"אשה אחת רבה עם חמותה…" זו לא התחלה של עוד בדיחה על היחסים בין נשים לחמותיהן, אלא סיפור אמיתי. והסיפור הבא הוא רק אחד מיני רבים בנושא הרגיש והכואב הזה.

הגיע אליי בחור גרוש באמצע שנות השלושים לחייו וביקש ממני למצוא לו שידוך. כמו בכל פגישת הכרות סטנדרטית, ביקשתי ממנו שיבהיר לי מה הוא מחפש באשה- אילו תכונות חשובות לו, מה פחות ועל מה אסור לוותר בשום פנים ואופן. התשובה שלו היתה מאוד ברורה וחד-משמעית: "הראלה, אני די זורם ויש לי ראש פתוח, כל עוד זו אשה נאה, שהיא גם טובת לב וגם אשת שיחה. רק יש דבר אחד שאין מצב שאני מוותר עליו- שהיא תסתדר עם אמא שלי". מיד הבנתי שיש לי עסק עם חמות לא פשוטה…

שאלתי אותו באשר לרקע הזוגי שלו ומדוע התגרש, ולפני שהוא ענה כבר צפיתי את התשובה: בגלל היחסים בין אשתו לאמא שלו. הוא סיפר לי שאמו היתה מתערבת בכל דבר קטן בחיים שלו ושל זוגתו- החל ממרכך הכביסה בו היא משתמשת, דרך התבלינים איתם מבשלת ועד היקף המשרה שלה. ואם זה לא מספיק, החמות התערבה בתחום הרגיש ביותר- חינוך הילדים. שתי הנשים החשובות ביותר בחייו והיקרות לו מכל, פשוט לא הפסיקו להתנגח אחת בשניה, והגבר, תקוע באמצע כמו לוליין שצריך ללכת על חבל דק.

לא ניכנס כאן לאשמים, אך בסופו של דבר המתח שנוצר סביב החיכוכים בין האשה לחמות גרם לגירושים. כאמור, אין מדובר כאן בסיפור מיוחד. המקרה שתואר לעיל מתרחש בכל כך הרבה משפחות , וזה פשוט עצוב. זה עצוב להורי הזוג, זה עצוב בעיקר לילדים, שהם תמימים לחלוטין בכל הסיפור הזה, זה עצוב לאשה ש"נפלה עליה" חמות מהגיהינום, ועצוב גם לגבר שנמצא כל הזמן בין הפטיש לסדן ולא יודע מה לעשות עם עצמו.

אז מה באמת עושים במצב כזה? איך מתמודדים כאשר אשתך ואמך מתנגחות כל העת אחת בשניה?

ראשית, יש להכיר בכך שמדובר במשולש יחסים מסוכן, ואפילו מסוכן ביותר. בקדקוד אחד ממוקמת אמך היקרה, האשה שהביאה אותך לעולם, טיפלה בך, דאגה לך, גידלה אותך ואהבה אותך ללא תנאים. בקדקוד אחר נמצאת אשתך האהובה, זו שפתחת איתה פרק חדש ומשמעותי בחיים, הקמת איתה קן משפחתי משלך, לצידה אתה הולך לישון כל לילה ולצידה אתה קם בבוקר. ובקדקוד השלישי אתה נמצא- תקוע בין שתי הנשים האלה, בתחושות קשות של תסכול, רגשות אשמה, בלבול ואובדן עצות. אתה רוצה לכבד ולרצות את שתיהן, ולכן אתה מקשיב לאשתך כשהיא מתלוננת בלי סוף על ההתנהגות של אמך, ואתה גם מהווה אוזן קשבת לאמך כשהיא מוציאה קיטור על אשתך. אך ברור כי כל הסיטואציה הזו איננה בריאה, לא לך, לא ליחסים שלך עם אמך ועם אשתך וזה בטח לא יתרום ליחסים ביניהן. לכן עליך להבהיר לשתיהן שכל המתח הזה עושה לכולכם לא טוב. זוהי מלחמה בה כל השותפים מפסידים, ובענק.

אני אישית מאוד מאמינה ב"כבד את אביך ואת אמך"- אני חיה ונושמת את הדיבר הזה מדי יום ביומו והוריי חשובים לי ברמה העוצמתית ביותר שיש. ונכון, יש האומרים שמאישה אפשר להתגרש, אבל אמא יש רק אחת… ועוד כל מיני אמירות בסגנון הזה, אך אם תשאלו אותי, אדם נשוי צריך לשים את אשתו לפני אמו.

אני יודעת שזוהי אמירה קשה ושרבים לא יסכימו איתי, אך זו אני וזו דעתי. ואם אמך מתייחסת לאשתך באופן מזלזל או מגעיל, עליך להעמיד אותה במקום, כמובן עם כמה שיותר רגישות והכלה, אך בהחלט להבהיר לה שאתה לא מקבל התנהגות מסוג זה. מיותר לציין שאני לא מתכוונת לשטויות קטנות שחמות אומרות לכלות שלהן, ברור שצריך להבליג וללמוד לחיות עם כל מיני הערות מרגיזות, אך יש גבול לכל תעלול. ואם אתה מרגיש שאשתך סובלת מהמצב, זה הזמן להרים את הכפפה. קבע עם אמך פגישה מסודרת כשאתה יודע שהיא פנויה להקשבה ודבר אל לבה, ספר לה כמה כואב לך מכל המצב הזה. שתף אותה שההתנהגות שלה כלפי אשתך פוגעת בך כל כך ובסופו של דבר גם בנכדים שלה. לאחר שדיברת אל לבה, הבהר לה בצורה אסרטיבית שאתה לא מוכן לכך יותר בשום פנים ואופן.

מניסיוני כשדכנית, שיחות כאלה בדרך כלל עוזרות להרגיע את העניינים. לרוב, נוצר אחריהן מעין "דיסטנס" ויחסים מסוג "רחוק-מתוק". ועם כל הצער שבדבר, לפעמים עדיף יחסים קצת יותר מרוחקים אך שקטים.

הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית למעלה מ-26 שנה ומחברת הספרים "סטטוס: בזוגיות" ו"שניים סוכר". www.doo-lev.co.il, טלפון: 03-6565000