בשיר "חוף הסלע" הלחין גיורא ליננברג מנגינה נפלאה, מאיר גולדברג כתב מילים לשיר שגורם ללב לרעוד ולואי להב ניצח אמנותית, דרך קולה הרגיש והעוטף של הזמרת עדינה אבן זוהר
ביחד נוצר שיר ישראלי חדש בשם "חוף הסלע", שנכתב בהשפעת המציאות הישראלית המורכבת על רגע תמים של אמא וילדים בחוף הים, כשהסלע האיתן חסר. השיר מביא איתו משמעות ועומק ומעניק כוח למנגינה ההרמונית ומעט תקווה וחוסן בימים של כאב, בהם כולנו מהרהרים בשאלה המהותית – "מה יביא הקיץ הבא?״.
הזמרת והיוצרת עדינה אבן זוהר גדלה בארצות הברית והגיעה לארץ לשנת עבודה בין לימודים, נכבשה בקסמיה ונשארה לארבעה עשורים. עד לאחרונה אבן-זוהר הופיעה והקליטה רק באנגלית. ״לאחר תקופה ארוכה, שבה שרתי וכתבתי שירים רק באנגלית, הרגשתי שאני בשלה להתחבר למהות ולזהות שלי כזמרת בישראל ולפלס את דרכי בעולם המגוון של השירים בשפה העברית. לאחר ארבעה אלבומים באנגלית, בהפקה אומנותית של לואי להב, התחלנו לשחרר מספר גרסאות כיסוי בעברית וביניהן ״לאורך הים״ ו״ימים של שקט״.
אז הגיע השבעה באוקטובר והכל נעצר. "תקופה קשה זאת גרמה לי להגדיר מחדש את זהותי, מקומי, והיעדים שלי במוזיקה הישראלית. חשוב לי מאד לשיר שירים מקוריים בעברית, שירים שיש בהם אמירה על החברה שלנו ומצבה, כפי שאני ועוד הרבה אחרים חשים: חוסר הוודאות, ההתרסקות, הפחדים, העצב וכן הצורך החזק בתקווה. עם המנגינה הנהדרת שגיורא ליננברג הלחין, פנינו למאיר גולדברג, שיצר שיר נוגה, מרגש ומלא משמעות. השימוש של מאיר בדימוי של ים, שעבורי תמיד מהווה מקום מפלט וריפוי, מיד תפס אותי, ובפרט הדימוי של 'גל אוחז בגל'. במילים עדינות ומדויקות, מאיר מספר סיפור, לכאורה תמים, של משפחה שמבלה בים, אך מהר מאד ברור שמשהו חסר", אומרת אבן זוהר.
היא מודה כי לים יש נוכחות וקצב קבועים, "אבל הוא יכול להתהפך ומהר מאד להיות גם מסוכן. לאורך השנים, סלעים שנפגשים עם גלים לאט לאט נשחקים ומשנים את צורתם. גלים תמיד מגיעים אחד אחרי השני וכמשל לחיים, עבורי זה מבטא את הצורך שלנו להאחז אחד בשני כדי להמשיך את הזרימה שלנו במקום הזה. גם קדימה וגם בבניה ובשיקום שיהיה כאן על כל היבטיו, נאחז זה בזה ונצטרך לשאול את עצמנו: 'מה יביא הקיץ הבא?'.
מאיר גולדברג, פזמונאי עטור שבחים ושירים רבים שהפכו ללהיטים נפלאים, שמהווים עבור כל ישראלי נקודות ציון משמעותיות בחייו (קורין אלאל- "זן נדיר", ארץ קטנה עם שפם", "התעשייה האבירית", רמי קלינשטיין – "אין כמוה", גלי עטרי- "מה שאת אוהבת", "ערמונים מהאש", "כשהלב הוא חופשי". דודי לוי – "דוד", "כל הזמן שבעולם", "מלאך", "אם ארצה", דן תורן – "אימפריות נופלות", "יחסי הציבור של המוות", טיפות של שיש" ועוד). הוא מגלה כי השיר "חוף הסלע" נכתב בהשראה ובהשפעה ישירה של המצב בישראל בשנה האחרונה.
לדבריו, כאשר קיבל את המנגינה היפה של גיורא הבין שהיא ראויה לסיפור, שיש בו גם רגש וגם אמירה. "מבחינה סיפורית יש כאן בילוי משפחתי בחוף הים, של אמא ושני ילדיה. לכאורה רגע חמים ונעים, ולמעשה – מפלט זמני מאי-ודאות. הדבר המשמעותי בחוויית הקיץ של המשפחה הקטנה הוא מה שאיננו – אב המשפחה. הוא הסלע החסר לדמויות שבשיר ודימוי ליציבות החסרה. בדרך חזרה מהים, ממכוניתה של האם, נשמע שירו של סטורמאי הבלגי "איפה אבא" (מהזמרים החיים האהובים עליי). את פיסת היום הזאת מלווה בעיניה המספרת, המתבוננת ומקשיבה לאם ולילדיה. עדינה, שלא הכרתי קודם, נתנה לי הזדמנות להעביר את הסיפור מעיניים בוגרות ורגישות".
האם קל יותר ליצור בתקופה של כאב או זה מקשה על היצירתיות והמעוף?
"ככותב היוצר בכל התקופות, רעות וטובות, משמחות וכואבות, אני לא חושב שקל יותר לכתוב כשכואב. מצד שני, הגיוני שהשירים הנכתבים בתקופות של כאב, יגעו יותר בעצבים החשופים. גם ב"חוף הסלע", להיעדרו של האב אין סיבה המופיעה בשיר, אבל רוב הסיבות האפשריות נושאות איתן עצב, המתאים לתקופה".
יש לך כל כך הרבה שירים נפלאים, שהם חלק בלתי נפרד מהפס קול הישראלי שכולנו גדלנו עליו. הם מתנגנים עכשיו ומתחברים לזמנים שלא חשבנו שנחווה (זן נדיר, ארץ קטנה עם שפם, אימפריות נופלות לאט ועוד) מה זה עושה לך ואיך נולד החיבור של השיר החדש עם הזמרת עדינה אבן זוהר?
"הרלוונטיות של שירים ישנים, לא רק שלי, והחיבור הכל כך מפתיע שלהם למאורעות זמננו, ממחישים בעיניי את כוחה הכמעט נצחי של היצירה המילולית והתמציתית הנקראת שיר. ברור שזה מרגש אותי ששירים שלי עדיין נשמעים ואולי אפילו מתחברים למציאות חיינו יותר מתמיד. אבל ככותב ותיק זה גם מוכיח את הכוח שיש במילים מעטות המתחברות למנגינה. עדינה הגיעה אליי דרך קשר חדש יחסית שנוצר ביני לבין אשר ביטנסקי הרגיש וחד העין. מההיכרות הקצרה עם עדינה הרגשתי שהחיבור בינה לבין דמות המספרת בשיר שכתבתי על המנגינה, הוא אמין וטבעי. הבחירה של עדינה לשיר (סופסוף בעברית) עושה טוב לכל הצדדים. השפה הייחודית שלנו מחייבת, לטעמי, גם את הכותבים וגם את המבצעים, להגיד דברים שיש בהם משמעות. שפות אחרות, לעתים מוזיקליות יותר מעברית, מאפשרות גם למילים ריקות להישמע נהדר. לא כן העברית שלנו. בידיו האמונות של לואי להב, שהוא מפיק מוזיקלי ענק ורב זכויות, שירים עם משמעות ועומק קיבלו תמיד את הלבוש הנכון, וכך קורה גם ב'חוף הסלע'".
