היא שירתה בלהקת המפח"ש עם רונית שחר, שירלי יובל וטל גורדון, ליוותה זמרים כמו: עוזי פוקס, ירדנה ארזי ושימי תבורי, ונחשבת למוזיקאית פורצת דרך בזכות התעוזה לשיר פיוטים אנדלוסיים שרק גברים נהגו לשיר אותם בארץ ובזכות נגינתה על העוּד הנחשב לכלי גברי. שפרה פרץ מוציאה סינגל חדש "שיגע בנו כבודו", יצירה משותפת עם המשורר והסופר פרץ-דרור בנאי, שיופיע באלבומה השלישי, פרי שיתוף פעולה עם המוזיקאי אלי זולטא

"הייתי ילדה חולמת, אבל גם פעילה מאוד במוזיקה ובמחול בבאר שבע. באר שבע היא עיר של שכונה ובית חם, שבו כולם מכירים את כולם, אבל בעיקר זאת המסורת שהביאו הוריי ממרוקו, קזבלנקה. כשאתה בגולה היהדות יותר חזקה, ולכן החיבור החזק של אבא ואמא לפיוטים ולתפילות היה טבעי לי ולהם. חלמתי על להקה צבאית, ואכן חלומי התגשם. בין השנים 1988-1986 שירתתי בלהקת המפח"ש יחד עם רונית שחר, שירלי יובל וטל גורדון, ומשם בעצם התחילה דרכי המקצועית. התחלתי לשיר על בימות יום העצמאות בגיל 12 ובהמשך השתתפתי בפסטיבלים מקומיים בעיר. אחרי השירות בלהקה הצבאית קיבלתי הצעות ללוות זמרים כמו: עוזי פוקס, ירדנה ארזי, שימי תבורי ועוד וזה פתח לי את הדרך".

כך אומרת שפרה פרץ, מוזיקאית ויוצרת רב תחומית, שמוציאה בימים אלו סינגל חדש בשם "שיגע בנו כבודו". הסינגל יופיע באלבומה השלישי שעליו היא עובדת בימים אלו, שיכלול שירים מקוריים לצד שירים מן המקורות והוא פרי שיתוף פעולה שלה עם המוזיקאי אלי זולטא. הסינגל "שיגע בנו כבודו" הוא יצירה משותפת עם המשורר והסופר פרץ-דרור בנאי והעיבוד משולב במנגינה המוכרת "ADI EL RABIE" ("זהו האביב") של המלחין ונגן העוד פריד אל-אטרש, חיבור שכולו מזרח מערב ועולם.

שפרה שרה כבר מגיל שלוש. היא נזכרת כי בבית המסורתי שבו גדלה נוגנה רוב הזמן מוזיקה אנדלוסית. אביה יוסף פרץ ז"ל היה חזן ופייטן בשבתות ובחגים. "אמי מספרת שהיינו נוסעים כל שנה מבאר שבע להר מירון, נסיעה ארוכה מאוד שבמהלכה לא הפסקתי לשיר. אבי ניסה ללמד את אחיי לפייט, אך זה לא צלח. כולנו היינו מלווים את אבא לבית הכנסת ביום הכיפורים ובראש השנה ולא אשכח לעולם איך כולם שם נדהמו מעוצמת קולו. זה לא חיידק הפייטנות אלא חיבור לשורשים. הפיוטים שמרו על הזהות היהודית של עם ישראל בגולה".

היא לא תשכח כיצד בשנת 2003, כשהוציאה את אלבומה הראשון "מיזאן" עם הפיוט האנדלוסי "צביה", לא היה אז מקובל שאשה תשיר פיוט בישראל. "רק גברים שרו אז פיוט וגם בתזמורת האנדלוסית השתלבו אך ורק גברים. כשהגעתי לפגישה עם התזמורת האנדולוסית באותה שנה נאמר לי שישמחו לשתף איתי פעולה, אבל אשיר לילדים ולא לקהל המעורב כי רק גברים שרים פיוטים. כעסתי מאוד וויתרתי על שיתוף הפעולה. חזרתי הביתה, נברתי בהקלטות של אבי ומצאתי את הפיוט האנדלוסי 'צביה'. שמעתי מקהלת גברים בהקלטה, ללא אף אישה. למדתי את הפיוט הזה וגם אבי סייע לי. הקלטתי אותו ולימים התברר לי שלא הייתה אף אישה לפניי, שהקליטה פיוט אנדלוסי בארץ וכנראה שכך נפרץ הסכר".

היא מנגנת מזה שנים רבות על עוּד, הנחשב לכלי נגינה גברי שאינו מקובל בעולמן של נשים, וגם איתו היא שברה מוסכמות חברתית. "התאהבתי בעוּד כשבן זוגי היה מתאמן בחדר בלי הפסקה וביקשתי לנסות. בשלב מאוחר יותר למדתי שיעורי נגינה אצל נאסים דקואר באקדמיה למוסיקה. הוא לימד אותי את רזי הכלי, ומאז אני מלחינה איתו והוא חלק בלתי נפרד ממני".

שפרה לוקחת חלק יחד עם שתי הפייטניות שיר יפרח ויהלה לחמיש במופע פיוט נשי ארצי בשם: "נשות חיל במרוקו" יחד עם קהילות שרות. חלק מהמוזיקאים המשתתפים במופע הם נגני התזמורת האנדלוסית. לדבריה, המטרה שלה באלבומה החדש היא לגעת באנשים דרך המוזיקה, לגרום להם להתחבר לזהות  היהודית ולחזור לשורשים שלהם. האלבום החדש ייחודי בעיקר בשל החיבור המעולה שלה עם המפיק המוזיקלי אלי זולטא, מנהיג להקת האלמנה השחורה. "אלי זולטא מבין אותי מוזיקלית, וגם החיבור עם המשורר והסופר פרץ-דרור בנאי הוא הפתעה מרגשת מאוד. הכתיבה שלו מזכירה לי את ביאליק. אם יש שיעור שלא הברזתי ממנו בבית הספר היסודי זה ספרות, כי המילים מדברות אליי. פרץ דרור בנאי כתב מילים שיש בהן חיבור, וכל אחד רוצה שייגע בו כבודו המילים שלו והחיבור למנגינה של פריד אל עטרש ללחן שלי למילים בעברית הרגיש לי יצירה שלמה. עוד בפרויקט משולבים פיוטים בעיבודים עכשוויים".

פרץ-דרור בנאי מציין: "איני צריך להכביר מילים על הפילוג החברתי, שמאל וימין, ולא על הפילוגים האחרים, סקטוריאליים ועדתיים, ולפעמים קנאה ושנאה, וכל הטוב הזה היה לנגד עיניי. רציתי לכתוב פיוט מודרני ונחוץ, ומקרב אם אפשר. לכן לא היה מנוס מלפנות ישירות לריבון העולם, ולשפוך בפניו את שיחי. והיתר ליטוש ודיוק וצלילה לתוך הלשון. כשהשיר היה מוכן 'לעניות דעתי' פניתי לשפרה פרץ ידידתי הוותיקה דרך הפייסבוק, משום שהכרתי מאיזה בית היא באה. המוזיקה המתנגנת בה, ובמיוחד 'הפיוט' שבדמה. השאר הוא גלגולה של יצירה, שהרי שפרה היא אקדמאית וזמרת מחוננת וגרסה ועוד גרסה עד לפריטתה על העוּד, העוּד שכה אהב אבי ושאני אוהב. הלחן נראה מדויק והולם לא רק אותי, אלא כל מי שיש בו טיפת דף יהודי. אני רק יכול לאחל לו ולשפרה עם הלחנתה וקולה החנון הצלחה".

שֶׁיִּגַּע בָּנוּ כְּבוֹדוֹ / פרץ-דרור בנאי

שֶׁיִּגַּע בָּנוּ כְּבוֹדוֹ
כְּדֵי שֶׁעוֹד נֵדַע
כְּדֵי שֶׁהוּא יֵדָע
שֶׁאֵין לָנוּ מִלְּבַדּוֹ

שֶׁאָנוּ עַל תַּלְמוֹ פּוֹסְעִים
בְּלִי שְׂמֹאל, בְּלִי יָמִין
שֶׁלֹּא רַק הָיִינוּ, הוֹוִיִּים
וְנִהְיֶה כְּפִי שֶׁנַּאֲמִין

כְּפִי שֶׁיֵּיטִיב וְנֵיטִיב
עַל פִּי צַלְמוֹ הֶחָבִיב
עַל פִּי אוֹרוֹ הַמְּלַבֵּב
כִּי הוּא קָרוֹב וּמְקָרֵב.

קישור לשיר "בבית של סבא" בביצוע של שפרה פרץ:
https://m.youtube.com/watch?v=r3-VyPMfr9M

שפרה היא זמרת-יוצרת, מוסיקאית, נגנית עוד, בוגרת בית הספר למוזיקה רימון, בוגרת תואר ראשון בשירה רב תחומית מהאקדמיה למוסיקה ומחול. במשך עשר שנים שימשה מרצה בבית הספר למוזיקה רימון ואף יזמה את הקורס "שרים עולם" הנלמד ברימון. כמו כן, היא העבירה לתלמידי תיכון מפגשים בשם: "השורשים שלי הם אני" שעסקו בנושא תעודת הזהות ובחיבור לשורשים.

בשנת 2003 הוציאה את אלבום הבכורה שלה "מיזאן" שעסק בחיבור השורשי-מרוקאי, ואף זכה לכינוי "האלבום האתני של שנת 2017". אלבום זה נחשב לפורץ דרך בשירה הנשית הפיוטית ובכל הנוגע לשילוב השפה הערבית מרוקאית ביצירה מקורית. בשנת 2021 היא הוציאה את אלבומה השני "נשימת עולם" בהשראת התפילה והפיוט, המשלב הקלטות ישנות של אביה הפייטן. שיר מאלבום זה, "בוקר של סליחות", היה להיט השבוע בכאן גימל בתוכנית הפופולרית של טוני פיין ועופר נחשון. היא גם עבדה כמפיקה בתכנית "עושים אדים" עם דידי הררי ששודרה ברשת גימל.

היא השתתפה בפסטיבל שירים מקוריים בבאר שבע שאותו הנחתה מירה רבינוביץ, רקדה בלהקת המחול איילות הנגב בהדרכתו של מוטי אלקיס ולמדה שירה בבית הספר לשירת מקהלה בלוינסקי עם המנצח מיכאל שני. היא הייתה זמרת שחקנית בהצגה "בוייטרה" בתיאטרון הקאמרי. היא הופיעה במועדון הרוק "לוגוס" עם הרכב שהקימה בעצמה ועם חומרים מקוריים שלה. היא השתתפה בהקלטות חד פעמיות עם להקת אתניקס, אושיק לוי, שלומי שבת, דקלון וגידי גוב, כולל בתוכנית "לילה גוב". היא הייתה זמרת ליווי וסולנית אורחת במופע הבינלאומי של "אל שנקר, הכנר של ראווי שנקר, שנערך בבית האופרה בתל אביב וגם בירושלים.

היא לקחה חלק כסולנית ב"אתנו-דאנס" – פרויקט של מחול ומוסיקה אתנית, צרפת וישראל, וגם עם הרכב שהקימה בשם: אנסמבל מיזאן בפסטיבלים כגון: בומבמלה 06, פסטיבל מינטה, פסטיבל העוד ועוד. היא הופיעה במקומות רבים כמו: סוזן דלאל, בית הקונפדרציה, בית היוצר בנמל תל אביב, תיאטרון תמונע. בשנת 2012 חובר ריקוד עם על ידי המרקיד והיוצר אמנון עמרם עבור השיר שלה "חלום משותף". בשנת 2013 הייתה שותפה לעריכת תוכנית מוזיקלית ברשת ג – תכנית אתנית ישראלית לכבוד חג השבועות ביחד עם השדרן והעורך איתן גור. היא התארחה בתוכניות רדיו ברשת ב' שאותן הגישו אמנון פאר ואיריס לביא ובתוכניות טלוויזיה עם אלבומה הראשון: רבקה מיכאלי, יונה אליאן, ריח מנטה, תוצרת הארץ ועוד.

שפרה, כיצד הצלחת לפתח מוסיקה ייחודית כמו שלך ומה היו מקורות ההשראה עבורך?
"זו דרך מאוד ארוכה ליצור מוזיקה מקורית משלי. התחלתי לכתוב שירים כבר בגיל 17 ובהמשך הגיעו הלחנים. כסטודנטית בבית הספר רימון הגעתי עם גיטרה לקורס הלחנה של יהודה עדר, ומשם גיבשתי הרכב נגינה ומופע. היה ברימון קורס של מוסיקה אתנית, שבו שרתי ג'אז עם סילסולים. המרצה עזב את הכיתה ויצא לשוחח איתי בדשא. 'למה את לא מקשיבה לעצמך'?, הוא שאל. 'יש משהו פיוטי בשירה שלך גם אם את מתכחשת לזה'. לא ממש הבנתי מה הוא רוצה ממני, אבל בדיעבד הוא לגמרי צדק. משם בעצם התחיל מסע של חזרה אל השורשים וצמא גדול למוזיקה מהבית. נברתי בהקלטות של אבי ושמעתי מוזיקה בלי הפסקה. ההשראה הגדולה שלי היא הבית, למרות שאבי כלל לא רצה שאהיה זמרת. הוא קיווה שזה רק תחביב ושזה יעבור. לכן הוא לא תמך בדרכי, עד שנפגשו דרכינו אחרי שנים בסגירת מעגל בפיוטים".

לדף הלינקטון של השיר "שיגע בנו כבודו" שפרה פרץ&  פרץ-דרור בנאי:
https://www.linktone.co.il/linktone/100006191

שֶׁיִּגַּע בָּנוּ כְּבוֹדוֹ
מילים: פרץ-דרור בנאי,
לחן – שפרה פרץ,
ביצוע: שפרה פרץ,
קטע פתיחה בערבית מרוקאית: שפרה פרץ,
עיבוד: אלי זולטא, שפרה פרץ,
העיבוד משולב במנגינה המוכרת ADI EL RABIE (זהו האביב) של המלחין  ונגן העוד פריד אל-אטרש.
הפקה מוסיקלית: אלי זולטא,
עוּד: שפרה פרץ,
גיטרות: אלי זולטא,
קלידים, פסנתר: אלי זולטא,
בס: רני מטרני,
ייעוץ מוזיקלי: מאיר סרור, מרינה טושיץ, ד"ר משה לוי.