יאיר בן־חיים, סופר, משורר ועורך ספרותי, מספר על תהליך הפקת האנתולוגיה "יְמֵי הַקּוֹרוֹנָה" ועל מיזמים ספרותיים נוספים שהוא יזם
יאיר בן־חיים, סופר, משורר ועורך ספרותי, מספר על נסיבות הוצאתה לאור של האנתולוגיה "יְמֵי הַקּוֹרוֹנָה" – מסה, שירה וסיפורת (חדרים – בית הוצאה לאור), הכוללת תיעוד של תחושות וחוויות מימי הקורונה מנקודת מבט של 55 יוצרים.
השער הראשון באנתולוגיה כולל מסות וסיפורים, והרשימה הפותחת היא של חוקרת הספרות ד"ר ארנה גולן, הסוקרת להיטים מהזמר הישראלי שירים בנושא סוף העולם ומגפות. בהמשך מופיעה רשימתה של ד"ר לימור שריר, "הקורונה והדבר", ולאחר מכן סיפור קצר של ליליאן (לאה) שוקרון בנטולילה בתרגום מספרדית של רמי סערי.
השער השני באנתולוגיה הוא שער השירה הכולל שירים של משוררים רבים מהתקופה, ביניהם: רחלי אברהם איתן, גד קינר קיסנגר, יוסי אלפי, איילה בורטן, יאיר בן־חיים, מתי שמואלוף, ליאת בן־ישי, רמי סערי, מיכל בר-אור, חגית בת־אליעזר, יהורם גלילי, אסתר דגן-קניאל, מיכל דורון, דליס, משה ויג, בלפור חקק, הרצל חקק, לאה טרן, יעל רן, ירון אביטוב, איריס כליף, לארי וייסמן, נעמי לבנון-קשת, אורה עשהאל, נורית צדרבוים, רחלי ברקת, מיכאל רייך ועוד רבים וטובים.
תיעוד נדיר ומיוחד הוא "יומן הבידוד" שכתבה ד"ר נורית צדרבוים, אמנית רב-תחומית, סופרת ומשוררת שביקרה באיטליה בשל השתתפותה בתערוכה קבוצתית ועם שובה לארץ נמסר לה שעליה להיכנס לבידוד. השער השלישי באנתולוגיה כולל סיפורים קצרים, ולדברי בן־חיים "מדובר בסיטואציות פרי הדמיון שכל אחד משני הכותבים ניצל לטובת הקצנת המצב, ולכן זה לא יכול לשקף את השגרה. כל אחד משני הכותבים בנה עלילה שהתאימה בשל הנסיבות. אין לי יכולת להסביר את העובדה שהאנתולוגיה מכילה ברובה שירים, אולי ההתמודדות עם מצבי לחץ וחשש מהלא-נודע מנעו מהכותבים לְפַנּוֹת זמן לתכנן ולרקום עלילה, יותר קל ויותר נגיש לכתוב שיר".
בן־חיים: "בדצמבר 2019 החלו דיבורים על המגפה שפרצה בסין, ובינואר 2020 החלו לדווח על קבוצת התיירים מישראל שיצאו לשיט התענוגות ביפן ונקלעו לבידוד על 'ספינת הקורונה' שעגנה בנמל יוקוהמה ביפן, מחשש שיפיצו את המגפה. אז עדיין לא הבנו את מה שעומד לקרות בעולם – מגפה בקנה מידה עולמי. הייתה תחושת אי-ודאות בכל הקשור להתנהלותנו השגרתית. חודש ימים לאחר מכן החלו לגלות את הנדבקים הראשונים ובאחת המגפה התפשטה בישראל. פתאום נאלצנו להתמודד עם מגבלות על יציאה מהבית, ולאחר מכן סגר עם הגבלה עד 100 מטר מהבית. זה היה כמו חלום בלהות, מאחר ואני ורעייתי חמדה בקבוצת סיכון. היה עליי להקפיד ולשמור, וחששתי לצאת מהבית אפילו לרכישת מוצרים בסיסיים מהמינימרקט. על מנת להסיח את דעתי החלטתי לצאת בקול קורא, שפנה לקהילת היוצרים הכותבים והאומנים כדי לערוך ולהוציא לאור אנתולוגיה שתתעד את תחושותינו. כך, למעשה, מצאתי לעצמי ואולי גם לאחרים עיסוק שהקל על ההתמודדות עם הימים הלא ברורים של מגפה הקורונה".
לדברי בן־חיים, החוויות הקיומיות שחוו אזרחי המדינה בתקופת סגרים הקורונה אינן בהכרח מתועדות באנתולוגיה. "מבחינה סטטיסטית אין כאן נתון שמשקף את מה שחוו במאת האחוזים. חשוב לציין שהאנתולוגיה אינה באה לשקף מדד כמותי. מדובר באסופת יצירות שבחרתי ומצאו חן בעיניי, בעבורי בכל אחת מהן יש מבע אישי של הכותב. מגפת הקורונה הייתה, ללא ספק, עבור האנושות אות אזהרה, אולי סימן לתרחיש שאין אנו רוצים לחשוב עליו. כן, אני מתכוון לכך שאולי הדורות הבאים יחוו, שלא נדע, את סוף העולם. משום מקום פורצת לפתע מגפה, שמפילה אימה ומותירה חללים רבים ברחבי העולם, מצב נתון שהצריך את הרשויות לנקוט בהוראות שעה של מצב חירום. פתאום סגר, פתאום מגבלה של מרחק יציאה מהבית, חובה לצאת למרחבים הציבוריים רק עם עטיית מסכה, סגר במשך 30 יום. זה נשמע הזוי. חווינו זאת כמו פצצה, שנחתה עלינו מבלי שהיינו מוכנים או מודעים לאפשרות כזאת. מגפת הקורונה שינתה סדרי עולם, הן בחיים האישיים של כל אדם והן בהיערכות של ראשי המדינות להתמודדות ולהקניית כללים לאזרחים. בעידן הקידמה המגפה הזאת כמעט בלתי נתפסת".
יאיר בן־חיים, בעל תואר במנהל עסקים ממכללת אופקים ברעננה ומתמחה בשיווק ופרסום, הוציא לאור שלושה ספרי שירה: "דוֹרֵשִׁירָה", "להשתגע באמצע היום" ו"חֶמְדָּתִי". הוא מו"ל חדרים – בית הוצאה לאור, שבמסגרתו הוא עורך ספרי שירה ופרוזה לכותבי שירה ופרוזה וכן עורך ומפיק את "המסדרון" – כתב-עת לשירה ופרוזה תרבות ואמנות, החל משנת 2014, היוצא במהדורה מודפסת פעמיים בשנה.
בן־חיים: "חשתי בצורך לייסד ולהפיק כתב-עת חדש, אחר, שישקף את האהבה שלי לשירה ופרוזה, תרבות ואמנות בידיעה שאוכל באמצעותו להביע את הבחירות שלי, מאז ומתמיד אהבתי לתת במה לאחרים ולטפח כישרונות וכעורך כתב-העת 'המסדרון' אני מיישם זאת הלכה למעשה. וזה בא לידי ביטוי בתוצאת התוצר של כתב-העת הזוכה להצלחה רבה, ולמיטב הבנתי בהשוואה לכתבי-עת אחרים הביקוש לכתב-העת 'המסדרון' מכובד ומצדיק את פעילותי".
מעיון בכתב-העת "המסדרון" ניכר כי יש עדיפות לשירה, מהו הקריטריון לבחירת השירים ומהו שיר טוב לדעתך?
"נתחיל מהסוף. שיר טוב מבחינתי זה שיר שמגבש בתוכו את הנשמה והקישקס של הכותב. אני נתקל בהרבה כותבים ששיריהם מתובלים במילים נשגבות, אך מעבר לכך השיר ריק ואין איתו מוסר השכל, הוא לא מותיר בי כלום, אין חיבור ואין הזדהות. זאת התחושה המנתבת את הבחירות שלי. בגיליונות האחרונים אני פונה באופן אישי לכותבים, שכתיבתם עוררה בי את אותן תחושות, וחלקם נענים ושולחים שירים. לעניין ההעדפה לשירה בכתב-העת, אני מאמין שהמינון השתנה בגיליונות האחרונים".
בנוסף לכתיבת שירה, הוא כתב במהלך השנים גם סיפורים קצרים, שחלקם התפרסמו בכתבי-עת שונים. בשנת 2018 הוא זכה במקום השלישי בתחרות הסיפור הקצר של אגודת הסופרים העברים עם הסיפור "איך אני נראֶה כשאני שותק", שזה גם יהיה שם הספר עם סיפורים קצרים שיוציא לאור במהלך שנת 2023.
הוא הגיע לעולם הספרות לאחר מספר שנים של כתיבה עיתונאית בעיתונים שונים כמו: "חדשות חדרה" מבית "ידיעות תקשורת" ושבועון "אנשים" של טד אריסון, שבו עסק בכתיבה אינפורמטיבית של פרסומים כמו מדור: "המלצה חמה". בהמשך ערך את הירחון "כל הסביבה" מגזין שעסק באקטואליה ויזמות קהילתית, שהופץ ביישובים חדרה, פרדס חנה-כרכור, גבעת עדה, בנימינה וזיכרון יעקב, שבו גם כתב את המדור 'שוק הנדל"ן'.
בן־חיים: "הכתיבה הראשונית שלי הייתה מאורגנת, כל השירים נכתבו בעיפרון, ותוייקו בתיקיות על-פי סדר. אותן מחברות נמצאות אצלי עד היום אבל אין מכל עשרות השירים שכתבתי ולו אחד בשלושת ספרי השירה שלי. טרם גיבשתי החלטה מה יעלה בגורל אותם שירים, מבחינתי נכון לעכשיו הם גנוזים. את צעדיי הראשונים בחזרה אל הכתיבה הספרותית עשיתי במהלך שנת 2000, כשנחשפתי לקהילות כותבים ופורומים של כתיבה באינטרנט. היו מספר מקומות שבהם השתתפתי ככותב פעיל, מאין הרצה לקראת פתיחת האתר הקהילתי שהקמתי בשנת 2003: 'חדרים כתיבה יוצרת' ששימש פלטפורמה לכותבים ואמנים. בין הפעילויות השונות של האתר, קיימתי סדנת כתיבה בשם 'יוזמה – המדור לכתיבה מתוכננת' שבמסגרתה הפעלתי עשרות כותבים. הכל נעשה על בסיס חינמי, כשהייחוד של האתר הוא בכך שפעל במתכונת סגורה. לאחר כחמש שנות פעילות באתר ערכתי והוצאתי לאור את האנתולוגיה "שִׁיר בְּכוֹתֶרֶת", שכללה אסופה של 18 משוררים ומשוררות שהיו חברים באתר 'חדרים'".
בשנת 2012 שינה האתר את ייעודו והפך לאתר תוכן הסוקר אירועי שירה ופרוזה, תרבות ואומנות, שאותם בן־חיים מצלם, מתעד ומפרסם. בנוסף ניתן למצוא באתר מדורים כמו: 'דַּבֵּר אֶל הַשִּׁיר', מיזם של משוררים ומשוררות ישראלים הקוראים שירה ברחבי העיר תל אביב-יפו, שאותם הוא מצלם בווידאו ועורך מהם קליפים למדור. באתר יש מדורים נוספים באתר כמו: 'אורח בחדרים', צילומי ראיונות אישיים, עם אנשי ספרות, 'שיר בכותרת', סקירת תערוכות והשקות לספרים חדשים ועוד.
בתקופת הקורונה החל בן־חיים לעסוק בציור אבסטרקטי עם צבעי שמן על קנבס בשילוב שברי זכוכית וחידודי עפרונות שהוא אסף במשך שנים. היצירה "חידודי עולם" מעטרת את עטיפת האנתולוגיה "יְמֵי הַקוֹרוֹנָה". בעשור האחרון הוא הפיק פרויקטים שונים ובהם: סָפְרָא טָבָא – תיעוד מצולם של תהליך הוצאה לאור של ספר. לפרויקט הוא בחר בעשרה משוררים וסופרים, שחלקם כבר פירסמו בעבר ספרי שירה פרי עטם ולחלקם זה היה ספרם הראשון. הסרטונים המצולמים הועלו לרשת (פייסבוק, יוטיוב ועוד) וחשפו את חבלי הלידה של הספר, בין היתר מההיבט של הכותב (ניתן לראות את התיעוד והשלבים השונים בעמוד הפרויקט באתר חדרים). בשנת 2017 הוא הפיק והוציא לאור את האנתולוגיה "עורו הישראלים", אסופה של שירה ממיטב כותבי השירה בישראל. בשנת 2019 הפיק את תחרות הכתיבה 'אקטיבה' (לדף התחרות באתר 'חדרים' לחצו כאן).
מהם חלומותיך בתחום הספרותי?
"ברמה האישית בכל מה שקשור לכתיבה שלי, הן כמשורר והן כיוצר סיפורים, אני מקווה לעמוד ביעדים שהצבתי לעצמי. בשנה האחרונה החלטתי להמעיט בכתיבת שירה. הקצבתי לעצמי להוציא בחיי עד חמישה ספרי שירה, ספר סיפורים אחד וספר מחקר ועיון המתעד את כל פעילותי בתחום הספרות והתרבות. ספר זה שנמצא בשלבים אחרונים ייקרא 'המסדרון מדור לדור'. אני מאחל לעצמי בריאות ויכולת להמשיך בעריכת כתב-העת 'המסדרון' ולהוציאו לאור בשנים הבאות, וזאת מתוך זיקה להעניק במה ליוצרים ולאומנים מוכשרים שאני פוגש ומכיר. באשר לחלומות, אני אדם מציאותי המתמיד בעיסוקי כעורך וכיוצר ועל-פי השקפת עולמי פעילותי בתחום הספרותי ובעולם היצירה בכלל זה הדבר האמיתי ומבחינתי זה החלום בהתגשמותו".
ספר בבקשה על ספרים חדשים שיצאו לאור בהוצאת "חדרים" ועל ספרים חדשים שייצאו לאור בקרוב.
"לאחרונה יצאו בהוצאת 'חדרים' שבעה ספרים. הראשון הוא 'ערמוניה' – ספרו של יוסי אלפי, שירים מסרטן הערמונית. זהו ספר ייחודי המתעד את כל שלבי ההתמודדות של אלפי עם סרטן הערמונית. הספר השני הוא ספר שירה בשם 'מבט חטוף של אהבה' של המשורר משה גרסטנהבר. הספר השלישי הוא אנתולוגיית 'ימי הקורונה' – מסה שירה וסיפורת של 55 יוצרים. הספר הרביעי הוא ספר שירה: 'אשליה של שקט בענן' של הסופרת והמשוררת ומבקרת הספרות דֶלִיס. הספר החמישי הוא של האמנית הרב-תחומית, סופרת ומשוררת שוש (ינקה) רוניס, שספרה 'מול בד לבן' מכיל שירים וסיפורים קצרים. הספר השישי הוא של הסופרת והמשוררת מיכל דורון 'מעבר לגבעות החשופות' וכולל סיפורים קצרים. הספר השביעי הוא של הסופר אמנון ורנר, שספרו 'קיבוץ בשלכת' מכיל אסופה של סיפורים קצרים מהווי החיים בקיבוץ. לא מכבר בתחילת חודש מאי יצא לאור ספר שירה נוסף בשם 'פוטו מלחמה' של המשורר יהורם גלילי. נכון להיום אני בתהליך עבודה של הפקת שני ספרי מחקר ועיון ועוד כמה ספרים, שירה ופרוזה".
לדף של האנתולוגיה "ימי הקורונה":
https://hadarim4u.wixsite.com/publishing/%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94
