ניר קראוזה מגלה כיצד מיינדפולנס, השיטה הנחקרת ביותר בהתפתחות האישית (יותר מ-6,000 מחקרים מדעיים) ומחברת בין הרציונלי לרגשי, מסייעת תוך חודשיים להפחית רמת לחץ, מתח נפשי וחרדה, מעלה את הריכוז והמיקוד ומחזקת את המערכת החיסונית
הוא מספר על המהפך שעבר – מילד חנון שלמד בכיתת מחוננים וסיים תארים אקדמיים במדעי המחשב – למנחה בכיר למיינדפולנס שהשתתף בסדנאות רבות של מיינפולנס, מדיטציה, ויפאסנה ובודהיזם, כולל במנזר במינאמר ובהודו
"הפעם הראשונה שהרגשתי את החיבור למהותי הייתה בגיל 13 דרך לימוד אמנות לחימה יפנית בשם אייקידו, שלמדתי עם אחי הגדול. למדתי אייקידו במשך 20 שנה והגעתי לחגורה שחורה. האייקידו נוצר בהשראת הזן היפני ומלמד דרך חיים השמה דגש על הרמוניה, גם מול הקשיים. המורה שהדריך אותנו, סנסיי שלמה דוד, למד ביפן והיה נוהג לתרגל בתחילת ובסיום כל שיעור כמה דקות של מדיטציה. לאייקידו ולמדיטציה הייתה השפעה עמוקה עליי כילד: איזנתי את הפרפקציוניזם והצלחתי עם פחות מתח ולחץ. אני זוכר שבכיתה ט', לפני מבחן בהיסטוריה, בדרך כלל הייתי חוזר שוב ושוב בהפסקה על חומר הלימוד. הפעם קלטתי שלמדתי מספיק ושלעבור שוב על המחברת לא יעזור לי, ובמקום זה התיישבתי לתרגל מדיטציה. חבר שלי שאל אותי מה אני עושה, וכשהסברתי לו הוא ביקש להצטרף אליי. זו הייתה הפעם הראשונה שהנחיתי מישהו בתרגול מדיטציה".
כך מספר ניר קראוזה, מנחה בכיר למיינדפולנס, שבקורסים שלו, שכיום מועברים בזום, עברו אלפי אנשים מרחבי הארץ. "כמעט כל רופא או פסיכולוג ממליץ היום על מיינדפולנס למי שחווה מתח נפשי או חרדה. במיינדפולנס אין בכלל מיסטיקה, וכל מה שאנו מרגישים וחווים מוסבר על ידי המדע וקל מאוד לביצוע. עבורי שיטה זו קלעה בול באיזון ובחיבור שבין הרציונלי לרגשי. חשוב לי ללמד בדרך שנבדקה ומוכחת לפי יותר מ-6,000 מחקרים מדעיים, שנעשו ומעידים על השפעה רחבה ומיטיבה על איכות החיים שלנו: הפחתה ברמת הלחץ, המתח הנפשי והחרדה, עלייה בריכוז ובמיקוד, תרומה לחיזוק המערכת החיסונית ועוד. על שינויים אלו מדווחים גם תלמידיי כבר במהלך החודשיים שבהם הם עוברים קורס במיינדפולנס להפחתת מתחים (MBSR). בקורסים שלי אני משלב הבנה מדעית של המוח והגוף ומהמחקרים, שהדגימו את ההשפעה של מיינדפולנס עלינו. זה עוזר להרבה אנשים שיש להם רתיעה מרוחניות להבין מהן התועלות ולהתחבר".
קראוזה, בן 45 מהרצליה, נשוי לחמוטל ואב לשני ילדים, זוכר את עצמו כילד חנון וחכם, שמצליח בלימודים והמורים אוהבים אותו אבל מבחינה חברתית היה קצת בצד. בסוף כיתה ה' הוא ביקש לעבור לכיתת מחוננים והשקיע הרבה בלימודים. לטענתו, בכל הבחירות וההתנהגויות שלו היה מוטיב מגביל: הצורך לרצות אחרים. "מכיוון שהיה לי חשוב מאוד להצליח והייתי פרפקציוניסט, נוצרו אצלי הרבה מתח פנימי ומאמצים. מסלול חיי היה די ברור: למדתי תואר ראשון ושני במדעי המחשב, ואחריהם התחלתי לעבוד כחוקר אלגוריתמים בסטארט אפ. הבחירה במסלול קריירה בהייטק הייתה טבעית עבורי ונתנה מקום רב לרציונליות, מצוינות ואישור מהסביבה. רק שדבר אחד היה חסר – האיזון עם המהות הפנימית והרגש".
בזכות היכולת להביט פנימה בשקט, להתחבר לעצמו ולמה שחשוב לו ולהיות נאמן לאמת ולליבו הוא ואשתו חמוטל הצליחו להתגבר על כל המכשולים בדרך. "כשנפגשנו לאנשים סביבנו היה נדמה שלאהבתנו אין הרבה סיכויים ושלא כדאי לממש אותה. כיום יש לנו שני בנים מקסימים, ואני מברך כל יום על הזוגיות שלנו".
בגיל 30 הוא גילה את יכולתו להשפיע לטובה על אנשים ולגעת בליבם בקורס מאמנים. בעקבות זאת החליט להתמקד בליווי של אנשים ובמשך מספר שנים המשיך במקביל בשני המסלולים, עד שהתאפשר לו להקדיש את כל זמנו לעזרה לאנשים. בשנת 2014 השתתף בכנס על מיינדפולנס שבו הרצה פרופ' ג'ון קבט-זין, שהקים קליניקה להפחתת מתח באמצעות מיינדפולנס בבית הספר לרפואה באוניברסיטת מסצ'וסטס, פיתח את הקורס MBSR ועשה עליו מחקרים. הוא הצטרף למחזור הראשון של קורס מורי המיינדפולנס בגישת MBSR שפתח מרכז מודע באוניברסיטת רייכמן, ולאחר מכן החל ללמד מיינדפולנס להפחתת מתחים בגישת MBSR.
במשך השנים הוא השתתף בסדנאות מדיטציה, ואף התגורר במשך שלושה שבועות במנזר במיאנמר כדי ללמוד שם עם מורה בכיר. הוא למד שיטות נוספות כמו: אימון אישי, ביו-פידבק ו-NLP, השתתף בסדנאות מודעות שונות והעמיק את הבנתו במדיטציה. בשנת 2000 השתתף בסדנת מדיטציה של שבוע בהודו שממנה יצא בתחושה עילאית. בהמשך השתתף בסדנת ויפאסנה שנמשכה עשרה ימים ולמד בודהיזם.
במרץ 2019, עם תחילת הסגר הראשון בעקבות התפרצות הקורונה, הוא ראה את המצוקה והחרדה של כולם מסביבו. "ידעתי שבזמן כזה הכלים של מיינדפולנס הם ההבדל בין להרגיש את הסגר כמו בית סוהר והחרדה תרקיע שחקים ואפילו תיפגע בבריאות, לבין האפשרות להפוך את תקופה זו לחוויה של שלווה, פריחה וגילויים חדשים. התחלתי להציע לאנשים להצטרף לקורס מיינדפולנס מוקלט בתשלום לפי היכולת, כשהיה לי חשוב שיהיה נגיש לכולם, גם למי שהיה בחל"ת ובחרדה כלכלית. מאות אנשים הצטרפו ומצאו רוגע ושלווה בתקופה לחוצה זו. בנוסף, התחלתי להעביר מפגשי זום מדי יום, שבהם תרגלנו מדיטציה, למדנו נושאים הקשורים למיינדפולנס ולחוסן וכך עזרתי לאנשים ששיתפו בקשייהם. כ-100 איש השתתפו בכל מפגש כזה, התגובות היו עוצמתיות ונוצרה קהילה סביב הפעילויות שאנשיה מעוניינים להמשיך וללמוד. כך נוצר מועדון המיינדפולנס בזום – מיזם קהילתי למודעות וצמיחה, שבמסגרתו לימדתי והנחיתי מדיטציות מדי יום, עם עשרות משתתפים שהצליחו לשפר את חייהם. בהדרגה צירפתי למועדון מורים אורחים המלמדים חוגים נוספים ברוח המיינדפולנס כמו: יוגה, פלדנקרייז ותקשורת מקרבת".
במקביל, בתקופת הסגרים הוא חזר ללמד קורסי מיינדפולנס להפחתת מתחים, הפעם דרך הזום שהפך לחלק מהחיים של כולם. הוא מדגיש כי משנות ה-80 ועד היום פורסמו יותר מ-6,000 מחקרים מדעיים על מיינדפולנס, שמדגישים כי למיינדפולנס יש השפעה רחבה ומיטיבה על איכות החיים. כך למשל, מחקרים רבים מראים שאנשים שעברו את הקורס "מיינדפולנס להפחתת לחצים" מפחיתים משמעותית את רמת הלחץ שהם חווים. באחד המחקרים שכלל 141 עובדים העובדים דיווחו על ירידה בשיעור של 31% בחוסר שביעות רצון וירידה בשיעור של 17% בהשפעה של טרדות היום יום. ממחקר שנעשה על ידי חברת ביו-טכנולוגיה בארצות הברית במטרה למדוד את השיפור ברמת האושר, מבלי להסתמך רק על דיווחי המשתתפים, בוצעה מדידה לפעילות המוח של המשתתפים לפני קורס, בסופו וכמה חודשים לאחר מכן. האזורים שנמדדו הם הקדם מצחיים הימני והשמאלי.
מחקרים נוספים הראו שמיינדפולנס קשור בהצלחה במטרות אקדמיות ואישיות וכי תרגול מדיטציה מועיל לשיפור בקשב ובריכוז, בביצועים בעבודה, ביעילות, בשביעות רצון ובשיפור ביחסים עם עמיתים לעבודה. משתתפים בקורס MBSR דיווחו על הפחתה במחשבות השליליות, ואנשים שסבלו מהפרעת חרדה דיווחו שהם חווים פחות חרדה לאחר הקורס והשיפור נמשך גם שלוש שנים לאחר מכן. בנוסף, אנשים שהם יותר קשובים (במיינדפולנס) מרגישים יותר שליטה על התנהגותם ויכולים להימנע מלפעול על פי דחפים לא רצויים. כך פוחתת הסבירות שלהם להרגיש תוקפנות ולהגיב לסיטואציה בתוקפנות.
לאתר של ניר קראוזה:
https://mindfulness4u.co.il/.
