החומר שאיתו עובד הסופר האומן הוא המילים. מאחר שמדובר באומנות, בביטוי עצמי יצירתי וברוחו החופשית של האדם – האם אפשר ללמוד להיות אומן? מאת ד"ר אסיה שרון, מחברת הספר "מילים בונות תמונה" וראש מכון אסיף לכתיבה ולעריכה, שבימים אלו משלים את ההיערכות לפתיחת קורסי תשפ"ב לכתיבה ולעריכה.

הסדנאות לכתיבת סיפורים נקראות בדרך כלל סדנאות ל"כתיבה יוצרת". הכוונה לכתיבה נרטיבית: כתיבת טקסט סיפורי שיש בו עלילה ודמויות. המונח "כתיבה יוצרת" הוא המונח הנפוץ ביותר, והוא מתחרה בהצלחה ניכרת ב"כתיבה יצירתית".

המונח "כתיבה יוצרת" כשלעצמו עמום, משום שאם הכתיבה "יוצרת", יש מקום לשאול: מה היא יוצרת? סיפור? שיר? ואולי מאמר מדעי?

גם כאשר הסדנה מוגדרת כסדנה לכתיבה "יצירתית", קשה להבין למה הכוונה. אחת ההגדרות הנפוצות ל"יצירתיות" בספרות המדעית היא שימוש בחומרים קיימים ליצירת דבר חדש. לפי הגדרה זו, גם מאמר עיוני ואפילו מדעי נכנס לתחום הכתיבה ה"יצירתית". ואומנם גם בכתיבה אקדמית, למרות הגבולות הנוקשים, אפשר לגלות לא מעט יצירתיות.

אומנים משתמשים בחומרים שונים כמו צליל, תנועה, צבע, צורה, אבן, מתכת, חלל ועוד, ויש המשלבים בין חומרים. החומר שאיתו עובד הסופר האומן הוא המילים. נשאלת השאלה, מאחר שמדובר באומנות, בביטוי עצמי יצירתי וברוחו החופשית של האדם – האם אפשר ללמוד להיות אומן?

 

 

האם אפשר ללמוד להיות סופר או משורר?

יהודה וייזן טוען שבסדנאות לכתיבת שירה מלמדים לכתוב בנוסחאות. לצורך זה הוא מביא את הדוגמה של "המטפורה המתגלגלת": קח מטפורה, תפתח אותה לאורך השיר, ותן בסיום שורת מחץ המעניקה משמעות ופרשנות לשיר. כך לדוגמה:

אני ואת יושבים בסירה בלב האוקיינוס
ציפור אדומה באה מאחורינו, מקורה מחורר נקבים בתחתית.  

אני ואת יושבים בסירה במעמקי האוקיינוס
סרטן צהוב בא מולנו, מבטו מהלך עלינו אימים.  

את ואני עומדים ליד סירה, אוקיינוס ענק מעלינו
סרטנים וכרישי לווייתן סביבנו.

לו רק ידענו לשחות יחד.

נוסחה כזו ודאי אינה הכרחית. עם זאת, כדאי להזכיר שמגבלות כשלעצמן אינן בהכרח פוגעות ביצירתיות. כך למשל מן המפורסמות היא שמוזיקאים בתקופות שונות כתבו יצירות מופלאות בתוך מה שאפשר לכנות נוסחאות. כך גם בסוגות שונות של שירה ובתחומים נוספים. עצם הכתיבה על פי סוגה כלשהי יכול להיתפס כסוג של כתיבה במגבלות של נוסחה.

למרות הכותרת הדומה, הסדנאות השונות לכתיבה יוצרת נבדלות זו מזו בהיבטים רבים, ביניהם מספר המפגשים ואורכם, הנושאים הנלמדים, התנאים שבהם מתקיימת הלמידה, וכן הידע והכישורים של המורים, בכללם כישורי ההוראה שלהם. נוסף לכך הן נבדלות במטרות המוצהרות שלהן. חלקן מדגישות את התוצר (למשל "מרעיון לספר"), חלקן את התהליך (למשל "התחברות אל העצמי"), וחלקן מסתפקות בכותרת הסדנה לציון מטרתה.

כדי לבחון את תוצאותיהן של הסדנאות הללו כדאי להתייחס לא רק למטרות מתכנניהן, אלא גם לתוצאות שלא תוכננו מראש. תוצאות אלה נחשפות כאשר הסדנה יוצאת אל הפועל, והן מגולמות במונח "פוטנציאל קוריקולרי". מקובל לומר בתחום המחקר של פיתוח תוכניות לימודים, שתוכנית לימודים נחשבת לטובה יותר ככל שהפוטנציאל הקוריקולרי שלה עשיר יותר, כלומר – מאפשר השגת מטרות מגוונות ואף תוצאות שלא תוכננו. אפשר לומר כך אף על שיעורי שחייה או נהיגה. אשר לסדנאות לכתיבה יוצרת, שכפי שראינו אינן מציבות רק מטרות פרקטיות, ודאי יש מקום לברר עד כמה הפוטנציאל הקוריקולרי שלהן אכן עשיר. לשם כך מעניין לשמוע את בוגריהן: מה מביא אותם לבחור ללמוד בסדנה לכתיבה יוצרת, ומה יש לבוגרים לומר על הסדנה שהשתתפו בה? הבוגרים שדבריהם יובאו להלן (בשמות בדויים), הם בוגרי הסדנאות המקוונות של מכון אסיף.

מה מניע אנשים להשתתף בסדנאות לכתיבה יוצרת?

יש לי חלום

"בעשור האחרון גיליתי שצמח בי הרצון להיות סופר," מספר יואב. "אני אוהב ספרים ומרבה לקרוא. תמיד עמדתי נפעם מול היכולת של הסופר לכתוב עלילה שסוחפת אותי, הקורא. התפעלתי מהיכולת לברוא עולם שלם וחדש, מהיכולת לכתוב משפטים שילוו אותי בהמשך ומהיכולת ליצור סיפורים שיספקו לי חומר לחשיבה וייצרו לי נקודת מבט חדשה ואחרת על העולם בו אנו חיים. האמנתי שאני מסוגל לכתוב סיפורים." והוא מוסיף: "תמיד אמרתי לעצמי שיום אחד, כאשר יהיה לי זמן, אשתתף בקורס כתיבה יוצרת. הסדנה המקוונת לכתיבה יוצרת הייתה ההזדמנות שלי." צפנת חושפת שהתחילה את הסדנה עם משאלה פנימית כמוסה – "שיגלו אותי ואת הכתיבה שלי."

עקרונות הכתיבה: כלים וטכניקה

יש המגיעים לסדנה עם סיפור מוכן, תוכנו ומהלכו ידועים מראש. לפעמים יש ברשותם רעיונות בלבד. עלמה מספרת כי "נרשמתי לסדנת הכתיבה המקוונת מכיוון שיש לי חלום לכתוב ספר שבמרכזו עומדת דמותה של סבתי. יש לי כבר בראש עלילה ואני 'רק' צריכה לכתוב אותה. רציתי ללמוד את עקרונות הכתיבה ולקבל כלים לפני שאני מתחילה לכתוב".

מסגרת

אורן, גם הוא בוגר הסדנה לכתיבה יוצרת, אומר שבמשך שנים חיפש מסגרת שתעודד אותו להתיישב מול שולחן הכתיבה ולהוציא החוצה רעיונות, מחשבות וסיפורים. "חשבתי שרק אם אהיה חלק ממערכת שתכריח אותי להיות מחויב, אצליח להוציא את מה שבליבי." מה שחסר לו, לתחושתו, היו סבלנות, טכניקה ורצון להתמיד.

בשביל הנשמה, עבור הנפש

ג'וליה קמרון כותבת בספרה "הזכות לכתוב: הזמנה והכנה לחיים של כתיבה": "עלינו לכתוב כי הכתיבה טובה לנשמה. עלינו לכתוב כי הכתיבה מניבה לנו גוף של יצירה, שביל מוחשי בתוך העולם שבו אנו חיים. ומעל לכול, עלינו לכתוב כי אנחנו סופרים, בין שאנו מכנים כך את עצמנו ובין שלא. " ואכן לא מעטים חשים כי הכתיבה טובה לנשמה, כדברי קמרון.

המניע להשתתפות בסדנת כתיבה יוצרת יכול להיות הצורך לבטא במילים אירוע טראומטי, בתקווה לריפוי. כזו הייתה מטרתה של דפנה, בחורה בשנות העשרים המוקדמות לחייה, שהגיעה לסדנה לאחר מאבק במחלת הסרטן. יוחאי אומר שהגיע לסדנה לאחר זמן רב שבו הוא מבקש לאפשר לעצמו "נביעה פנימית חדשה, לצאת לאיזה מסע פנימי של מפגש שלי עם עצמי, של בירור וליבון."

בין בעלי המקצוע המתעניינים בסדנאות כתיבה יוצרת אפשר למצוא ביבליותרפיסטים וסטודנטים לביבליותרפיה. ביבליותרפיה היא דרך טיפול שבה עושים שימוש בסיפורים. המוסדות המלמדים ביבליותרפיה לתעודה או במסגרת תואר שולחים לא פעם את הסטודנטים והמתמחים לסדנאות כאלה. לפעמים בעלי מקצועות הטיפול האלה באים ביוזמתם, מתוך הבנה שחוויית הכתיבה והכלים שיקבלו ישמשו אותם בעבודתם ומעבר לה, בחיים האישיים, ומתוך שאיפה לחוות חוויית כתיבה מעצימה ומעניקה ביטחון.

 

 

להבין את האומן

יש קוראי ספרות השואפים להבין את אומנות המילה באופן עמוק ומשמעותי יותר. במקום להיות צרכנים פסיביים בלבד, הם חותרים להבין את האומן מתוך נעליו. אולי מבלי דעת הם מכוונים לדעת גדולים, שכן בניסיונות הכתיבה שלהם בסדנה לכתיבה יוצרת הם מממשים את גישתה של מקסין גרין, פילוסופית אמריקנית, הסבורה כי לימוד אומנות צריך להיעשות תוך לקיחת חלק פעיל ויצירתי במעשה האומנות כדי להבין לעומק מהי אומנות ומהי יצירת אומנות.

מה אומרים בוגרי הסדנאות לכתיבה יוצרת?

כלים וטכניקה

הדבר הבולט בדברי בוגרי הסדנאות הוא התייחסותם לרכישת כלים וטכניקה לכתיבת סיפור. כך למשל אומרת צפרירה: "למדתי דברים רבים, וביניהם החשיבות ביצירת דמות שעוברת תהליך ושינוי שמהווים כוח מניע לעלילה, ואיך לגרום לקורא להזדהות עם דמות אף שאני ככותבת לא מזדהה איתה."

גיבוש קול אישי ומטרות אישיות בכתיבה

רבים מתארים כיצד הסדנה מסייעת להם לגבש מטרות מדויקות ונכונות יותר עבור עצמם. כך למשל צפנת, שחלמה שיגלו אותה כסופרת, הגיעה למסקנה ש"הרבה אנשים כותבים יפה מאוד, וכעת אני מנסה למצוא את קולי שלי." ואילו אורן גילה ש"השריר הנחוץ לחיזוק" אצלו הוא דווקא האומץ: אומץ להתבונן פנימה, לחזור את הזיכרונות הלא נעימים מבלי להישאב חזרה לתוכם, האומץ שלא לחשוש מהיצירה הלא מושלמת והאומץ להתמודד עם ביקורת.

הכרת בחשיבות העריכה העצמית

ההתבוננות בטקסטים שהם כותבים משתנה במהלך הקורס: "למדתי להסתכל על הטקסט לאחר שנכתב, לבחון אותו שוב בזכוכית מגדלת ולערוך אותו. דבר זה משמעותי מאוד עבורי," אומר יונתן.

שינוי וצמיחה

ככלל, המשתתפים מתארים שינוי וצמיחה, כשכל אחד ואחת מדגיש את ההיבטים החשובים לו: כך למשל אומר אורן: "אני מאמין גם שצמחתי, רכשתי ממד של אומץ שקודם לא היה לי. אפילו נהניתי. בנוסף, לא פחות חשוב, גם תרגלתי סבלנות והתמדה ושיפרתי טכניקה."

הכותב כקורא

התהליך שעברו שינה את משתתפי הסדנה גם כקוראי ספרות. הם מספרים שההנאה שלהם מקריאה נעשתה עמוקה יותר: "יש יותר הנאה בקריאה כשאני מרגישה, למשל, שהכותב גרם לי להזדהות עם גיבורי הסיפור. כשאני קוראת ספר אני יותר מבינה את המניעים שקידמו את העלילה" (נועה).

 

תם ואינו נשלם

הסדנה מתוארת על ידי בוגריה כ"תם שאינו נשלם". הם מספרים על תהליך שהשפיע עליהם עמוקות במהלך הסדנה וגם לאחריה. "הסדנה הזאת זרעה בי זרעים של שאיפה לכתוב, זרעים של ביטחון עצמי שאני מסוגל לכתוב וזרעים של סקרנות, שבעזרתם אני בוחן קטעי כתיבה של אחרים", אומר אורן. ויואב מסכם: "חבל לי שהסדנה הסתיימה. במובנים רבים במשך שלושת החודשים האחרונים הסדנה הייתה עבורי מרכז החיים. היא הייתה 'המרענן' שלי, נקודת העניין שלי והאתגר שמולו אני מתמודד וצומח. מצאתי את עצמי לא פעם משוחח עם חבר קרוב על נושא הקרוב לליבי, ובעצם התחוור לי שאני עוסק בכתיבת סיפור על הנושא הזה."

דברי משתתפי הסדנה המקוונת לכתיבה יוצרת מצביעים על פוטנציאל קוריקולרי עשיר שעשוי להיות לסדנאות הללו. יש לציין, שהפוטנציאל הקוריקולרי מושפע מנושאי הלימוד, הרצף, המורה והנסיבות. בשל כך הדברים שהוצגו כאן מעידים על תוצאותיהן והישגיהן של הסדנאות המקוונות לכתיבה יוצרת של מכון אסיף בלבד, שדברי בוגריהן הובאו כאן, ולא על אלה של סדנאות אחרות לכתיבה יוצרת. על כן יש מקום לבחון גם סדנאות וקורסי כתיבה אחרים, וכן יש מקום לבחון סדנאות וקורסים נוספים לקידום הכתיבה, ולא רק את אלה העוסקים בכתיבת סיפורים.

בקרוב נפתחים קורסים וסדנאות של מכון אסיף: הסדנה המקוונת לכתיבה יוצרת; לימודי עריכה לשונית (עריכת הלשון, עריכת הטקסט) – פרונטלי; לימודי עריכה לשונית (עריכת הלשון, עריכת הטקסט) – מקוון; שיפור הכתיבה העיונית והאקדמית.
לאתר של מכון אסיף, לאתר הוצאת אסיף.