השדכנית הראלה ישי, "על פי מחקר: לזוגות בהן הבעל לא אוהב את החברות של בת זוגו יש סיכוי גבוה יותר להתגרש"

מכירים את זה שבני זוג מתחילים לדבר במושגים של "אנחנו" ו"שלנו" ובמהלך הזמן הם מגבשים את הזהות הזוגית ופעמים רבות אף מתנסחים כישות אחת?

כאשר אחד מהם מציין "שיש לנו חבר ש…" כאשר הכוונה היא בדרך כלל לחבר של בן זוגו. התופעה הזאת היא טבעית לחלוטין, יש כאלה שלא אוהבים אותה וסבורים כי היא דביקה מדי וגורמת לאדם לאבד את הזהות האישית שלו, ויש כאלה שחושבים שזה סימן לזוגיות חזקה ובריאה. כך או כך, תופעת האנחנו ושלנו מתקיימת בתנאי שבני הזוג מחבבים את החברים האחד של השנייה.

אך מה קורה כשהבעל לא אוהב או לא "מאשר" את החברות של זוגתו? על פי מחקר חדש, עניין זה מעלה באופן מובהק את הסיכויים להתגרש. המחקר, נערך על ידי החוקר פיורי ועמיתיו, פורסם באוקטובר 2018 במגזין ליחסים אישיים וחברתיים בשם "Journal of Social and Personal Relationships".

החוקרים בחנו במשך 16 שנים 373 זוגות מהשנה הראשונה לנישואיהם, ובדקו עד כמה רמת "האישור" לחברים של בן/בת הזוג משפיעה על הסיכויים שלהם להתגרש. ממצאי המחקר הראו כי בשנה ה-16 לעריכת המחקר, 46 אחוזים מהזוגות נפרדו או התגרשו.

מסקנת המחקר הייתה שכאשר הבעל אינו "מאשר" או לא מביע שביעות רצון מהסביבה החברתית של זוגתו, עולים הסיכויים לגירושים.

מה יכול להיות ההסבר ההגיוני לכך?

ישנם כמה הסברים שיכולים לשפוך אור על מסקנת המחקר, בראש ובראשונה, יש להתייחס לאופי המיוחד של יחסים בין אישה לחברותיה. ידוע כי יחסים חברתיים בין גברים מושתתים לרוב על "פאן", ובעיקר פעילויות פנאי משותפות- צפייה במשחק, פעילות ספורטיבית, בילויים וכד'. כמובן שיש גם יחסים עמוקים יותר, שיחות נפש, עזרה והכלה הדדית, אך כשמשווים זאת ליחסים נורמטיביים בין חברות, יש הרבה פחות עומק.

חברות טובות הן נשות הסוד אחת של השניה, ויכולות לדבר שעות על גבי שעות על נושאים רגשיים. מיותר לציין שאני מדברת כרגע בהכללות (שהוכחו במחקרים, כלומר, לא המצאתי את הדברים הללו) ושיש מקרים שהם יוצאי דופן, אז למען הסר ספק לא כל מפגש בין חברות מסתכם ב"חפירות" הדדיות,  ולא כל מפגש בין גברים מסתכם בצפייה במשחק כדורגל, תוך כדי פיצוח גרעינים ונושאי שיחה שטחיים. יחד עם זאת, אחזור ואדגיש את העובדה שנשים נוטות לשתף יותר את חברותיהן לגבי חייהן האישיים, ובמיוחד לגבי מערכת היחסים הזוגית שלהם.

זכור לי מקרה של אשה שהיתה מאוד לא מרוצה מהזוגיות שלה. היא כל הזמן התלוננה על כך שבעלה אגואיסט וחושב רק על עצמו (והאמת, בצדק). הוא היה עובד בעבודה עונתית, כלומר בתקופת הקיץ היה עובד מהבוקר עד הלילה, ובתקופת החורף העסק שלו היה סגור במשך קרוב לחצי שנה והוא היה בחופש.

כך שבחודשי הקיץ היא תיפקדה כאם חד הורית ולא היתה לה תלונה אחת לבעל, היא הבינה כמה קשה הוא עבד ולא ציפתה ממנו לעשות שום דבר שקשור לבית ולילדים.

אך כשהגיעה עונת החורף והעסק שלו היה סגור, היא ציפתה ממנו לקחת חלק פעיל יותר בענייני הבית. היא היתה חוזרת הביתה אחרי יום עבודה, אוספת את הילדים מהצהרונים, יושבת איתם על שיעורי בית, מכינה ארוחת ערב, מקלחת, מקריאה סיפור לפני השינה, וזה עוד לפני שהיא עשתה כביסות, ניקתה וכד'. וכל הזמן הזה הוא רובץ על הספה, רואה אותה עובדת כמו חמור ולא מזיז את עצמו במילימטר. מתסכל, נכון?

בתוך תוכה היא בערה. היא ניסתה לנחם את עצמה ואמרה לעצמה שהוא עובד כל כך קשה במהלך הקיף ושזה הזמן שלו לנוח, ועדיין הרגישה שמשהו לא בסדר.

כאשר שיתפה את חברתה הטובה במה שקורה בבית, החברה הבהירה באופן חד משמעי שההתנהגות שלו היא לא בסדר בעליל ושעליה לקיים איתו שיחה על כך. היא שמעה בעצתה של החברה ו"פתחה את הנושא" מול בעלה, אך הטעות הקריטית שלה היתה שסיפרה שחברתה שיקפה לה את המצב. "אורית אמרה לי שאתה מתנהג כמו אגואיסט ושאין מצב בחיים שבעלה יתנהג ככה". מאותו הרגע הוא כבר לא סבל את אורית וגם הטיל ספק בשאר החברות שלה.

מדוע סיפרתי את הסיפור הזה? כדי להמחיש שלעיתים הבעלים מרגישים מאוימים מהחברות של בנות זוגן. הם חוששים שהחברות בעצם יסיתו כנגדם וישתלו להן במוח התנהגות מרדנית כלפי הבעל.

קנאה

סיבה נוספת  היא קנאה. מדובר בתופעה מאוד נפוצה, יש גברים שמקנאים בחברות של בת הזוג שלהן. הם מרגישים שהאישה מזניחה אותם ואת צרכיהם, מתייחסת כמעט רק לילדים, ואת הזמן המעט שנותר לה, היא מקדישה לחברות. לא פעם שמעתי מצד גברים תלונות בסגנון: "מאז שהילדים נולדו, אני הפכתי להות אוויר. גם כשאנחנו כבר מדברים זה תמיד על כך שהיא מקטרת עליי, שאני לא עושה מספיק, היא מדברת אליי בכזה חוסר סבלנות אבל אני שומע את השיחות שלה עם חברות שלה ויש לה את כל הסבלנות שבעולם אליהן ולילדים, אבל למה רק אליי היא לא מתייחסת?"

השפעה לרעה

עוד סיבה לכך שגבר יכול להיות לא מרוצה מהחברות של אשתו היא כאשר הוא מרגיש שהן "מדרדרות" אותה או משפיעות עליה לרעה. תחשבו לדוגמה על אשה שחברה טובה שלה התגרשה, ומתחילה לצאת לבלות לכל מיני מקומות שלא מוצאים חן בעיניי הבעל. דוגמה נוספת היא אשה שחברתה הטובה מוציאה כספים רבים על טיפוח ואופנה, מה שאין ביכולתה של האישה.

לסיכום, יש לא מעט סיבות לכך שגבר יכול לא לאשר את חברותיהן של אשתו. חלקן אולי מוצדקות, וחלקן בוודאי לא, אך לא משנה מה הסיבה, הוכח כי זה עלול לנבא גירושים.

מסקנה?

מה שבעלך חושב על חברות שלך משפיע משמעותית על הזוגיות שלכם ועל סיכויי ההישרדות שלה.

אז נשים יקרות, בלי קשר למה שבעלך חושב, חשבי עם עצמך: האם חברותייך טובות לך- האם הן תורמות לך, עוזרות לך להרגיש טוב יותר עם עצמך, תומכות בך כשצריך או שהחברות איתן דווקא מצמיחה לך בעיות בחיים? לא סתם אומרים: "הראה לי את חבריך ואומר לך מי אתה". אם הגעת למסקנה שהן לא טובות לך, הגיע הזמן לשחרר, אבל אם את חושבת שהחברות עושות לך טוב בחיים, ובעלך לא "מאשר" אותן, כדאי לקיים איתו שיחה על כך ולהבין איפה הבעיה ואל תשאירו את הדברים באויר.

הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית למעלה מ-28 שנה ומחברת הספרים "סטטוס: בזוגיות" ו"שניים סוכר".

www.doo-lev.co.il

org.il.שידוכים.www

טלפון: 03-6565000