רקדנית הפלמנקו מיכל ברט יוצאת במופע חדש וסנסציוני. ברט, שלמדה והתמקצעה בבתי הספר הספרדיים "Amor de Dios" ו-"Casa Patas" המקצועניים לפלמנקו, משלבת לראשונה בעולם את סגנון הריקוד עם מוזיקת כליזמר יהודית
"תחושת בטן" (ANIMA) הוא מופע רב-תחומי, סוחף אסתטי ומשעשע, העוסק במעבר מרווקות לזוגיות, לחיי הורות, לחוויות ההיריון, ללידה ולשנים הראשונות בחיי המשפחה הגרעינית. המופע בנוי מקטעים מגוונים שמציפים את הרגשות העמוקים והמורכבים ביותר של חווית ההורות והמשפחה, ויחד עם זאת בוחנים את ההיבטים העדינים ומלאי התובנות בשגרה היומיומית המשפחתית. כל אלה באים לידי ביטוי דרך נקודת מבטה של האישה-הרעייה-האם, ומוצגים בסצנות פרודיות המלוות בקריצה והומור.
האזינו לראיון של ברט בתכנית "הקול טוב" ברדיו סול:
במופע 11 משתתפים – מוזיקאים, רקדנים ושחקנים, וכל אחד מהם לוקח חלק בנעשה על הבמה – לעתים כדמויות, לעתים כחלק מהתפאורה ולעתים מהווים שיקוף של עולמה הפנימי של האם.
השפה התנועתית ייחודית ומקורית, ומשלבת פלמנקו מסורתי ומודרני, משחק ופרפורמנס. המוזיקה החיה מורכבת גם היא משילוב ייחודי – מוזיקת פלמנקו מקורית, שנכתבה ומבוצעת על ידי הגיטריסט הספרדי Jose Carrillo 'Fyty', יחד עם מוזיקת כליזמר יהודית מן העולם, המבוצעת עלידי הרכב ה'קליינע מענטשעלעך' בניהולו המוזיקלי של יואב פורת, בעיבודים חדשניים.
ברט: "את המופע הזה אני נושמת ומגלגלת משנת 2016, בה נולדה בתי הבכורה. היה בי הרצון להביא לידי ביטוי ולשתף את הגילויים החדשים על חיי, את התחושות וההתמודדויות שמלוות אותי במסע הזה – ולהעלותם על הבמה כיצירה חדשה. מתוך החוויה הראשונית הזו, עבורי, של הקמת משפחה, נבע החיפוש אחר ביטויים חדשים – תנועתיים והבעתיים לצד הפלמנקו. ביקשתי לצאת מגבולות הגוף והתנועה המוכרים לי, והתחלתי לחקור ולבטא את התנועה תוך התייחסות למוטיבים מתחום המשחק, הפרפורמנס, שימוש בהומור, פרודיה – ולהניח לשפת הפלמנקו שלי להיפתח ולשאוב השראה מהם.
"לצד זה ויחד עם עבודתי התנועתית, חיפשתי גם חיבורים מוזיקליים חדשים וראשונים מסוגם שישקפו גם הם את אותה חוויה. כך הגעתי ליצור את שיתוף הפעולה המרתק והעוצמתי שבין מוזיקת הפלמנקו לבין מוזיקת הכליזמר – שהשילוב ביניהם אולי נראה תחילה לא קשור, אך שתיהן מושפעות (בין השאר) מניגוני התפילה היהודית המסורתית. לשתיהן בסיסים קצביים מגוונים, רגש סוחף ואנרגיה מתפרצת".
היצירות המוזיקליות נבנו והותאמו במיוחד למופע. היצירות מבוצעות ב'לייב', ומסונכרנות בקפידה עם הכוריאוגרפיה והתחושה שהיא מבקשת להעביר; החל מנגינה בו-זמנית של שני אמנים על גיטרה אחת כדימוי לחיבור רומנטי, דרך סדרת צלילים צורמים של כל הכלים, המדמים את צירי הלידה ועד 'פלוץ' של התינוק בעת ש'מחליפים לו טיטול' (בצליל שנעשה ע"י הבסון).
"במופע זה בחרתי לשבור את החלוקה המסורתית והקונבנציונאלית שיש במופעי מחול בכלל ובמופעי פלמנקו בפרט, בין רקדנים למוזיקאים – מבחינת תפקידם, מיקומם והתנועה שלהם", אומרת ברט. "כלל המשתתפים במופע הזה מהווים חלק בלתי נפרד מההתרחשות הבימתית, העלילה והשימוש בחלל; החל בדימוי של זירעונים וביצית, דרך מטאפורה להורמונים המלווים את מהלך ההיריון, עד לייצוג של התעוררות חוזרת ונשנית של 'התינוק' בעת 'ההרדמה'.
29.7 / סוזן דלל, תל אביב / 20:30
5.8 / מרכז רפפורט, חיפה / 21:00
