האומנית רחל פורטמן מנור מציגה בתערוכה "לוֹכֶדֶת /Captures ", שתיפתח ביום שישי 7.10 בחלל לאמנות במגדל פרישמן 46 בתל אביב, יצירות המביאות לידי ביטוי צילום טקסטורות וחומרים בשילוב עריכה דיגיטלית

"ההשראה שלי היא קודם כל מהחיים, המזמנים לכל אחד מאיתנו קושי והצלחה – חלקם מראות אסתטיים וחלקם, פחות, הרבה פחות, אסונות כאב ואכזבה. בגיל 17 איבדתי בתאונת דרכים את אחי הגדול והיחיד שהיה כריזמטי, ו-40 שנה לאחר מכן, לפני כחמש שנים, איבדתי בעל שקרא לי magic והיה מעריץ ואהוב שלי. נשארנו משפחה גרעינית של שלושה אנשים. הוריי ואני מתמודדים עם יתרת חייהם, תוך סינון אינסופי של המציאות, בניסיון להבליט את ההצלחות והטוב, לטשטש ולהסתיר כאב ואובדן. בהמשך חיינו כל מה שנותר לנו הוא להצליח לצלוח את מסע החיים. הדרך השכיחה והזמינה היא להתכחש. מצד אחד לאמץ, בלי הרבה מודעות, את החלקים שמתאים לנו להתמודד איתם, להעצים ולחזק אותם, ומצד שני לטשטש להסתיר את המקומות של הכאב והקושי. הכול נעשה באותו זמן במקביל באותם חיים".

כך מספרת האומנית רחל פורטמן מנור, שיצירותיה הייחודיות יוצגו בתערוכת היחיד "לוֹכֶדֶת /Captures  – טֶקְסְטוּרוֹת וְקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת /Captures of Texture & composition" (אוצרת: אילנה כרמלי לנר), שתוצג בחלל לאמנות, מגדל פרישמן 46, תל אביב. הכניסה לתערוכה חופשית. פתיחה חגיגית לתערוכה תתקיים ביום שישי 7.10.2022 בשעה 12:00.

רחל, ילידת 1959, תושבת זיכרון יעקב ואם לארבעה ילדים בוגרים, מביאה לידי ביטוי דרך היצירות המוצגות בתערוכה הראשונה שלה את אהבותיה משכבר הימים יחדיו: צילום טקסטורות וחומרים בשילוב עריכה דיגיטלית. "התערוכה היא הגשמת חלום חיי. היא נבעה מתוכי מתוך חיי ומאהבתי לחומריים תעשייתיים, בניין ואסתטיקה, שליוו את חיי כיזמית, כשמאית וכמתכננת בתעשייה וכעת מקבלים משמעות כי יש להם סיפור", היא אומרת.

רחל מסתכלת, בוחנת וצופה דרך עיניה את הסובב אותה, החומרים והנופים האורבניים היוצרים ואוצרים חוויות וזיכרונות ויזואליים בעיניה. היא לוכדת תמונות, מתעדת בדרכה הייחודית את הלך החיים המקיף את כולנו, אך נותנת זרקור ייחודי למה שהעין הרגילה לא בהכרח קולטת מוציאה מהקשר וזאת דרך עריכה דיגיטלית. ביצירותיה היא מבארת את הלא מובן ואת הלא ידוע בתוך ה"מוכר והידוע", ועבודותיה מעוררות אצל הצופה תדהמה מהולה בסקרנות.

בחיבור, שפורטמן מנור יוצרת בעבודתה בין המסתורי המרתק למציאות היום יומית, היא מצליחה ללכוד את האינטראקציה ההדוקה בין חומרים לנוף אורבני עמוס. העבודות משקפות את רחל לוכדת קומפוזיציות מאירועים בחיי היום יום שלה, תוך כדי חיפוש אחר דיוק הגיון וניקיון חזותי. העיבוד הדיגיטלי של התמונות נעשה תוך כדי חשיפה והסתרה על ידי כתמי צבע שהאומנית מוסיפה לתמונה, המושפעים מהאור הנשקף ומהמשתקף מבעד לחומר.

בתערוכה "לוֹכֶדֶת /Captures " היא בוחרת בחומרים שונים הקשורים לתכנון ובניין, שקרובים לליבה וחלק אינטגרלי מחייה המקצועיים, להדפסת הצילומים: קרטון גלי,לוחות MDF, נירוסטה, נייר כותנה ופח מגולבן. רחל: "העבודות שלי הן תרגום ויזואלי של האנושי שבנו. כולנו מתמודדים ולא תמיד מבינים לעומק עם מה. לעתים גנים, דפוסי התנהגות ותרחישים, שייכות לקהילות שונות ומנהגים משפיעים בצורה ניכרת על השתלשלות חיינו. היכולת האנושית לפצל מראות באותו פריים לשקף ולהשתקף באופן סובייקטיבי שמאפשר המשך חיים, מרתקת אותי ומהווה השראה".

היא יוצרת מאז שהיא זוכרת את עצמה, הרבה לפני שהבינה שהיא יוצרת. "כבר בבית הספר היסודי המורה היחידה שלא העיפה אותי מהכיתה הייתה המורה לציור ומלאכה. כילדה דיסלקטית לא מאובחנת, שסבלה מהדרה בכל אירוע לימודי, זה היה המקום היחידי המוגן עבורי", היא נזכרת. כחיילת בנח״ל למדה גרפיקה במכללת תל חי יום בשבוע, משם המשיכה ללמוד בטכניון. מאז בכל מגוון הקריירות שלה תמיד יצרה,  המציאה ומצאה פיתרונות יצירתיים. באמצעות תכנון, עיצוב, בבנייה וביצירת יש מאין.

את אוסף היצירות הנוכחי החלה ליצור בשנת 2008. היא לא תשכח לעולם את הפריים הראשון בחוף פלמחים, שסימן לה את עתידה כיוצרת אומנות. "אני הכי מצפה לתערוכה, שם באולם הרחב והתקרות הגבוהות של פרישמן 46, יוכלו היצירות לבוא ידי ביטוי במלואן. יצירותיי תואמות את הפורמט, מיועדות להדפסה בפורמט גדול תואמות לתאורה ולמבנה הגלריה. אין לי יצירה ספציפית שקל לי להבדיל אותו משאר היצירות. בהיותי באתר שלי, בגלריה, הדופק שלי עולה מהתרגשות: הפח המרוג בלונדון, חנות היד שנייה בברלין והצוהר הנשקף מאחורי גרם מדרגות בבודפסט ללא ספק הופכים לי את הבטן. כולי תקווה וחזון שאוכל לשלב את היצירות שלי בתערוכות ולהנגיש את אינסוף הפרשנויות הניתנות ליצירות שלי במיקום המבקר ביחס ליצירה עולמות המבקר ודמיונו".

הנושאים שהיא רוצה להתמקד בהם הם להפוך קומפוזיציות וטקסטורות בנאליות, מתוכם ובתוכם וליצור עניין, לדייק בפשטות ובחיבור לחומרים מגוונים ותעשייתיים בעלי עוצמה גודל ומורכבות. "רוב יצירותיי אבסטרקטיות ומבוססות על טקסטורות ו/או קומפוזיציות שיוצאות מהקשרן. הן מהוות רקע מרגיע בלי עומס דימויים ודרמה מיותרת שבעיניי עליהם להיות טובים ונכונים מבחינה ויזואלית על מנת שיוכלו לשמש את תפאורת חיי הרגועה, שלה אני כל כך מייחלת. כולי תקוה שיצירותיי יעוררו סימני שאלה בעיני הצופה ומבטו הסובייקטיבי, בשילוב מיקומו הפיזי והרגשי ביחס ליצירה, וכך יוכל להרחיב את פרשנותו  האישית".

התכנים של יצירותיה מתייחסים  לקשרי קהילה, שוויזואלית נמצאים בכל טקסטורה של חומרים כמו חבל, קש, אריגה, סריגה וקשירה. היחס בינם לבין עצמם בעקבות הקשר, המגע, גורם ליצירת משטח חדש פונקציונלי, כשערימה של עץ, ברזל או אבן המרכיבים טקסטורה הופכים למשטח עצמאי היוצר אור וצל ומצליח לרגש את מי שצופים בו. שחיקה, התבלות והתיישנות, השפעת הזמן על החומר המתכלה, המוזנח והנעזב במרחב הציבורי במרחב והאורבני. בהשוואה לחדש / מתחדש הנשקף דרכו ומשתקף מולו בהתייחס לאדם, ההשפעה של ההתיישנות וההתחדשות על הקהילה.

במשך הקריירות שלי כיזמת, כמתכננת, כמעצבת וכמשווקת עשיתי  שימוש בחומרים תעשייתיים כגון: ברזל, בטון, זכוכית, עץ וכו׳. מקורם מהטבע והאדם נתן להם תכונות חדשות ואפשר ניצול יעיל ואפקטיבי של התוצרים בעזרת הטכנולוגיה. רחל: "עבורי ההתפתחות הטכנולוגית כל כך משמעותית, בזכות תוכנות העיצוב ואמצעי הצילום הזמינים כל כך. כך התאפשר לי להתחבר לתשוקתי ולהביא את עצמי לידי ביטוי מבחינה אומנותית. מדי יום אנו נתקלים בחומר הנשקף דרך צוהר מול המשתקף ממנו –  החלקים דרכם או בעדם אנו צופים מהווים צוהר פיזי או וירטואלי – סובייקטיבי. אנו נתקלים בהם יום יום, מבלי לתת עליהם את הדעת, והם חלק מתפאורת חיינו – אם זה להב של סכין מושחז או וילון שדרכו משתקף הנוף, שבחלקם אנו משתקפים, ובחלקם משקיפים. הישן המתכלה משתקף מבעד לחומרים הזמינים לכולנו, בזכות הקדמה הטכנולוגיה שהתפתחה עם הזמן ומשפיעה על נראות אורחות חיינו".

באילו גוונים וטכניקות את יוצרת ומדוע בחרת בהם?
"אינני ציירת אלא יותר יוצרת. אני מצלמת (בטלפון הסלולרי) טקסטורות וקומפוזיציות שפשוט 'קוראות' לי לתפוס אותן במהלך 12 השנים האחרונות. הצבע שנקלט בתמונה המצולמת, הגוונים והצורות מהווים עבורי את הקנבס ה'ריק' לכאורה. זהו קובץ, שאיתו אני מתחילה לשחק בעזרת תוכנות עיצוב שונות, מפרידה, מפצלת, מדגישה ומטשטשת. כל זאת מבלי לדעת לאן אני רוצה להגיע, ובלי תכנון מצליחה בכל יצירה ויצירה להפתיע את עצמי, מגיעה לאותה נקודה שהדופק שלי מסמן לי: 'זהו, לכאן רצינו להגיע! '. זו היצירה. במהלך חיי הצלחתי להגשים את עצמי במגוון רחב של מקצועות שלמדתי ופיתחתי בעצמי ביצירתיות ותשוקה חסרת מעצורים. גם כיום במשבצת של אומנית אני מלאת תשוקה ואהבה לעשייה, שזו הגשמת חלום שנדחה ונדחה מנסיבות חיי. אני מאחלת לעצמי שאמשיך ליצור ולהפתיע את עצמי ביצירות מרגשות, לעורר עניין בעולם האומנות המקומי והבינלאומי. בעתיד אני מחפשת סיפוק והכרה באמצעות מכירת יצירות, שיאפשרו לי הפקה פיזית של העבודות והצגתם, השתתפות בתערוכות מגוונות בינלאומיות והצגה במוזיאונים".

התערוכה "לוֹכֶדֶת /Captures " – טֶקְסְטוּרוֹת וְקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת /Captures of Texture & composition  (אוצרת: אילנה כרמלי לנר) של האומנית והיוצרת רחל פורטמן מנור תוצג בחלל לאמנות, מגדל פרישמן 46, תל אביב.
פתיחה חגיגית תתקיים ביום שישי 7.10.2022 בשעה 12:00.
הכניסה לתערוכה חופשית.
שעות ביקור בתערוכה:
ימים א'-ו' 22:00-10:00.
נעילה: דצמבר 2022.

לאתר של האומנית רחל פורטמן מנור:
www.magicrach.com