הסופרת זהבה חן-טוריאל, זוכת "אות החלוצים" המעבירה הרצאות בארץ ובעולם, מגלה כיצד הרומן ההיסטורי "מאה של סודות" (ספרי ניב) נכתב על משפחת אנוסים בפורטוגל, שבמשך שנים הסתירה זהותה מהסביבה הנוצרית
"ערך הערבות ההדדית בקהילה הוא חזק ומשמעותי גם בימינו. כל רומן היסטורי שאני כותבת עוסק בגורלם של מגורשי ספרד. הסיפור של האנוסים בפורטוגל סיקרן אותי אישית. לאחר שפגשתי ביהודים מבני האנוסים החלטתי לכתוב את הרומן 'מאה של סודות'. בחרתי להתמקד במירנדולה, אישה עצמאית, מנהיגה רוחנית, בעלת יכולות ריפוי יוצאות דופן, שלמדה את רזי המקצוע מסבתה שהייתה השראה בחייה. ספר זה עוסק במשפחת אנוסים בפורטוגל ממגורשי ספרד, וכמו ספריי האחרים הוא מתבסס על מחקר היסטורי, גיאוגרפי ותרבותי, ויש ממני בכל ספר. ספר זה עוסק בבית, במשפחה, בשמירת זהות ובערכים אנושיים גם בימים קשים ומאתגרים. מעבר לסיפור עצמו, תיאורי המקום, האווירה והנופים מניעים רבים שקראו את הספר לצאת לטיול בעקבות הספר לפורטוגל".
כך אומרת הסופרת זהבה חן טוריאל, שלאחרונה הוציאה לאור את "מאה של סודות" (ספרי ניב), רומן היסטורי המספר את סיפורה של משפחת אנוסים בפורטוגל במאה ה-20, שבמשך מאות שנים הסתירה את זהותה האתנית מפני הסביבה הנוצרית והאמינה שהיא וקהילתה הם היהודים האחרונים ששרדו בעולם. לדבריה, חוץ מחובבי היסטוריה, פולקלור, תרבות וספרות יפה, "מאה של סודות", כמו ספריה האחרים, מתאים גם לתלמידי תיכון וסטודנטים הלומדים את התקופה ויכולים לחוות אותה בדרך מעניינת.
מזה שש שנים היא כותבת ספרים ומאמרים על היהודים ממגורשי ספרד ופורטוגל בקהילות הלאדינו שבהן חיו: "מאה של סודות" (ספרי ניב), "הנשים של טרואל" (ספרי ניב), "הבנקאית מנאפולי" (ספרי ניב) וספר הילדים "אגדה ספרדית" (ספרי ניב), שבהם היא מעלה לקדמת הבמה את הנשים היהודיות ממגורשי ואנוסי ספרד ופורטוגל בתפוצות ישראל ומספרת מחדש את סיפורן, שהוא חלק מהסיפור של העם היהודי.
היא מודה כי ההשכלה והרחבת הידע חשובים מאוד בעיניה, וגם כיום היא ממשיכה ללמוד מדי פעם. "אין ספק שכל מה שלמדתי תרם והוסיף לי כבסיס ידע מחקרי וספרותי, שבא לידי ביטוי בתפיסת העולם ובכתיבה שלי", מגלה זהבה, בעלת תואר שני במדעי היהדות עם התמחות במגדר של מכון שכטר, תואר שני בחינוך של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארצות הברית ותואר ראשון של החוג למזרח תיכון ואפריקה של אוניברסיטת תל אביב. כמו כן היא עברה הכשרת מלווים פילוסופים לתוכניות חינוך בבית הספר למנהיגות חינוכית מכון מנדל, ניהול פרויקטים – חדשנות ויישומיות של המרכז הישראלי לניהול – המי"ל ובעלת רישיון הוראה בתוכנית להסבת אקדמאים של משרד החינוך.
היא מרצה במרכז מורשת שאלוניקי ויוון, בארגון עיל"ם, במועדוני הלאדינו ברחבי הארץ, בכנסים ובפורומים בינלאומיים, כולל שתי הרצאות שהעבירה בחסות הקונסוליה הישראלית במיאמי. במשך 12 שנה היא ניהלה את המרכז לאזרחות ומנהיגות במכון לאיכות השלטון בישראל, עבדה כעצמאית מול מכללות וארגונים חינוכיים ו-12 שנים במרכז לטכנולוגיה חינוכית בפיתוח תוכניות לימוד וכתיבת חומרי לימוד, ניהול והנחיית אתרי אינטרנט ועוד, ושימשה כמורה וכמחנכת בבתי ספר בישראל וגם בבית הספר היהודי ברוקוויל במרילנד.
זהבה, תושבת רעות, גדלה באשקלון בשכונת עולים רב תרבותית, נשואה לאורי, שכל חייו שירת בבכיר במערכת הביטחון, עוסק כיום בפעולות התנדבותיות ומוביל תכנית ארוכת שנים בהעצמת בני הקהילה האתיופית ומסייע בהתנדבות לעמותת אור לחינוך בהעצמת ילדים ובני נוער בפריפריה. יש להם שלוש בנות, שתיים מהן עובדות בכירות בהייטק והשלישית אשת חינוך המובילה תהליכים פורצי דרך בחינוך סביבתי, נכדים ונכדות השותפים לספרי ילדים רבים שהיא כותבת איתם ורובם לא התפרסמו.
בשנת 2023 היא קיבלה את "אות החלוצים החדשים" מטעם האיגוד הספרדי העולמי, מיזם עצמאי של האיגוד הספרדי העולמי ביוזמת נשיא האיגוד, פרופ׳ שמעון שטרית. הפרויקט נועד להעניק את האות למייסדי ערי הפיתוח, המושבים, שכונות הערים והקיבוצים בתקופת העלייה וההתיישבות בשנים המכוננות של המדינה 1964-1946.
בשנים האחרונות שינתה זהבה את כיוון עיסוקיה. בעקבות ניסיונה לאמת פרטים שכתב אביה ביומנו, שבו תיעד את תולדות המשפחה מגירוש ספרד, דרך ביון שבחבל הבסקים, דרך רודוס ומילאס עד הקמת מדינת ישראל, היא למדה על משפחתה פרטים שלא ידעה. "נסעתי למקומות שהוא ציין ביומנו, חקרתי בארכיונים שונים וכתבתי את הסיפור המשפחתי מנקודת מבט מגדרית בספר 'הנשים של טרואל'. בעקבות המחקר גיליתי את דמותה המופלאה של אישה פורצת דרך, שמעולם לא נכתב עליה בספרות וכתבתי את סיפורה של 'הבנקאית מנאפולי – סיפורה של בנבנידה אברבנאל'. על מנת לחבר את הדור הצעיר למורשת ההיסטורית של מגורשי ספרד כתבתי עם נכדתי שירה את הספר 'אגדה ספרדית' בעברית ובלאדינו".
הספר "הנשים של טרואל" נכתב בעקבות יומן שכתב יעקב טוריאל, שבו גולל את זיכרונותיו וזיכרונות משפחתו מגירוש ספרד ועד הקמת מדינת ישראל. זהבה התחקתה אחר התחנות הגיאוגרפיות שתיאר אביה ביומנו, וכך הגיעה לספרד, לפורטוגל ולקהילות לאדינו שונות ברחבי הים התיכון, שנמחקו על ידי הנאצים.
הרעיון לכתוב על נשים יהודיות-ספרדיות התעורר בה לפני כחמש שנים, בעקבות ביקורה בבית הספרדי בקורדובה שבספרד לפני כחמש שנים. "במוזיאון הקטן שבו את לבי ציורים, שמתארים נשים יהודיות העוסקות בשיח, כתיבה, נגינה ושירה בתקופה המורית, שקדמה לכיבוש הנוצרי בימי הביניים. תהיתי על מעמדן בתקופה זו ורציתי ללמוד עליהן עוד. כוחן ועוצמתן של הנשים היהודיות הספרדיות, כפי שגם הבאתי לידי ביטוי בספר 'הנשים של טרואל', היו ביכולתן המופלאה לשזור רשת חברתית נשית שסייעה להן בהתמודדותן היום יומית עם האתגרים המורכבים שהציבו בפניהן החיים כל פעם במקום החדש אליו היגרו. הן הטיבו להעביר מדור מדור את סיפורן, השירים, הטעמים, המוזיקה, המנהגים, הפתגמים והאגדות ורקמו נרטיב נשי – נרטיב של נשות הלאדינו. בספר זה ניסיתי להיכנס לנעליהן, לחוש את תחושותיה של כל דמות נשית שיצרתי ולהביא את סיפורה הייחודי של כל אחת מהן המוסיף לסיפור ההיסטורי היהודי – סיפורו של עם ישראל", היא מציינת.
זהבה כתבה את הספר "הבנקאית מנאפולי" כסיפור בתוך סיפור. סיפור המסגרת מתרחש בשנות ה-80 של המאה ה-20 כשהגיבורה שלו היא ברכה אברבנאל, דור שני לשורדי שואה מסלוניקי ופירנצה שגדלה בבית של דוברי לאדינו אפוף סודות. עם מותו של אביה ובעקבות אהבה נכזבת היא יוצאת למסע לחיפוש אחר שורשיה המשפחתיים, שבסיסו בפירנצה, שבמהלכו נחשף בפניה גם סיפורה של בנבנידה אברבנאל.
זהבה: "במאה ה-16 היו נשים פורצות דרך שקולן וסיפורן לא נשמע. על דונה גרסיה התחלנו לקרוא בספרות בעיקר בשני העשורים האחרונים, ומרגע שנכנסה לתודעה הציבורית נכתבו עליה ספרים רבים בארץ ובחו"ל. מהמחקרים והספרים, שנכתבו בשנים האחרונות עליה למדתי שיש להסיר את האבק מעל התעודות ההיסטוריות ולהוציא מהארכיונים את סיפוריהן של נשים נוספות, שנאבקו, שרדו, הצילו והנהיגו במרחב הגיאוגרפי, התרבותי וההיסטורי. למרות מעמדן הנחות בחברה היהודית, המוסלמית או הנוצרית, הן גייסו את חוכמתן, קשריהן, מעמדן וכישוריהן כדי לשנות את המציאות המטרידה שבה חיו היהודים והאנוסים שאיש לא חפץ בהם".
משפחת אברבנאל ממגורשי ספרד ופורטוגל, שפעה בגברים מפורסמים, חכמים, אנשי עסקים ממולחים, שרים, בנקאים ויועצים בכירים למלכים לפני ואחרי גירוש ספרד ב-1492. בין כל חברי המשפחה, בלטה אישה אחת נדירה בכישוריה, בהשכלתה וביכולותיה שהודרה במידה רבה מן הסיפור ההיסטורי: בנבנידה אברבנאל, שהייתה נכדתו של דון יהודה אברבנאל, שר האוצר של פורטוגל, בת אחיו וכלתו של דון יצחק אברבנאל שהיה שר כספים בממלכת פורטוגל, בספרד ובממלכת נאפולי ופרשן תורני ידוע. האיש שלה, שמואל אברבנאל, הנהיג את הקהילה היהודית בנאפולי ושימש כיועץ ובנקאי הדוכס כשלצידו רעייתו בנבנידה ממלאת תפקידים פוליטיים, דיפלומטיים, קהילתיים וחברתיים. היא נודעה במקורות ההיסטוריים כבעלת קסם אישי וכריזמה.
בנבנידה דאגה לבני ובנות קהילתה וניצלה את קשריה הטובים עם האפיפיור והדוכסים למתן אישורי שהייה ומגורים ליהודים ולאנוסים שהגיעו למלכות איטליה מספרד, מפורטוגל ומארצות אחרות. "כולי תקווה שספרי 'הבנקאית מנאפולי' הוא תיקון היסטורי שיעלה לקדמת הבמה את אחת הנשים היהודיות המשמעותיות, המשפיעות והאמיצות שחיה בתקופת הרנסנס ושהיא דמות מופת לחיקוי ולהשראה", אומרת זהבה.
הספר לילדים "אגדה ספרדית" הוא סיפור חובק עולם, שנכתב בעברית ובלאדינו. עלילתו מדגישה את מקומם רב המשמעות של היהודים הספרדים בקהילת אבראסין שבמחוז טרואל בממלכת אראגוניה. "את הסיפור על דונה בלאנקה סיפרתי לראשונה לשירה נכדתי במהלך חופשה משפחתית בוונקובר שבקנדה. שירה ביקשה ממני שאספר לה סיפור אגדה אמיתי מספרד, וכך סיפרתי לה את הסיפור על הנסיכה הלבנה – דונה בלאנקה. שירה לא אהבה את סיום האגדה, וביקשה שאכתוב גרסה חדשה לסיפור וכך נולד הספר", היא אומרת.
מדוע כתבת את ספרייך "הנשים של טרואל", "אגדה ספרדית", "הבנקאית מנאפולי" ו"מאה של סודות" – כספרים המסופרים מנקודת מבטה של האישה?
"העיסוק שלי בחקר תרבות הלאדינו ובחקר ההיסטוריה של מגורשי ואנוסי ספרד ופורטוגל מיקד אותי במעמד האישה. רציתי להבין את תחושותיה ורגשותיה של האישה היהודייה שחיה בספרד של ימי הביניים. ביקשתי לשמוע ולהשמיע את קולה בהתמודדותה עם סיטואציות מורכבות, שבהן נאלצה להיעקר עם משפחתה מהמקומות בהם חייתה. שאפתי להשמיע מחדש את קולן הנאלם והנעלם של נשות הלאדינו בחלקן בהיסטוריה של מגורשי ואנוסי ספרד ופורטוגל".
