שיתוף פעולה בין מרכז מורשת יהדות בבל ומעבדת קהילות בתנועה, מרכז עזריאלי ללימודי ישראל (מעל"י), מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ייצא לדרך ביום שלישי ל' באב תשפ"ד, 3 בספטמבר 2024 החל מ-17:00, במרכז מורשת יהדות בבל, שד' בן-פורת 83, אור יהודה

שיתוף פעולה בין מרכז מורשת יהדות בבל ומעבדת קהילות בתנועה, מרכז עזריאלי ללימודי ישראל (מעל"י), מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ייצא לדרך ביום שלישי ל' באב תשפ"ד, 3 בספטמבר 2024 החל מ-17:00, במרכז מורשת יהדות בבל, שד' בן-פורת 83, אור יהודה.

מחיר לחבר המרכז: 35 שקל, לאורח: 40 שקל. להרשמה : טל./ווטסאפ: 03-5339278 שלוחה 8  |  מייל: babylon@bjhc.org.il

"הדובר" היה דו-שבועון שנכתב בעברית ויצא לאור בבגדאד ברציפות מאביב 1863 ועד אמצע 1871. בידי מרכז מורשת יהדות בבל  כ-200 גיליונות המכילים כ-800 עמודים. העורך, המוציא לאור והמחבר של רוב הכתבות בעיתון היה ר' ברוך משה מזרחי, יהודי יליד פרס שהיגר לבגדאד בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה.

עיתון יהודי בגדאדי זה, גם אם במבט ראשון היה "מקומי" באופיו, שפך אור על אירועים נרחבים יותר במזרח התיכון מכמה סיבות:

א.    "הדובר" היה העיתון הראשון שראה אור אי פעם בבגדאד והוא הקדים בכמה שנים את העיתונות הערבית במרחב האיזורי.

ב.     הוא היה העיתון העברי השני שיצא לאור במזרח התיכון כולו, לאחר "הלבנון" בירושלים, שהקדים אותו בשלושה שבועות.

ג. הכתיבה בעברית מעלה שאלות מהותיות על זהותם של יהודי עיראק באמצע המאה ה-19 ועל מקומה של שפה זו בכינון קשרים במרחב וביצירת סולידריות בין-יהודית רחבה.

ד.      "הדובר" היה עיתון מקומי, אך סיפק מידע בהיקף נרחב ורציף לא רק על קהילת יהודי בגדאד והמרחב סביבם, אלא גם על אזורים מרוחקים יותר, בעיקר על המרחב הפרסי. בעיתון מוזכרים שמותיהם של אנשים רבים, בהם גורמי השלטון העות'מאני, מנהיגי חברת הרוב המוסלמית ואישים רבים מקרב הציבור היהודי בבגדאד, בהודו, בצרפת, בבריטניה ובמקומות אחרים.

ה.     העיתון יצא לאור בתקופה מכוננת בהיסטוריה של המזרח התיכון וצפון אפריקה, בשנות ה-60 של המאה ה-19. בעשור זה נחנכה תעלת סואץ, מגמת התפתחות בתי הספר היהודיים המודרניים הגיעה לשלב חדש עם הקמת רשת כי"ח, ועוד.

העיתון מתמקד אמנם ביהודים אך למעשה הוא מספר את סיפורו של עידן שהמחקר עליו נמצא עדיין בראשיתו.

עצם קיומו של עיתון "הדובר" היה ידוע בקרב חוקרי יהדות עיראק אבל עורר עניין מועט כיוון שהיה ידוע על הימצאותם של כ-20 גיליונות בלבד. אלא שלאחרונה התגלה שעותק כמעט שלם של כל גיליונות העיתון השתמר באוסף פרטי במשך מאה וחמישים שנה ונרכש על ידי אוניברסיטת המבורג בגרמניה. העותק הנדיר עבר רסטורציה ועם השלמתה, לפני חודשים אחדים, מרכז מורשת יהדות בבל רכש עותק מצולם של העיתון.

העיון בעיתון מגלה מגוון רחב של כתבות המדווחות על חיי הכלכלה, החברה והתרבות של יהודי בגדאד, כגון דיווח על חידושים בעקבות חדירת המודרנה, פעולות השלטון העות'מאני בתחומי חקיקה, מיסוי והבטחת הביטחון באזור, וגם על היחסים בין יהודים ובין מוסלמים בחיי היומיום.

כתבות רבות עוסקות בפעילות ההנהגה היהודית כולל הודעות שוטפות של בית הדין היהודי בבגדאד, דיווח מיוחד על פעילותו הציבורית וההגותית של הרב יוסף חיים ("הבן איש חי") ועל מנהגי החגים היהודיים ועוד.

העיתון כולל גם דיווחים שוטפים על קשרי המסחר עם הודו ועם הבגדאדים בהודו ובסין, כולל תנודות בכמות ובמחירי הסחורות ובערך המטבעות בשוק.

עוד מביא "הדובר" סיפורים אישיים ואנקדוטות מעניינות ביניהם הודעות חיפוש אחר בעלים שיצאו להודו והותירו נשים עגונות, דיווחים על בני הקהילה האשכנזית בבגדאד, דיווחים על אירועים שקיימו משפחות ידועות בעיר, חדשות על פורצים וגנבים ועוד ועוד.

באמצעות העיתון נפתח לנו אשנב היסטורי לעיר בגדאד ולעולמה של הקהילה היהודית, לחינוך, לעולמן של הנשים היהודיות ולתמורות שחלו בו, וגם לעולמם של תושבי העיר המוסלמים. מכל הבחינות הללו חשיבותו ההיסטורית של העיתון לא תסולא בפז. אין ספק שהוא ישמש בסיס למחקר העתיד לשנות חלק ניכר מכל מה שידענו על יהדות עיראק, ובכך יניח תשתית למחקרים חדשניים ופורצי דרך על הקהילה היהודית, על עיראק, על הקשרים בין הודו ובין בריטניה, על התפוצה הבגדאדית בדרום מזרח אסיה ועוד.

השקת פרויקט מחקר של 188 גיליונות של העיתון ההיסטורי "דובר-מישרים" תצוין בכנס ותערוכה, שיערכו ביום ג' 3.9.24 במרכז מורשת יהדות בבל.

הכנס ילווה בתערוכה ייחודית ומעניינת  בה יוצגו קטעים שפורסמו בעיתון ולצידם תצלומים שצולמו בבגדד בשלהי המאה ה-19 , תמונות של הרב יוסף חיים ותצלומים של נופים ומקומות קדושים בעיראק אליהם יהודים עלו לרגל במהלך מאות שנים. כמו כן יוצגו תמונות של גבירים יהודים בגדדים בהודו.

מכון המחקר של מרכז מורשת יהדות בבל יזם פרויקט מחקר משותף עם מרכז עזריאלי ללימודי ישראל ממכון בן-גוריון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' פולה קבלו, ראשת מרכז עזריאלי הצטרפה בשמחה לפרויקט.

הפרויקט המשותף החל לחקור את הגיליונות לצורך הוצאת מהדורה מדעית מבוארת וגילה עולם שלם של חיים יהודים תוססים בבגדאד של אותן השנים.

בסופו של הפרויקט ייצאו לאור בהוצאה מדעית שמונת כרכי עיתון הדובר ושני ספרי מחקר, בעברית ובאנגלית, שיתארו ויחקרו את חיי היהודים בבגדאד במאה ה-19. אין ספק שזו תהייה תשתית למחקרים רבים נוספים.

"בזכות ערנותו של יעקב זמיר מנהל הספרייה שלנו, הגיע לידינו אוצר בלום, אשר יעסיק חוקרים רבים וייתן לנו נקודת מבט נוספת וחשובה על חיי היהודים במחצית השנייה של המאה ה-19 בעיראק.

אנחנו שמחים לשתף פעולה עם מרכז עזריאלי מאוניברסיטת בן-גוריון ומצפים לכנס מרתק בהובלתה של מנהלת מכון המחקר שלנו פרופ' אסתר מאיר", אומרת עליזה דיין חממה, מנכ"לית מרכז מורשת יהדות בבל.

תוכנית הכנס:

17:00  התכנסות וסיור בתערוכת: עיתון "הדובר", בגדאד 1871-1863

18:15-18:00 ברכות

גב' עליזה דיין חממה, מנכ"לית מרכז מורשת יהדות בבל

פרופ' פולה קבלו, ראש מרכז עזריאלי ללימודי ישראל (מעל"י) , מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

20:00-18:15  עיתון "הדובר" בהקשרים היסטוריים

פרופ' אסתר מאיר-גליצנשטיין, ראש מכון המחקר, מרכז מורשת יהדות בבל ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב

סיפורו המופלא של עיתון "הדובר"

הרב משה שבת, ראש מתיבתא בישיבת לב אליהו, ירושלים. מחבר ספר ישיבות בגדאד

עורך העיתון, ר' ברוך מזרחי: חניך ישיבת "בית זילכה" וחלוץ העיתונות העברית במזרח

ד"ר דוד גדג', האוניברסיטה העברית בירושלים

העיתונות היהודית בצפון אפריקה במאה ה-19

פרופ' עמי איילון, אוניברסיטת תל אביב

כניסת הדפוס והעיתונות למזרח התיכון.