אהוד פסח ממודיעין מפרסם שלושה שירים אקטואליים שכתב בסגנונו הייחודי על אירועי ה-7 באוקטובר ועל משמעותם ההיסטורית

 

הָרָעָה מִצָּפוֹן / אֵהוּד פֶּסַח

 

"וְיֹאמַר ה' אֵלַי, מַצְפּוּן תִּפְתַּח הָרָעָה עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ"…

 

הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ, כְּבָר אָז בתנ"ך,

הוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר, אָמַר לָעָם כָּךְ,

עַד הַיּוֹם אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים הַאִם זֶה נָכוֹן,

אוֹ, סְתָם מִין שְׁמוּעָה עַל רָעָה מִצָּפוֹן.

 

"מַצְפּוּן תִּפָּתַח הָרָעָה"

רָאוּ, זֶה נָכוֹן וְלֹא סְתָם שְׁמוּעָה,

כִּי כִּלְשׁוֹן יִרְמְיָהוּ שָׁלַח לָנוּ אַלְלָה,

אֶת הָרָעָה בִּדְמוּתוֹ שֶׁל חיזבללה.

 

וְעוֹד הוֹסִיף יִרְמְיָהוּ וְאָמַר,

בְּסִפְרוֹ בַּפֶּרֶק ד' הַסִּפּוּר לֹא נִגְמַר,

"אַל תַּעַמְדוּ, כִּי רָעָה אֲנָכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן".

הוּא שׁוּב אוֹמֵר, וְזֶה דֵּי נָכוֹן.

 

וְעוֹד מַמְשִׁיךְ וְאוֹמֵר הַנָּבִיא,

פִּנּוּי עָרַיִךְ וְיִשּׁוּבַיִךְ עָלַיִךְ אָבִיא,

בַּחֲרוּזִי הִנְנִי מַמְשִׁיךְ וְכוֹתֵב,

"לְשׁוּם אַרְצְךָ לִשְׁמָהּ, עָרֶיךָ תיצנה מֵאַיִן יוֹשֵׁב".

 

וּכְדֵי לֹא לְהִשָּׁאֵר בַּאֲוִירָה פֶּסִימִית,

נִשְׁנָה מַחְשַׁבְתֵּנוּ , נַהֲפֹךְ לְאוֹפְּטִימִית,

נִשְׁכַּח אֶת יִרְמְיָהוּ נְבִיא הַזַּעַם,

וְנַמְשִׁיךְ בְּחִיּוּב לִדְבַר הַפַּעַם.

 

בּוֹאוּ נַשְׁאִיר אֶת הַנְּבוּאָה בִּמְקוֹמָהּ,

וְנַחְשֹׁב אַחֶרֶת בַּמֻּשָּׂגִים שֶׁל תְּקוּמָה,

וְנִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ עָתִיד, יֵשׁ מָחָר,

וְגַם בַּצָּפוֹן עַל אוֹיְבֵינוּ נִגְבַּר.

 

אֲנָשִׁים לְבֵיתָם יָשׁוּבוּ לִשְׁכֹּן,

וְיָבוֹא הַשֶּׁקֶט, וְהַשָּׁלוֹם יְכַוֵּן,

וְנִשְׂמַח לְסַפֵּר עַל אוֹתָהּ הַשְּׁמוּעָה

שֶׁבֶּאֱמֶת מִן הַצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה.

 

זֶה הַזְּמַן לָאַהֲבָה, אוֹ אֵיךְ סִכְסוּךְ נוֹלַד / אֵהוּד פֶּסַח

 

כְּשֶׁהָעוֹלָם עוֹלֶה בַּלֶּהָבוֹת

וְאֶצְלֵנוּ עַל הַגְּבוּל חֻרְבָּן,

נַזְכִּיר אֶת שְׁתֵּי הָאֲהָבוֹת,

שֶׁאַשְׁמָתָן פִּגְעֵי הַזְּמַן.

 

רָצִיתִי לְסַפֵּר סִפּוּר אַהֲבָה תָּמִים

עַל גֶּבֶר וְאִשָּׁה בָּאִים בְּיָמִים,

שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהָיוּ כְּבָר בִּימֵי זִקְנָתָם,

לֹא כָּבְתָה בְּלִבָּם אֵשׁ אַהֲבָתָם.

 

אַבְרָהָם וְשָׂרָה הָיוּ זוּג זְקֵנִים אוֹהֲבִים,

בֵּן הַמֵּאָה, וּבַת תִּשְׁעִים הָאֲבִיבִים,

שָׁם בְּאָהֳלָם הַנָּטוּי בְּצֵל הָהָר,

וְאִתָּם הַפִּילֶגֶשׁ וּשְׁמָהּ הַגָּר.

 

הָאִשָּׁה וְהַפִּילֶגֶשׁ אָהֲבוּ אֶת אַבְרָהָם,

לֹא הִפְרִיעַ הַגִּיל לַסְּעָרָה בְּאָהֳלָם,

וְעִם שׁוֹךְ הַסְּעָרָה בָּאָהָל הַתָּם,

יָדְעוּ הַשְּׁתַּיִם הָיָה פְּרִי לְאַהֲבָתָן.

 

לֹא יָדַע אָז אֱלֹהִים שֶׁמְּלִילוֹת הָאֲהָבִים,

יִוָּלְדוּ לְעוֹלָמוֹ שְׁנֵי בָּנִים, אוֹיְבִים,

וּמֵאָז שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הָעוֹלָם,

רַק רִיב וּמָדוֹן יִהְיֶה גּוֹרָלָם.

 

אָבִינוּ אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה גֶּבֶר בְּעַמָּיו,

הָפַךְ לְאָב מְאֻשָּׁר כְּשֶׁנּוֹלְדוּ שְׁנֵי בָּנָיו,

שְׁנֵי בָּנִים יָפִים, יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל,

הָאַחַד אָבִי עָרַב, הַשֵּׁנִי הוּא יִשְׂרָאֵל.

 

יִשְׁמָעֵאל וְיִצְחָק גְּדָלִים, נֶהֱנִים,

בְּעֵינֵי שָׂרָה אִמֵּנוּ הַדָּבָר כצנינים,

וְתֹאמַר שָׂרָה לְאַבְרָהָם: "גָּרֵשׁ אֶת הָאָמָה,

לֹא אַסְכִּים כִּי בְּנָהּ יִהְיֶה אֲבִי הָאֻמָּה".

 

אַבְרָהָם אָבִינוּ אִישׁ צַדִּיק וְתָמִים

מְבַלֶּה עַם שָׂרָה בַּלַּיְלָה שֶׁל  אֵימִים,

עִם פַּת לֶחֶם וְחַמַּת מַיִם שׁוֹלֵחַ אֶת הָגָר

עִם בְּנָהּ יִשְׁמָעֵאל לִתְעוֹת בַּמִּדְבָּר.

 

רָאָה אֱלֹהִים אֶת עֳנִי הָגָר,

בַּר מַיִם נָתַן לָהּ בְּלֵב הַמִּדְבָּר,

וַיְהִי אֱלֹהִים אֶל הַנַּעַר וְיִגְדַּל,

וְהוּא גִּבּוֹר חַיִל, רוֹבֶה וְקַשָּׁת יוּכַל.

 

וּמֵאָז אוֹתָם יָמִים עֲצוּבִים בַּמִּדְבָּר,

גָּבְרָה הַשִּׂנְאָה וְהַכַּעַס מֵעוֹלָם לֹא נִגְמַר,

וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל מְמָאֲנִים לִשְׁכֹּחַ

עַל גֵּרוּשָׁם מֵאוֹתוֹ הָאֹהֶל לֹא יִרְצוּ לִסְלֹחַ.

 

הַזְּמַן עוֹבֵר מִתְפַּתֵּחַ לוֹ עִם הַשָּׁנִים,

הַשִּׂנְאָה רַק גּוֹבֶרֶת בֵּין שְׁנֵי הַבָּנִים,

וְהַבֵּן יִשְׁמָעֵאל לֹא יִשְׁכַּח לְעוֹלָם,

שֶׁהוּא בְּכוֹרוֹ שֶׁל אָבִינוּ אַבְרָהָם.

 

יִשְׁמָעֵאל אִמֵּץ לוּ אֶת דַּת האיסלם,

הוּא פָּרָה וְרַבָּה עִם מִילְיוֹנֵי בְּנֵי אָדָם,

וּבָנָיו שֶׁל יִצְחָק יָצְאוּ לַגּוֹלָה,

בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת יְחַפְּשׂוּ גְּאֻלָּה.

 

שׁוּב הִצִּיתוּ כָּאן אֵשׁ עַל גְּבוּל הַמִּדְבָּר

בִּגְלַל לֵיל אַהֲבָה שֶׁל פַּעַם, בְּאָהֳלֵי קֵדָר,

אַהֲבָה עַתִּיקָה הַתְּלוּיָה בַּדָּבָר,

אֲהַבְתֶּן לְאַבְרָהָם שֶׁל שָׂרָה וְהַגָּר.

 

אָז אוּלַי כְּשֶׁהָעוֹלָם עוֹלֶה בַּלֶּהָבוֹת

וְאֶצְלֵנוּ עַל הַגְּבוּל חֻרְבָּן,

כְּדַאי לַחְזֹר אֶל אוֹתָן הָאֲהָבוֹת,

שֶׁיָּדְעוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּזְּמַן.

 

אֲבָל אִם נִרְצֶה לַחְקֹר, לְהַעֲמִיק וּלְהִסְתַּכֵּל,

לַשִּׁיר שֶׁלָּנוּ יֵשׁ גַּם מוּסַר הַשְׂכֵּל,

לְאַבְרָהָם אָבִינוּ הֵצִיקָה שָׂרָה

וּלְבִּיבִּי נתניהו יֵשׁ אֶת אוֹתָהּ הַצָּרָה.

 

וְכָךְ לֹא יָדַע אַבְרָהָם שֶׁקִּנְאַת הַבָּנִים

תָּבִיא לָעוֹלָם שִׂנְאָה בַּת שָׁנִים.

 

חֲנֻכָּה שֶׁל גִּבּוֹרִים / אֵהוּד פֶּסַח

 

שׁוּב בָּעוֹלָם אֵינֶנּוּ אֲהוּדִים

רַק וּבִגְלַל שֶׁאֲנַחְנוּ יְהוּדִים,

וּבְפִי כָּל חָרְשֵׁי הָרָשָׁע

לַהֲרֹג יְהוּדִי זֶה לֹא פֶּשַׂע.

 

בַּעֲצֶרֶת האו"ם הָיוּ כְּחֵרְשִׁים,

אֲטוּמוֹת אָזְנֵיהֶן שֶׁל אִרְגּוּנֵי הַנָּשִׁים,

וְאָנוּ לְהַסְבִּיר לַשָּׁוְא מְנַסִּים

כְּשֶׁאַתְּ בְּנוֹתֵינוּ שׁוֹחֲטִים וְאוֹנְסִים.

 

אַךְ אָנוּ כָּאן עוֹמְדִים מוּל כֻּלָּם,

לֹא נִשְׁלִים עִם הָרֹעַ שֶׁבָּעוֹלָם,

מָנוּי וּמֻחְלָט שֶׁלָּנוּ נִמְאַס,

מֵהַשִּׂנְאָה וְהָרָשָׁע שֶׁל הַחַמַאס.

 

עַל כֵּן סוֹעֲרִים הַשָּׁמַיִם שֶׁל פְּלֶשֶׁת,

תִּרְעַד הָאֲדָמָה וְהָאָרֶץ רוֹעֶשֶׁת,

הַ"דֵּי ניין" יַחְרֹשׁ וְיִמְחַק עַד הַיְּסוֹד,

מְאוּרוֹת שֶׁל חַמַאס לֹא יִהְיוּ כָּאן עוֹד.

 

כִּי בְּעַזָּה נַדְלִיק לַפִּידִים שֶׁל אֵשׁ,

נָאִיר בְּאוֹר גָּדוֹל, אֶת הַחֹשֶׁךְ נְגָרֵשׁ,

וְאוּלַי עוֹד נִתַּן סִכּוּי לְעוֹלָם

וְנוֹכִיחַ שֶׁהַטּוֹב עֲדַיִן לֹא נֶעֱלַם.

 

גִּבּוֹרֵינוּ נוֹשְׂאֵי הַנֵּס וְהָאֲבוּקָה,

יְקַיְּמוּ עֲבוּרֵנוּ נֵס שֶׁל חֲנֻכָּה,

וְיָשִׁיבוּ הַבַּיְתָה חֲטוּפֵינוּ כֻּלָּם,

וּבָא הַשָּׁלוֹם וְהַשֶּׁקֶט עַל הָעוֹלָם.