האומנית והאוצרת גליה שכטר בהשקת התערוכה "נקודת מבט – תווי פנים", צילום: פרטי

"נקודת מבט – תווי פנים" בבית ציוני אמריקה

האמנית גליה שכטר אוצרת תערוכה ייחודית בבית ציוני אמריקה, המייצגת נקודת מבט על המציאות הישראלית, עוסקת בייצוגים עכשוויים המבטאים את האני ומשלבת בין המדיות השונות

"החברה הישראלית של שנת 2022 יכולה לגלות יותר פתיחות לרצון האינדיבידואלי להיות ייחודי עם הצבע והקול שלך וליצור שיתופי פעולה מפרים. אם היה לנו חופש כזה, הרבה סכסוכים וקשיים היו נחסכים מאיתנו בתחומים רבים כמו: חינוך, כלכלה, בריאות ופוליטיקה. כאוצרת וכיוצרת זה חלק מנקודת המבט שלי ומתווי הפנים שלי".

כך אומרת האמנית גליה שכטר, אוצרת התערוכה "נקודת מבט – תווי פנים" המוצגת בימים אלו בבית ציוני אמריקה ובה משתתפים ציירים, צלמים, פסלים ומשוררים מהארץ ומעולם. התערוכה מייצגת נקודת מבט על המציאות הישראלית, עוסקת בייצוגים עכשוויים המבטאים את האני ומשלבת בין המדיות השונות. באירוע הפתיחה של התערוכה השתתפו משוררים שמציגים בתערוכה: אירן דן, אוהד עוזיאל, תמרה חלוצי ושירה בן ארצי פלום. בתערוכה משתתפים גם האמניות והאמנים הבאים: רונה, ניצה ויסל, מרים ניצן, שרה במברגר, שביט, ענת וייס, ורד שוורץ, שרה דגן, לילך גליל, רות ירדן, רוני שטייר, יהודה אייל, אוהד עזריאל, פאני נתניאן, ד'ר עיינה פרידמן, רות אליאב, אלונה לזר, הדס שלגמן, מיכל בר-אור קארו וגליה שכטר.

בבית ציוני אמריקה פועלות שלוש גלריות אמנות עם תערוכות מתחלפות ובמקום יש תשעה אולמות אירועים בגדלים שונים המיועדים למופעים, הרצאות, קורסים, סדנאות וכנסים רבים של חברות הייטק, ארגונים ועמותות רבות. גליה יצרה עם בית ציוני אמריקה תערוכות המציגות במקום תרבות איכותית. בתערוכות מעורבים מנכ"ל בית ציוני אמריקה, עמיחי לבנשטיין והצוות הטכני, המפיקה של התערוכות, ורד דיה, ולילך שגב-שפר, מנהלת מחלקת מכירות ואירועים. גליה: "גם באירועי הפתיחה בבית ציוני אמריקה ניתן מקום חשוב לשיח תרבותי ומתקבלות ביחד החלטות לגבי איזה וידיאו-ארט נקרין על גבי המסך, ועוד".

האומנית והאוצרת גליה שכטר בתערוכה "נקודת מבט – תווי פנים", צילום: פרטי

בתערוכות שהיא אוצרת ומשתתפת שבהן היא דואגת לשלב בין המדיות השונות. "חשוב לי להציג קשת רחבה של אמנות ואמנים. עבורי כל תערוכה היא במה והזדמנות לאמנים מוכרים וגם לאמנים בתחילת דרכם. מרכזי התרבות מאפשרים להנגיש את האומנות לקהל רב עם שעות פעילות רבות שפתוחים עד 23:00 ואף עד חצות בלילה. במקום כמו בית ציוני אמריקה החשיפה איננה רק עבור קהל שוחר אומנות, אלא גם עבור סקטורים מגוונים, חברות עסקיות ואנשים שמובילים אפיקים כלכליים ומהווים הזדמנות מסחרית – ולא רק לקהל שוחר אמנות".

התערוכות שלה הן בדרך כלל חברתיות והנושאים שלהן עוסקים במתרחש בתרבות, באמנות ובפוליטיקה בארץ ובעולם. גליה: "בתערוכות משתתפים גם אמנים מחו"ל ואני מלווה את תהליך היצירה, הבחירות, העיצוב והציור עד לשלב ההדפסה. אני לא מקבלת כל מי ששולח אליי עבודות. אני בוחרת מבין הצעות רבות שנשלחות אליי. כאוצרת רואה את המכלול והמוסיקה של התערוכה ובונה את המסר שמתאים לתקופה זו, שבה כולנו נלחמים להשבת התרבות ולהחזרתה לקדמת הבמה ולשיח תרבותי. כך למשל, באירוע פתיחת התערוכה הנוכחית בירך יו"ר אגודת הסופרים העבריים עו"ד צביקה ניר, שאותו אני מוקירה על השתתפותו  באירועי התרבות שאני מקיימת, דיבר בהשקת התערוכה הנוכחית על הקשר שבין הציור למילה הכתובה. משוררים שמקריאים שירים שלהם הם חלק מהמשתתפים בתערוכות שלי. בכל הנוגע לעיצוב הגרפי של התערוכה אני עובדת עם יאיר בכר".

עו"ד צביקה ניר בהשקת התערוכה "נקודת מבט – תווי פנים", צילום: פרטי

גליה גדלה עם חמש אחיות נוספות בבית חם בזיכרון יעקב עם הרבה זיכרונות מעוררי השראה. היא לא תשכח לעולם את השעות הרבות שבהן בילתה עם סבה, אבא שכטר ששימש ראש המועצה הראשון של זיכרון יעקב, נשיא אגודת הכורמים ונשיא בנק הלוואה וחיסכון. "ספגתי ממנו את תפיסת עולמו כאדם שהקדיש את חייו למען עבודה ציבורית. הוא נפגש בביתנו כחלק משגרת היומיום עם דוד בן גוריון, מנחם בגין, משה דיין, יגאל אלון ועם שרי ממשלה ידועים. עבורי הוא היה הדמות המרכזית בבית. הוא היה מקשיב לאופרה וגם איש ספר, שקרא פרקים מהאנציקלופדיה העברית. סבתי לאה שכטר שימשה הנשיאה הראשונה של ארגון ויצ"ו והקדישה את חייה לקהילה ולציבור. אבי ישראל שכטר היה דמות מרכזית בתחום החקלאות, הגפן והיין וכילדה נסעתי איתו לבקר חברים בדואיים וחברים דרוזים בדליית אל כרמל. אמי מיכל שכטר גם שימשה יו"ר ויצ"ו במשך שנים רבות ונסעה לכנסים רבים כדי לגייס כספים עבור פרויקטים חברתיים, בהמשך נבחרה ליקירת זכרון יעקב".

כשגליה הייתה בת 14 סבה נפטר ויומיים לאחר מכן נפטר אביה. היא הקדישה לשניהם את ספרה הראשון וגם סרט שהפיקה לזכר אביה והוצג בפסטיבלים רבים במטולה, בחאן בירושלים בפסטיבל הבינלאומי לסרטים ועוד. "במשך שנים רבות עסקתי באומנותי בעיבוד האובדן הזה ואת ספרי הראשון החלטתי להוציא לאור כדי לסייע לכל מי שעבר אובדן. האמנות הייתה עבורי מציאות פואטית ומימוש אמיתי לכאב גדול, שגם הביא מתנות רבות לחיי. התחלתי לצייר מיד לאחר שאבי וסבי נפרדו מחיינו וקיבלתי כלים רבים להתמודד עם מעגל החיים. את הספר ערכה לאה שניר, שקיבלה את פרס ישראל לעריכה, וביחד איתה ביליתי שעות רבות על גג ביתו של מנחם גולן ביפו, שם ערכנו את השירים והיא גם הנחתה את אירוע ההשקה לספר".

כאמור, ילדותה עברה עליה בטבע המככב רבות ביצירותיה – הספרותיות והאומנותיות, כולל לימודים בבית ספר חקלאי פרדס היא שירתה כחיילת בקיבוצים כפר חרוב ורעים, במסלול של"ת יחיד שאז היה קשה להתקבל אליו. לאחר שנה עברה לשרת במחלקה להנצחת החייל, שדאגה בנוגע לאבל, לאובדן ולטיפול במשפחות השכולות במלחמת שלום הגליל. באותה תקופה היא התגוררה באותה דירה עם השחקנית קרן מור. היא למדה בספריית בית אריאלה אצל יורם קניוק ואצל עמליה כהנה כרמון. לאחר שירותה הצבאי למדה אמנות בבית הספר הגבוה לציור ואף הובילה פרויקט, שהיווה חלק מפריצת הדרך בחיבור הבין-תחומי בשיח התל אביבי התרבותי.

יצירות בתערוכה "נקודת מבט – תווי פנים", צילום: פרטי

גליה: "בלימודי האוצרות בבית הספר הגבוה ללימודי אמנות יצאתי למסע מחקרי של שנה בנושא המילה הכתובה, הציור והקשר ביניהם, שבמהלכו חיפשנו את הציורים של זלדה אצל חברתה שמעבר לקו הירוק והגענו גם לרישומים של אורי צבי גרינברג, יונה וולך, לאה גולדברג, רוני סומק, פנחס שדה ועוד. תערוכה זו יצרה שיח ודיון בכל הבמות וסוקרה על ידי כלי התקשורת המרכזיים בארץ, כולל יאיר לפיד שהיה אז עיתונאי וסיקר את התערוכה".

היא המשיכה את לימודיה לתואר שני בשילוב אומנויות בלסלי קולג', ובאותה תקופה התגוררה בבוסטון ובניו-יורק. בסיום לימודי האמנות טסה עם חברה לאיטליה ושתיהן גרו בסטודיו של קבוצת אמנים מרכזית בפירנצה בלב הגלריות, שם הכירה מקרוב אנשים שכל חייהם הם אמנות. "הייתי במערכת זוגית ורגע לפני ההתמסדות הבנתי שזה לא מתאים לי. גרנו אז בדירה ברמת אביב וההורים הגיעו עם מתנה והובטח לי כל מה שאפשר להציע, אבל זה לא התאים לי. אני שלמה עם ההחלטות שלי ומאושרת בדרכי".

מה מייחד את האומנות שלך?
"אני עוסקת מזה שנים רבות בציור ובכתיבה. הצגתי בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ וגם בחו"ל במקומות כמו: פורטוגל ואנגליה. החיבור בין המילה הכתובה לדימוי הוויזואלי מעסיק אותי כיוצרת וגם כאוצרת. הוצאתי לאור ארבעה ספרים: ספר השירה 'מושיטה לך אדי אוקיאנוס' (הוצאת הקיבוץ המאוחד), ספר ילדים שכתבתי לבני ים עשהאל שאותו אימצתי בשם: 'כנפי הקסם של אמא' (הוצאת סער) המתאר את מסעי הרוחני בעקבות זאת וכולל מציאות פואטית בנוגע לאימהות ולאימוץ. ספר נוסף שכתבתי, 'הקטר הכחול שיכול – אמנות כביטוי ליכולת' (בשיתוף אוניברסיטת חיפה, הקרן ליוזמות חינוכיות ומשרד החינוך), יצא לאור לאחר שזכיתי במענק לתוכנית שכתבתי לילדים עם קשיים כששימשתי רכזת מסלול ההתמחות של סטודנטים לתרפיה באמנות ורכזת מדריכים במשרד החינוך. הספר שבו מופיעים גם ציוריי מדבר על אספקטים יצירתיים, טיפוליים וערכיים, וההשראה אליו הגיעה מציור של בני ים שצייר את הקטר. ספרי הרביעי הוא ספר שירים בשם: 'דבש, ים וזהב' (הוצאת ספרא), שבו מופיעים שירים, ציורים וצילומים מתוך תערוכות שלי בארץ ובעולם. בכריכת הספר מופיע צילום שלי, מחווה לאמן הגרמני גוזף בוייס".

יצירות בתערוכה "נקודת מבט – תווי פנים", צילום: פרטי

היא אצרה תערוכה גדולה בבית האמנים תל אביב והובילה במשך שלוש שנים פרויקט אומנותי בשם: "שיר מוקף מרחקים", שבו השתתפו משוררים רבים כמו: יקיר בן משה, ד"ר דיתי רונן ומאירה מנסור וכלל תערוכה שהשיר בה מהווה חלון לנוף – היבט ויזואלי ואירוע תיאטרלי עם סרטי וידיאו-ארט. היא שימשה מנהלת אמנותית של רב-שיח בנושא ועדת ביטון שהתקיים בסינמטק תל אביב, והשתתפה בתערוכה במשרד לאיכות הסביבה בתקופת כהונתו של יוסי שריד כשר לאיכות הסביבה שבמסגרתה ילדים חקרו ולמדו את איכות הסביבה והציגו תערוכה בנושא בניו-יורק ובטוקיו. היא הייתה חלק מצוות הסדנה לאמנות ותרבות בראשון לציון שהיא ממקימיה, והובילה מיזם אומנותי בנושא השלום שכלל שיתוף פעולה בין יהודים לערבים וזכה לברכת נשיא המדינה המנוח שמעון פרס.

לפני כעשר שנים היא הקימה את מרכז גלים לאמנות – לפרוייקטים מיוחדים שמטרתו איכות חיים בקהילה ובמסגרת המרכז עבדה עם אוניברסיטת חיפה, השירותים החברתיים בזכרון יעקב ועוד. חלק מהפרויקטים נעשים על ידה בהתנדבות, גם כיו"ר כנס י.ה.ת (האגודה ליצירה והבעה). מאוחר יותר היא עברה עם בנה לאזור המרכז, "עבורי ההחלטה לאמץ ילד, שהצליח לסיים בהצטיינות את לימודיו במגמת רכיבת סוסים וקיבל תעודת הצטיינות חברתית נבעה מתוך תפיסת עולם ערכית. הייתי בזוגיות והחלטתי לממש את אימהותי בדרך זו. הספר 'כנפי הקסם של אמא' שכתבתי לבני נמצא בספריות של בתי ספר, במרכזי אימוץ ובמרכזים טיפוליים והוא נכתב כדי לעזור לכמה שיותר משפחות ואימהות לממש את הורותן. בעקבות הוצאתו לאור קיבלתי פניות רבות מזוגות שרצו לאמץ ילד ומנשים שביקשו לקבל חיזוק לאימוץ של ילדן".

יצירות בתערוכה "נקודת מבט – תווי פנים", צילום: פרטי

לדף הפייסבוק של האומנית ואוצרת האומנות גליה שכטר:
https://www.facebook.com/profile.php?id=1840284324

לדף האינסטגרם של האומנית ואוצרת האומנות גליה שכטר:
https://www.instagram.com/galia.shcter/

התערוכה "נקודת מבט – תווי פנים" (אוצרת: גליה שכטר) תוצג בבית ציוני אמריקה עד ל-31.1.22.
שעות ביקור בתערוכה:
ימים ראשון עד חמישי – 22:00-08:00,
ימי שישי – 14:00-08:00,
ימי שבת – מצאת השבת ועד 23:00.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

ראשי

עושה גלים בין הדפים

השבוע נסקור סדרת ספרים לנוער שנועדה להשמיע את קולם של ילדים הסובלים מהפרעות שכיחות, ספר ילדים המלמד על ערכים טובים לחיים באמצעות דמות חמודה של

קרא עוד »