מָרִי שרון קוגן, פסיכותרפיסטית אינטגרטיבית, מומחית לטיפול בחרדה ובטראומה צבאית, משפחתית ואישית, שהתמודדה עם אובדן אישי עמוק, מגלה בספרה החדש "אלמנה פורחת" (הוצאת ספרי קפה) שמהחורבן הגדול ביותר יכולה לצמוח התחלה חדשה

"הילדים שלי הם מקור הכוח הגדול ביותר שלי. גידלתי אותם לבד בפיזיות, אבל רון אהוב נפשי ממשיך ללוות אותנו במהותו הנוכחת בבית. יש לנו שיחות נפש עמוקות בארבע עיניים. אני אוהבת שניים – את רון אהוב נפשי ואת רונן אהוב ליבי וזה אפשרי. אני מספרת לרון על ההצלחות של ילדינו, פירות אהבתנו. הם ילדים חכמים, מובילי דעה, ואני יודעת שהוא עושה סלטות ב'ארץ שמיים' ומבסוט מהם. למרות הכול, אני תמיד בוחרת בחיים. אופטימיות היא לא התעלמות מהכאב, אלא היכולת להמשיך לנוע קדימה למרות קיומו".

כך אומרת מָרִי שרון קוגן, שבימים אלו יצא לאור ספרה "אלמנה פורחת" (הוצאת ספרי קפה, עריכה ספרותית ולשונית: ורד לבקוביץ, הגהה: דפנה נווה, עימוד ועיצוב כריכה: אנה איבניד). היא פסיכותרפיסטית אינטגרטיבית, מומחית לטיפול בחרדה ובטראומה צבאית, משפחתית ואישית, סופרת ומרצה. היא גם מטפלת בילדים ובבני נוער על הרצף האוטיסטי, ופעילה חברתית ומעורבת בפרויקטים התנדבותיים שונים בקהילה, בעיקר עם אנשים שחוו אובדן או משבר. המפגש האנושי הוא הלב הפועם של חייה המקצועיים.

זהו ספרה השלישי; קדמו לו החלק הראשון של האוטוביוגרפיה "אי אפשר לאהוב בשקט" (הוצאת ספרי קפה) וספר הילדים "ארץ שמיים" שנכתב בעקבות בקשתו של בנה הקטן לספר לו על המקום שאליו הגיע אביו, לאחר שנעלם מחייו. "אלמנה פורחת" מתמקד במהות האוהבת שנותרה עם מותו הטרגי וביכולת לבחור בחיים. מדובר בסיפור אמיתי, מסע אישי חשוף, נועז ומעורר השראה על הישרדות רגשית ותחייה. לאחר ששכלה את רוב בני משפחתה ואחר כך גם את אהבת חייה ואב ילדיה, עומדת מרי שרון קוגן מול שבר מוחלט ובוחרת שלא להיעלם לתוכו.

בכתיבה חדה וחסרת פשרות היא מובילה את הקורא אל קו התפר שבין חיים למוות ומגלה כי בלב השבור יש מקום לשתי אהבות המתקיימות זו לצד זו מבלי שאחת תאפיל על השנייה; האהבה שאבדה וזו שעוד תבוא. אחרי המפגש הישיר עם הסופיות, היא מחליטה לפרוח מתוך השברים. זהו ספר על אומץ רגשי, על חוסן נשי ועל היכולת ליצור חיים מתוך קריעה מוחלטת  ספר זה הוא המשך סיפור חייה הלא ייאמן של גיבורת העלילה, שראשיתו בין השיכונים של באר שבע בשנות ה-80, אז סבלה מחסור, שכול ואובדן, אהבות ואכזבות. למרות הכול, הצליחה במהלך חייה לטפח תעצומות נפש אשר הצמיחו את החוסן שהביא אותה עד הלום.

בעיצומה של תקופה, שבה מאות אלמנות צעירות נוספו בישראל בין לילה ומתמודדות עם מציאות שלא בחרו בה ועם כאב שאין לו מילים, מצליחה מרי שרון קוגן לזקק מתוך השבר – תקווה, תנועה וחיים. מרי שרון קוגן, פסיכותרפיסטית, סופרת ומנחת קבוצות, התמודדה עם אובדן אישי עמוק שנים לפני שהשכול הפך לחלק בלתי נפרד מהמרחב הישראלי. בספרה החדש היא מעניקה קול לנשים שנאלצו להמציא את עצמן מחדש ומזכירה כי גם מתוך החורבן הגדול ביותר יכולה לצמוח התחלה חדשה.

בהכשרתה הראשונית היא מעצבת פנים וסטייליסטית, ובהמשך לאחר תארים בפסיכולוגיה וטיפול באומנויות השלימה את הכשרתה כפסיכותרפיסטית אינטגרטיבית ומנחת קבוצות. היא למדה פסיכותרפיה אינטגרטיבית, עם התמחות בחרדה וטראומה. ביבליותרפיה, כתיבה אינטואיטיבית טיפולית, מיינדפולנס, ACT , NLP , CBT ועוד. 13 שנות משחק ב'תיאטרון העמק' העניקו לה כלים של תנועה, דימוי, עבודה עם גוף, קול ויכולת להחזיק מרחב רגשי מורכב. כלים אלו היוו תשתית לשיטת הטיפול הייחודית שפיתחה המושתתת על עבודת איכויות ומפת דרכים. שיטה זו מתמקדת באיכויות ובחוזקות שיש בכל אדם וייחודיות רק לו. אלו הופכים למשאבים וכוחות לבניית מפת דרכים רצויה למטופל.

קוגן מכירה מקרוב את מה שעוברות האלמנות החדשות. שנים רבות לפני שהשכול הפך לחלק בלתי נפרד מהמציאות הישראלית, היא התאלמנה בגיל צעיר. בעלה, איש צוות אוויר ומילואימניק פעיל, נפטר במפתיע בגיל צעיר והותיר אותה אם לשלושה ילדים קטנים. אך ההתמודדות עם אובדן לא התחילה שם. היא נולדה בשנת 1973 בבאר שבע, שהייתה אז עיר של קיבוץ גלויות צפופה עם עולים מברית המועצות, מצפון אפריקה, מרומניה ומהקווקז.

קוגן: "שכונת ה'גטו' שבה גדלתי הייתה מרחב טעון, לעיתים כמו פצצה אנושית מתקתקת. בתוך המציאות הזאת עוצבה נפשי – רגישות לאנשים, הבנה עמוקה של מורכבות אנושית ויכולת לראות את היופי גם בתוך קושי. אימי הייתה נכת פוליו, גאונה שדיברה שבע שפות, אישה של מילים, ספרים וחלומות שלא מומשו. אבא היה נכה צה"ל ועולה חדש מצרפת. הצרפתית הייתה הבית הראשון שלי, והיא עיצבה את האופן שבו אני חושבת, מרגישה וכותבת עד היום".

היא למדה בתיכון מקיף ג' בבאר שבע במגמה טכנית מקצועית במסלול מכונות תעופה. בצבא שירתה בטייסת כמכונאית מסוקים, תפקיד נדיר לנשים באותן שנים. שם הכירה את רון, מכונאי מוטס מוכשר ומוערך, שהפך לאהבת חייה, לבן זוגה ולאב ילדיהם. קוגן: "ההיכרות בינינו הייתה רגע שנראה כאילו נכתב במיוחד עבורנו: ביום השלג היחיד שזכיתי לראות בבאר שבע פתיתי שלג דקים נמסו על הידיים שלנו בדיוק כשהיד שלו נגעה בשלי. מגע קטן, מקרי, אבל כזה שהעביר זרם של חום בתוך קור חד. אחר כך, נפגשנו כשבועיים אחרי בטייסת. כשהוא הוריד את הקסדה במסוק, נחשף מבט שקט ובטוח, חיוך שמכיר אותך עוד לפני שהספקת להציג את עצמך. זה היה מפגש שנחרט בי לנצח".

סמוך לסיום שירותה הצבאי הגיעו אנשי קצין העיר לבשר למשפחתה שאחיה אלמוג נפצע קשה. עם מותו תרמה אימה את איבריו והוא הציל שישה אנשים. אימה לא התאוששה מהאובדן ולבסוף נפטרה מסרטן בגיל 50 בלבד. אביה נפטר ממחלת כליות שנבעה מסוכרת קשה שהזניח במשך השנים.

היא ורון הקימו בית ברמת ישי וגידלו שלושה ילדים, אך רון נפטר באופן מפתיע ומיידי ממפרצת במוח בגיל 37 בלבד. מרי שרון: "חשבתי שלא אצליח לנשום, לזכור לחיות. אבל מצאתי בתוכי כוחות-על שלא ידעתי על קיומם. מסע ההתמודדות עם מותו הפך אותי לאישה טובה יותר לעולם ולאדם טוב יותר לעצמי. כאילו לא די, אז גם הגיע סרטן השד. אותו סרטן שהרג את אמא ופגע קשות בסבתא שלי. התמודדתי עם טיפולים קשים, עם פחדים ועם כאב פיזי ונפשי. רונן, בן זוגי האהוב, טיפל בי במסירות נפש, הפיח בי שמחה ותקווה גם בימים אפלים בין טיפולי הכימותרפיה, ההקרנות ואזעקות מלחמת השבעה באוקטובר. הזוגיות בינינו הפך לחזקה מאי פעם. הגעגוע לרון תמיד שכן וקיים בתוכי. הנוכחות המהותית שלו חיזקה אותי גם מעבר לגבלות הפיזיים שבנינו".

מתוך מסעה האישי נולד ספרה "אלמנה פורחת", המתאר בכנות ובאומץ את הדרך הארוכה מאובדן לצמיחה. הספר מעניק קול לנשים רבות שנאלצו להמציא את עצמן מחדש לאחר שאיבדו את האדם היקר להן מכל, ומבקש להזכיר שגם מתוך השבר העמוק ביותר אפשר למצוא דרך לחיים חדשים. כתיבתה הושפעה עמוקות מג'נט וואלס ומאלנה פרנטה, שלימדו אותה לכתוב אמת לא מצונזרת, מבלי לא לפחד מהמורכב ומהכואב. מהסופר האגדי סרחיו ביסיו למדה לכתוב כתיבה נקייה, ישירה וחדה. בלי מניירות. "היצירתיות שלי היא דרך חיים. היא מופיעה בכתיבה, בטיפול, בהרצאות, באמנות, שירה ובתנועה. אני כותבת כמו שאני מטפלת, מתוך אמת, אומץ וחיבור עמוק לנפש", היא מגלה.

מסעה הספרותי החל בספר הילדים "ארץ שמיים", שנכתב בעקבות בקשת בנה הקטן להבין לאן נעלם אביו. הספר מציע לילדים ולמבוגרים שפה עדינה ומכילה להתמודדות עם אובדן, ומומלץ על ידי אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בזכות יכולתו לגעת בכאב מבלי להפחיד ולפתוח פתח לשיחה, לנשימה ולחיבור. זהו ספר על פרידה, אך בעיקר על המהות האוהבת שנשארת גם אחרי שהאדם איננו.

אחריו יצא לאור הכרך הראשון באוטוביוגרפיה, "אי אפשר לאהוב בשקט", שבו נפרש לראשונה סיפור חייה של קוגן. זהו רומן מסע סוחף ועשיר בדמויות, צבעים וריחות, המתאר ילדות והתבגרות בשיכוני באר שבע של שנות ה-80, מציאות של מחסור, שכול, אהבות ואכזבות. הספר מציג דיוקן של ילדה, נערה ואישה שמצד אחד היא יחידה במינה ומצד שני היא מראה של החברה הישראלית כולה. מתחים עדתיים ומעמדיים, התמודדות עם טראומה משפחתית וחיפוש אחר מסלול שפוי בתוך כאוס רגשי וחברתי.

בימים אלו ממשיכה קוגן לכתוב, להרצות, לטפל ולהוביל פרויקטים חברתיים, שואפת לחקור יותר את עולם הרצף האוטיסטי, לכתוב על העולם המרתק הזה ולהוציא לאור את הידע והניסיון. "אולי כתבים אלו יוכלו לסייע לילדים ולבני נוער הזקוקים לתמיכה ולהבנה, להמשיך ללוות אנשים שחווים התמודדות עם מחלה קשה, לחזק ולתמוך", היא מציינת.

ספרה הבא, ספר המשך ל'אלמנה פורחת', כבר כמעט מוכן. היא אינה חוששת לכתוב על הסרטן שהיה לה, על הקשיים ועל המשברים, וזוכרת שלצד הקושי היה גם הרבה טוב, הרבה אהבה, הכלה ואכפתיות. "אני רוצה להמשיך לתת תקווה ולהראות שאפשר לצמוח מתוך משברים גדולים, למצוא אהבה חדשה, שלא באה במקום אף אהבה, אלא פשוט להיות נאהבים עם יכולת לאהוב כי זו מהות החיים ולהיות מאושרים. הכאב אינו נעלם והגעגוע נשאר, אך החיים אינם מסתיימים עם האובדן. אפשר לצמוח, אפשר לבנות עתיד חדש ואפשר, כשהלב מוכן לכך, גם לאהוב מחדש", היא מסכמת באופטימיות.

הספר "אלמנה פורחת" נמכר בחנויות הספרים וב"עברית":
https://www.e-vrit.co.il/product/40362/%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%94_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%AA?srsltid=AfmBOoosNkrtBHqWj03FkvfJhZWVS-U6ALaRkFMcyqG7KVWsfnTcVaBc