבי (מכאן שמה).
** לבקנים הם חסרי פיגמנטים, כשחסרים פיגמנטים בעיניים, האישון נעשה דומיננטי והוא קטן מאוד באור, ואז הראייה נפגעת.
כרטיסים ב-70 שקל בקישור, הנחות לזכאים.
