האולימפיאדה הזו הייתה אמורה להיות האור בקצה המנהרה – כך לדברי המארגנים – אבל היא מסתמנת כפלופ ספורטיבי, לא פחות מהיורו, שהתפזר על פני כמה מדינות וגרם להפסדים רבים וחוסר עניין. גם כאן נראה שהעניין במשחקים – שיתקיימו כזכור ללא קהל – יהיה מוגבל לא פחות מההגבלות שהוטלו על הספורטאים שחשבו שהם מגיעים לכפר אולימפי ומצאו את עצמם בכלא אולימפי.
עד כמה הוציאו לספורטאים את הפאן אפשר ללמוד מכך שהם ישנים על מיטות מקרטון כדי שלא יקיימו יחסי מין ואסרו על כניסת אמצעי מניעה למתחם.
ומה לגבי הסיכויים של המשלחת הישראלית? רויטרס מעריכה שהיא תחזור עם תשע מדליות, כשבראש לינוי אשרם שאמורה לחזור עם מדליית זהב.
אי אפשר לסיים בלי להגיד מילה טובה למילווקי שזכתה באליפות ה-NBA בהרבה סטייל והחזירה את האהבה לכדורסל לכל הצופים. הרבה בזכות יאניס, שהגיע לליגה הטובה אחרי שמכר שעונים ברחוב באתונה והיום הוא על גג העולם. עבדו איתו בצורה אינטנסיבית על הפיזיות שלו והיום הוא חיה רעה ואימת ההגנות באמריקה. לא בכדי קוראים לו גריק פריק.
הגמר היה מפגש מרתק של שתי סינדרלות. מצד אחד הפיניקס שלא היו במעמד הזה הרבה שנים ומהצד השני מילווקי שאיש לא הימר שתגיע כל כך רחוק. זה מה שיפה במשחק הזה, שהוא כל כך לא צפוי וכל כך מהנה.
צפו בטור המלא בתכנית הרדיו "הקול טוב" ברדיו סול:
התוכן נלקח מתוך הפינה של עיתונאי הספורט ניסים חליבה בתכנית הרדיו "הקול טוב"
