המשוררת הדסה רינת כהן לא תיארה לעצמה שהשירים, שכתבה מעולמם של ילדי עוטף עזה ומופיעים בספרה החדש "יותם הקאסם ואני" שעדיין לא יצא לאור, ייהפכו לכל כך אקטואליים בעקבות מתקפת הרקטות הלילה על יישובי עוטף עזה 

הסופרת והמשוררת הדסה רינת כהן לא תיארה לעצמה שהשירים, שכתבה מעולמם של ילדי הנגב המערבי-עוטף עזה ומופיעים בספרה החדש "יותם הקאסם ואני", ייהפכו לכל כך אקטואליים בעקבות מתקפת הרקטות של ארגוני הטרור מעזה לישראל היום בערב ובלילה.

בראיון הלילה ל"יוצאים קבוע" היא מספרת כי בעקבות מתקפת הטילים על יישובי עוטף עזה וגם על מקומות נוספים בדרום וברחבי הארץ, "חבר משדרות כתב לי בטלפון: 'אני על חמישה אחוזים מבחינה נפשית". לדבריה, ספרה החדש, שאמור לצאת לאור בקרוב בעזרת מיזם מימון המונים, הוא למעשה ספר פוליטי, כמו ספרה השני "והוא חלק מהמציאות שלנו", כפי שהיא מגדירה אותו.

היא כתבה את 42 השירים המיוחדים בספרה החדש, לאחר שבחורף שלפני פרוץ הקורונה שוב התחדש ירי הטילים על יישובי עטוף עזה. "כתבתי בשיר אחד: 'בשלוש שניות אני יכול לומר אני אוהב אותך, אבל בגלל שיש מטח לא שומעים את האותך'. לאחר שפרסמתי את השיר בפייסבוק, מישהי תייגה קבוצת אימהות מהעוטף של עזה ואחת ממנהלות הקבוצה ביקשה שאכתוב עבורן שירים נוספים. הן היו שם ואילו אני בפתח תקוה. כתבתי עבורן שיר או שניים ביום וזה מאוד ריגש אותי. ביקשתי שישלחו לי תמונות מחיי השגרה וכתבתי שירים לפי התמונות. שבוע לפני הבחירות השלישיות לכנסת הזמינו אותי לאירוע של פואטרי סלאם, שהתקיים בקיבוץ דורות, שהיה מאוד מרגש וקיבלתי שם הרבה תמיכה וחיבוק הדדי".

השירים בספר "יותם הקאסם ואני" מתכתבים בצורת כתיבתם עם השירים בספרים המיתולוגיים "הילד הזה הוא אני" ו"הכבש השישה עשר". הספר נכתב ברובו במהלך סבב הלחימה האחרון לפני פרוץ הקורונה, ומביא איתו הרבה הומור, בנוסף לערכים תרפויטים בין השורות. לדבריה, השירים בספרה החדש וגם בספרה הקודם נועדו להנכיח ילדויות שקטות שאינן נוכחות בספרות ובתקשורת הישראלית. "באתי לנפץ הגמוניה מסוימת, שבה אפשר לדבר על ילדים של טרנסג'נדרים ושל עובדים זרים – אבל לא על ילדים מתנחלים או ילדים מעוטף עזה. הספר השני שלי מתכתב עם הספר הקודם. שניהם מאוד תרפויטים והם באים ממקום שמאפשר לילד לדבר על הכאבים, המצוקה, הכישלונות והפחדים שלו".

הדסה, בת 49, סבתא לשלושה, אמא לארבעה, היא תסריטאית ומנחה לקולנוע טיפולי ובשנתיים האחרונות בעיקר כותבת. מחר היא הייתה אמורה להשתתף בוועידה של ynet בשדרות, בה היו אמורים להתנוסס על גבי רול-אפים שירים מרגשים שהיא כתבה על השגרה הקשה של ילדי עוטף עזה.

את האיורים בספר אייר אלחנן בן אורי, והעורך של הספר הוא אהרלה אדמנית, בן 37, מקיבוץ סעד בעוטף עזה, סופר ומשורר. אהרלה, נשוי לחנה ואב לחמישה, הוא עורך לשון ותוכן ומידען אקדמי, והיה עוזר מחקר בסדרה "הדף הקיומי" מאת הרב דב ברקוביץ' ועורך ראשי בכתב העת "אסופות" לענייני אגדה ובקובץ "נתיבה". לפני ארבע שנים החל לכתוב שירים. ספר הביכורים שלו, "כשפגע בי האור השואל", זכה בפרס שרת התרבות למשוררים  בראשית דרכם לשנת תשע"ח. שירים פרי עטו פורסמו בכתבי עת ומגזינים לשירה ומהם שהולחנו ותורגמו לאנגלית. ספרו השני, "טלטלה גבר", רואה אור בימים אלו בהוצאת ספרי עתון 77.

ספרה הקודם של הדסה, "הילד השלושה עשר – שירים מעולמם של ילדי התנחלויות וגבעות", יצא לאור בערב ראש השנה האחרון. בספר זה היא כותבת בקול של ילד שמתריס, בועט ולא מתייפף. שיריה נכתבו בעקבות הכרזת צה"ל באוקטובר 2019 על גבעת 'קומי אורי' כשטח צבאי סגור ומנע מצעירים שאינם תושבי הגבעה להגיע אליה. זאת בעקבות עימותים שנערכו ובמהלכם הותקף מפקד גדוד הסיור של חטיבת גולני, סא"ל איוב כיוף, על ידי אחד מתושבי יצהר.

הדסה: "בעקבות הסגר על גבעת 'קומי אורי', הרגשתי שאיני יכולה יותר לשתוק, וכך כתבתי 42 שירים  בחורף שלפני הקורונה, אותם פרסמתי במרוכז בפייסבוק ובווטסאפ ובעקבות זאת נוצר באזז. אז גיליתי ששירים אלו עושים פעולה בנפש אצל אנשים".

דף הפייסבוק של הסופרת והמשוררת הדסה רינת כהן:
https://www.facebook.com/rinatgr.cohen