ירון לוין, משורר ופזמונאי, שהוציא לאור את ספרו "מראות עולם" (הוצאת דורות), מספר על פציעתו הקשה במהלך שירותו הצבאי, על הניתוחים והשיקום שעבר ועל המאסר בארצות הברית, בכלא שבו שהה ג'ונתן פולארד

"'מראות עולם' נע בין שירי אהבה וטקסטים אישיים מאוד לבין אמונה, חברה, פוליטיקה והיסטוריה. האם יש חוט שמחבר את כל העולמות האלה? הכתיבה בספר נותנת לקורא צוהר להציץ בחלון של אדם שעבר המון בחייו. אנשים שמכירים אותי אומרים שסיפור חיי יכול להכיל חצי תריסר אנשים רגילים בחייהם, כולל נחיתת חירום באחת הטיסות שלי. עסקתי בטיסה מ־1994 עד 2006. יש בספר התחבטויות בנושאי החיים, בין אדם לחברו ובין אדם למקום, שירי אהבה עסיסיים ושירים מהשירות הצבאי. לכל אלה אני קורא "חומרי חיים". כרגע אני עוסק בכתיבת הספר החמישי שלי, על חייו של מורי בארצות הברית, פרופ' בן ציון נתניהו, ועל מלחמת העולם השנייה".

כך אומר ירון לוין, משורר ופזמונאי, שבימים אלו הוציא לאור את הספר הייחודי "מראות עולם" (הוצאת דורות), הכולל שירים, פזמונים, בלדות ופרוזה המתבססים ברובם על הכרתו של המשורר את מכמני היחסים בינו לבינה, בין אדם לחברו ובין אדם למקום. בנוסף לכך עוסקים חלק משיריו של לוין בחוויותיו משירותו הצבאי.

בכריכה האחורית של הספר "מראות עולם" נכתב, בין היתר, כי "ספר השירים המוגש לכם בזאת נכתב במשך חצי יובל שנים וטומן בחובו עומק רב ורגשי המלא במשמעות החיים. הספר מבטא רצונות, תהיות, אהבות ומשאלות של הכותב. בסוף שנות השלושים לחייו, נשוי לליאת ואב לשקד, חווה חיים מלאי שינויים ותהפוכות בו התנסה בחיי כפר, קיבוץ ועיר וּבחיי הצבא ואף התגורר בחו"ל. חלק מהפזמונים הולחן על ידי אמנים שונים ויצא כאלבום הנושא את שם הספר. בנוסף לאלו הבמאי מיקי בהגן ("סיפורים לשעת לילה מאוחרת") צילם סרט קולנוע דוקומנטרי על חייו של המשורר".

בספרו "מראות עולם" אוסף ירון לוין שירים וטקסטים העוסקים באהבה, אמונה, יחסים בין בני אדם, שירותו הצבאי וגם בסוגיות חברתיות, פוליטיות והיסטוריות. חלק מהעמדות שהוא מציג שנויות במחלוקת, אך מבחינתו כולן נובעות מאותו רצון שהוביל אותו לכתוב כבר בילדותו: להתבונן במה שמתרחש סביבו ולשאול שאלות.

הכתיבה אצלו התחילה בגיל 12, מתוך דחף עמוק להוציא לעולם דברים בנושא עוולות החיים החברתיים והמשפחתיים, ואף הקשר בין ההון לשלטון, שבו הוא עוסק בחייו המאוחרים יותר. הוא נפצע קשה במהלך שירותו הצבאי ועבר תקופה ארוכה של ניתוחים ושיקום. הוא מגלה כיצד המפגש בגיל צעיר עם פגיעוּת גופנית ועם האפשרות שהחיים יכולים להשתנות ברגע עיצב את הכתיבה שלו ואת יחסו לאמונה ולמשמעות החיים.

לוין: "התחלתי את הגיוס בחיל הים בעתלית, שם נפצעתי קשה ברגלי. כתוצאה מכך ירדה האפשרות שאמשיך להיות לוחם בקומנדו, ומשם עברתי להיות לוחם בשריון בעזה, שכם, ג'נין, רמאללה, לבנון ועוד, עד השחרור. כמובן שאמונה היא דבר חשוב. היא מקנה דרך וכוח במחשבתו של האדם ובמסלול חייו. היום מצבי הבריאותי טוב יותר והתגברתי כמעט על כל נושא הפציעה".

אחד הפרקים החריגים בסיפור חייך הוא המאסר בארצות הברית, בכלא שבו שהה גם ג'ונתן פולארד. איך הגעת לשם, מה אתה זוכר מהתקופה הזאת והאם היה בינך לבין פולארד קשר ממשי?
"הכלא האמריקאי מכיל הרבה אסירים פוליטיים שרוצים לחשוף, לדעתי, את עוולות ה'דיפ סטייט'. הם מוכנסים לכלא בתיקים שלטענתי הקשר בינם לבין המציאות מקרי לחלוטין. במתקן היה גוף דתי בשם 'אלף' מפלורידה, שעוזר ומסייע לאסירים, והיה בית כנסת שבו האסירים היהודים התפללו יחד. למדתי דברים רבים במתקן הממשלתי הזה, שבו הייתי כלוא עם אנשים כמו רבי רובשקין, שעסק בבשר כשר וקיבל 30 שנות מאסר עד שטראמפ שחרר אותו, רוד בלגויביץ', מושל מדינת אילינוי לשעבר, וגם ג'ונתן פולארד".

יוסף, שהכרת כשהיית בן 17 ושנרצח בפיגוע בתל אביב ב־1989, ממשיך להופיע בספר ובזיכרון שלך עשרות שנים לאחר מותו. מי הוא היה עבורך?
"יוסף היה הנפש התאומה שלי בנושאים רבים, איש חכם ואנושי. בנוסף לכך הוא היה נזיר בחייו ממגע מיני ואיש שיחה מרתק".

בחלק מהטקסטים שלך אתה מציג תפיסות היסטוריות ופוליטיות שנויות במחלוקת. איפה מבחינתך עובר הגבול בין הטלת ספק לבין טענה שדורשת הוכחות?
"כשאני מרצה, ובמיוחד בתחום השואה, אני מביא סימוכין והוכחות לביסוס הידע שלי. אינני עוסק בהפצת בדיות. הבעיה הגדולה היא שהורגלנו לראות את הקרוב לעין ולא לחקור מתחת לפני השטח. לדוגמה, אני שואל מי הפעיל את היטלר והאם יש קשר בין הנפילה הכלכלית בארצות הברית ב־1929 לבין עלייתו של היטלר לשלטון. אני עוסק גם בספינת סנט לואיס, שהגיעה לחופי ארצות הברית, קנדה וקובה עם כ־900 יהודים שביקשו מקלט והוחזרו לאירופה, חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, ובעוד נושאים רבים. אני מרצה להרצאות בפני קבוצות של 60 איש ומעלה".