פילפלד ומעיין נבו בנווה שאנן. צילום: נטלי פורטי

כשהתותחים רועמים הקירות מדברים

אם הקירות בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב היו יכולים לדבר מה הם היו מספרים? על גבי "הקירות המצוירים של נווה שאנן", פרויקט של עיריית תל אביב – יפו מתנוססים מסרים צבעוניים שמזמינים אתכם לקיים דיאלוג עם התושבים של השכונה הססגונית הזו.

בשלוש השנים האחרונות פרסמה עיריית תל אביב-יפו חמישה קולות קוראים לאמנים ואמניות, מתחומי מדיה שונים, לביצוע ציורי קיר במרחב הציבורי. לרשות האמנים הועמדו קירות בשכונת נווה שאנן לטובת הצגת עבודות אמנות חדשות ומקוריות.​ נפגשנו עם האמנים פילפלד, יעל סלומה וסטפה אייפו שמציגים בפרויקט ושמענו ממעין נבו מנהלת תחום אמנות במרחב הציבורי על הפרויקט וזכינו לראות את היצירות המרגשות והמרשימות במו עינינו.

מעין נבו, מנהלת תחום אמנות במרחב הציבורי, המחלקה לאמנויות בעיריית תל אביב – יפו, על פי אלו פרמטרים בחרתם את האמנים שייקחו חלק בפרויקט?
"הפרמטרים הם איכות אמנותית והתאמה לקיר ולסביבה. זוהי יוזמה של העירייה במימון עירוני וזה תהליך מאוד יסודי וממוקד. אנחנו בוחרים קירות בשכונה, פונים לבעלי נכסים ומוציאים קול קורא לאמנים ואמניות מכל התחומים. הם צריכים להגיש סקיצות עליהם עוברת עליהם וועדה מיוחדת".

"מה שמיוחד בפרויקט שלנו זה שהכול קורה בנווה שאנן. השכונה הזו נבחרה בזכות זה שהיא שכונה שאין בה אמנות והיא אפורה ורצינו לשפר את החזות שלה במידה מסוימת. כל הקירות המצוירים – 27 קירות הם רק בנווה שאנן".

האם ניתן לאמנים חופש מלא להביע את היצירה שלהם או שהיו קווים אדומים?
"יש הרבה מאוד חופש ביטוי כיאה לעיר תל אביב שדוגלת בפלורליזם וליברליות. ניתן להגיש על כל נושא. הוועדה כן מתייחסת לנושאים שעלולים לפגוע ברגשות ציבור כזה או אחר, בעיקרון אנחנו מעודדים תוכן אופטימי וחיובי ואנחנו מקווים להמשיך את הפרויקט הזה כמה שניתן".

 

סטודיו kipkop, התחנה המרכזית החדשה, לוינסקי 108. צילום: נטלי פורטי
לכתבה המלאה עם מעין נבו וסטפה אייפו אמן בפעולה:

ניר פלד הוא אמן רחוב, צייר ומאייר המשתתף בפרויקט ״הקירות המצויירים של נוה שאנן״ של עיריית תל אביב-יפו.
פילפלד, 
הציור שלך הוא כמעט נבואי. הבנתי שהוא תוכנן לפני השבעה באוקטובר ויש בו משפט מצמרר "הקם לחבקך השכם לחבקו". איך הגיע לך החיזיון של הגרפיטי?

"הציור הזה צויר קצת לפני פרוץ המלחמה אבל הוא היה בשלב שהיה הכי הרבה מחלוקת בארץ ואני באמונה שלי ומעבר לזה שאני יודע שאהבה היא הכוח הכי גדול שיש, אני חושב שהכוח שלנו כעם זו האחדות שלנו.

זה לא תמים מדי לתקופה שלנו?
"לא. זה היה הנושא הראשון שהעסיק אותי. גם אחדות בין החברים שלי לשכנים שלי, כל העיר והעם. וזה היה ועודנו המסר שהוא בעיניי הכי חשוב. מאז שפרצה המלחמה רואים את זה יותר – העם מתעסק באחדות".

"יותר מזה, אני חושב שבציור יש חיבור וחיבוק וגם המשפט שכתוב בו מאוד נכון לתקופה הזאת וגם לתקופה שלפני המלחמה שאומר 'בואו נתחזק ונהיה עם הקרובים אלינו ומשם תתחיל האחווה והשלום'".

 

הקם לחבקך השכם לחבקו. צילום: באדיבות עיריית תל אביב- יפו

 

פילפלד, שמעבר לפועלו באמנות רחוב הוא גם מאייר וצייר מביע את הערכתו העמוקה לעיריית תל אביב: "בתור אמן ישראלי אני מאוד גאה שאפשר בארץ ובעיר הזאת בפרט הזאת לעבוד בשיתוף עם העירייה. בעצם העירייה תומכת ומקשטת לנו את העיר, היא תומכת באמנים, אני גאה לעבוד איתם וזה לא הפרויקט הראשן שעשינו יחד. הציור הזה מיוחד גם בגלל האזור. פעם היה מפחיד לעבור פה אבל לאט לאט נהיה פה יפה ויש פה הרבה ציורים".

לראיון המלא עם פילפלד ויעל סלומה:

יעל סלומה, אמנית רב תחומית, משתתפת בפרויקט  ״הקירות המצויירים של נווה שאנן״ של עיריית תל אביב-יפו מציגה שני ציורים הסבירה לנו בסבלנות רבה על תהליך היצירה על גבי עמוד מודעות עגול:
"הציור הזה נעשה בהשפעת כדרות ביוון בעתיקה אבל בנווה שאנן. צילמתי לאורך תקופה כל מיני טיפוסים מהשכונה. זה הרי ידוע שזו אחת השכונות המגוונות מבחינת אוכלוסייה בתל אביב וגם בארץ ולכן, ניסיתי לתעד אנשים מלאומים שונים שמגיעים ממקומות שונים בעולם שגרים כאן והפכתי אותם לסילואטות (צלליות)". (טכניקה שמן על בטון).

איך זה לצאת מהסטודיו ולשנות פורמט?
"יש משהו מאוד מרגש בלשנות את הפורמט. לעבור מלהציג בגלריות ובחללי תצוגה אמנותיים להציג יצירה ברחוב תוך כדי שכולם חולפים על פניי בזמן העבודה והיא נשארת להציג ברחוב".

"אני רגילה לעבוד בסטודיו מסוגרת, מנותקת מהעולם עם המחשבות שלי על עניינים ספציפיים שבאיזה מקום רחוקים מאוד מהעולם האמיתי, ובפרויקט הזה עבדתי במשך מספר ימים כל יום בשטח שעות רבות תחת השמש הקופחת של חודש מאי בתל אביב, אנשים חלפו על פניי ונוצרה מעורבות ביני לבין הסביבה. השכונה הזו לא פשוטה יש פה המון יופי לצד כאב ועצב".

אומרים שאמנות הגרפיטי היא כמו סטנד אפ קומדי, במובן הזה שהיא משמשת פלטפורמה ליריית חיצי ביקורת על ערכים ונורמות מקובלים. מה המשמעות של האמנות שלך ואילו חיצים ביקשת לירות?
"אנשים משתמשים יותר ויותר לאורך השנים בכלי פלסטיק ומכלי טייק אווי. אלה כלים שמשתמשים בהם לרגע וזורקים אותם, תהליך ההתכלות שלהם הוא ארוך ורב שנים. ביצירה השנייה שלי מעבר לכביש אני מציגה הרהורים על כך. אנשים שחולפים פה בציר הזה נושאים איתם את הכלים האלה וכך זה חלחל לתודעה שלי בזמן היצירה".

 

יעל סלומה, יסוד המעלה 59. צילום:נטלי פורטי

עוד קירות בפרויקט: 

* אנטוניה לב, רוח הנעורים, הנגב 13 + סלומון 13
* SUGAR MINKX, תוכים, הגליל 6
* ארז שמח (EREZOO) רחוב השרון 15 פינת הנגב
* קלון, הגר"א 33
* גראז', רחוב הגר"א 29
* רותי דה פריס, הגר"א 27
* שמעון וונדה, רחוב הגר"א 21
* ALWAYS / NEVER – נועה אלון ואנדרי סנדלר, איגר 3
* ALWAYS / NEVER – נועה אלון ואנדרי סנדלר, יסוד המעלה 2
* יעל סלומה, יסוד המעלה 62 / החרש 1 / החרש 10
* רועי יעקובינסקי (BINSKY), רחוב צמח דוד 11-9
* מלוינה פולק , היהודי הנודד, שלמה 157
* ניב תשבי, גינת לוינסקי
KNOW HOPE, מקלט לוינסקי, DELOS, מקלט לוינסקי. צילום: נטלי פורטי

 

 

* I LOVE AFULA, בני ברק 26. צילום: נטלי פורטי

 

תודה מיוחדת למרכז הקהילתי הגר״א של עיריית תל אביב-יפו (ראיון מעין נבו)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

ראשי

עושה גלים בין הדפים

השבוע נסקור סדרת ספרים לנוער שנועדה להשמיע את קולם של ילדים הסובלים מהפרעות שכיחות, ספר ילדים המלמד על ערכים טובים לחיים באמצעות דמות חמודה של

קרא עוד »