האמנית והציירת אילנה לויטן מציגה עד סוף אוגוסט בגלריית תיאטרון היהלום ברמת גן את "צבע, זה כל הסיפור" (אוצרת: רחל זיו) – תערוכה רטרוספקטיבית ייחודית שכל ההכנסות ממכירת יצירותיה קודש לידידי ארגון נכי צה"ל

האמנית והציירת אילנה לויטן מציגה בחודש אוגוסט בגלריית תיאטרון היהלום ברמת גן (רחוב היצירה 3, רמת גן) את "צבע, זה כל הסיפור" (אוצרת: רחל זיו), תערוכה רטרוספקטיבית ייחודית המתעדת 20 שנות יצירה שלה בציורי שמן. באירוע השקת התערוכה, שהתקיים בחודש יוני, נשאו דברים אוצרת התערוכה רחל זיו, האמנית והציירת אילנה לויטן, ליאת איינהורן, נציגת עמותת ידידי ארגון נכי צה"ל, ופצוע צה"ל מהמלחמה הנוכחית שסיפר את סיפורו מעורר ההשראה.

כל ההכנסות ממכירת הציורים בתערוכה קודש לידידי ארגון נכי צה"ל. שעות הביקור בתערוכה: ימים ראשון עד חמישי – 14:00-08:00 (ללחוץ על האינטרקום) ובשעות מופעים ואירועים בתיאטרון.

אילנה מספרת כי מאז ומתמיד, לאורך כל שנות יצירתה, הצבע העוצמתי היה המוטיב המרכזי שהלך איתה לאורך כל הדרך. "כאמנית חיפשתי כל הזמן פרויקטים חדשים, שנתנו לי השראה והביאו אותי לעשייה מאתגרת. לפעמים קורה שאני באמצע פרויקט, ולפתע אני נתקלת במשהו שמסקרן אותי מאוד. אז בסיום הפרויקט אני עוברת לפרויקט הבא", היא אומרת.

אוצרת התערוכה, רחל זיו: "בתערוכת היחיד 'צבע, זה כל הסיפור' מציגה אילנה לויטן גוף עבודות חי ופועם, בזכות הצבעוניות העשירה של מרכיבי היצירה השונים, כמו: מבנים, צורות ודימויים. כל אלה משמשים עבורה כלים להכלת הצבע ולתנועתו על גבי הקנבס. ציוריה הם בצבעים עזים ובמרקמים עשירים של צורות ארכיטקטוניות ואורנמנטיקה. כל אלה יוצרים עולם אישי מרהיב, שבו היא מביעה את אהבתה ליופי שבחיים. במהלך שנות יצירתה הדבר הראשון שנתנה לו תשומת לב, היה הדגשת המוטיב המרכזי, שהלך והולך איתה לאורך כל הדרך, והוא – הצבע ובעיקר צבעוניות עזה".

בסדרת עבודותיה של אילנה בנושא הנשים, שתוצג בתערוכה זו, יהיו חמש דמויות נשיות וצבעוניות, שנמצאות באותו מישור שווה בין האובייקט לרקע. לכולן יש חשיבות שווה, וכך הצבע מאפשר לעין המתבונן לטייל לסירוגין בין הדמויות והרקע, ולהיפך.

מקורות ההשראה של אילנה מושפעים בעיקר מהאמן וסילי קנדיסקי, שהחשיב מאוד את משטח הציור כישות חיה, והאמן מפרה ומפיח רוח חיים ביצירה.

אילנה לויטן, בוגרת תיכון אמית תל-אביב ומכללת תלפיות תל-אביב, במגמות אומנות, עוסקת בהוראת אמנות מזה שנים רבות. בילדותה גדלה בשכונת יד אליהו בתל אביב, ומאז שהיא זוכרת את עצמה תמיד אהבה לצייר. "לא ברור מאין זה בא. לא היה אף אדם במשפחה שהייתה לו איזושהי נגיעה לאמנות", היא מספרת. לפני כחמש שנים היא פרשה לגמלאות, ומאז לא מפסיקה לצייר בסטודיו שבביתה.

היא למדה אצל האמנים אליהו גת, אריה למדן, משה רוזנטליס, מיכאל בלוך, דן קריגר, מירי נשרי ומוטי פן. היא בעלת תואר ראשון בתקשורת. בעשור האחרון עסקה בהוראת אומנות ותקשורת. במשך שנים רבות היא ציירה בסדנאות של מוזיאון תל-אביב, בהנחיית האמנית מירי נשרי והאמן מוטי פן. בשנים האחרונות היא מציירת בסדנאות המתקיימות בבית יד לבנים בפתח תקווה בהנחיית האומן ד"ר אנטון בידרמן.

היא הציגה תערוכות יחיד באוניברסיטת תל-אביב, בבית המייסדים ובספריית היישוב אלקנה, במכללת אשקלון, בגלריית תיאטרון היהלום ברמת גן, ובתערוכות קבוצתיות שהתקיימו בגלריה על האגם ברעננה, בגלריית תיאטרון היהלום ברמת גן, בבית עמיעד ביפו, בסדנאות מוזיאון תל-אביב, ותערוכת קבע באוניברסיטת בר-אילן בשנים 2022-2018. בשנת 2017 הציגה אילנה תערוכה בגלריית תיאטרון יהלום ברמת גן, ואת כל ההכנסות ממכירת היצירות תרמה לעמותת "שמחה לילד", המסייעת לילדים משותקי מוחין ולמשפחותיהם.

לפני שנתיים וחצי היא טיילה באיסלנד. "ידעתי שזו ארץ קרה, ארץ 'האש והמים' ושיש שם הרי געש והרבה מים. כשהגעתי לשם וטיילתי במרחבי איסלנד לא יכולתי להירגע מהנופים המדהימים שנגלו לעיניי ומהצבעים העזים. צילמתי ללא הפסקה, והרגשתי שאני רוצה לשאוף לקרבי את כל היופי הזה ולהוציאו לאחר מכן בציורים שלי", היא מגלה.

היא חיפשה דמות לפורטרטים, ומצאה את פרידה קאלו, דמות שהתחברה מאוד אליה, לצבעוניותה ולאקזוטיקה שלה. אילנה: "הכרתי את ציוריה, ולאחר שקראתי והתעמקתי בסיפור חייה המטלטל, התחברתי אליה יותר ויותר. כמובן שצפיתי בסרט 'פרידה' על חייה, סרט עוצמתי שסיפר את סיפור חייה. גיליתי דמות חזקה, צבעונית מאוד, אקזוטית ומיוחדת, שהתלבשה בסגנון המיוחד לה בשילוב תכשיטים וקישוטים".

כשהחלה לצייר את פרידה קאלו היא גילתה שציירים רבים ציירו אותה במגוון סגנונות והשתמשו בסמליה הבולטים במיוחד: הגבות העבות, התכשיטים האקזוטיים וקישוטי הפרחים על הראש. "גם אני קבלתי השראה מסמלים אלו ומצבעוניותה החזקה, ובתערוכה יש קיר שלם עם פורטרטים ססגוניים של פרידה, שאותה בחרתי לצייר בסגנון פופ ארט", היא אומרת לסיום.