התערוכה מלאכים בשמי תל אביב אוצרת: גליה שכטר תושק ביום שישי הקרוב 6.6 בשעה 13:30 בבית ציוני אמריקה עד ה-3.7, משתתפים יוצרים מכמה מדיות – ציור, עיצוב, צילום ומשוררים המשלבים דימוי ויזואלי ביצירתם

"'מלאכים בשמי ברלין' הוא סרט מופת, שבוים על ידי הבמאי הגרמני וים ונדרס ולוקח אותנו למסע של שני המלאכים דמיאל וקסיאל, המשוטטים ברחובות ברלין עם נפילת החומה ומתעדים את המציאות: מחשבות ואירועים מעניינים הנקרים בדרכם. סרט זה עוסק בחיפוש אחר המשמעות של אהבה, חיים ובחירות קיומיות. התקופה האחרונה בחיי כולנו הפגישה אותנו עם מעשי רוע ואכזריות בקנה מידה חסר תקדים, שהאנושות נפגשה בו רק בתקופת השואה. עם זאת מתגלים מעשי אנושיות גדולים ורבי עוצמה, המפגישים אותנו עם גיבורי חברה עם פנים חדשות ועם מהלכים היסטוריים ופוליטיים בארץ ובעולם. עולם האמנות, הטיפול והחינוך מהווים מקום מרכזי בתקופה זו. עם פרוץ המלחמה הביטוי בספרות, בשירה ובאמנות הפלסטית בא לידי ביטוי במיצגים רב עוצמה, והכיכרות בארץ ובעולם מלאות בשפת האמנות בשל הצורך לבטא ולומר".

כך אומרת גליה שכטר, שהתערוכה "מלאכים בשמי תל אביב" שהיא אוצרת בבית ציוני אמריקה תיפתח ביום שישי הקרוב, 6.6.25, בשעה 13:30. התערוכה תוצג עד ה-3.7.25 בבית ציוני אמריקה, רחוב דניאל פריש 1, תל אביב, בימים ראשון עד חמישי 22:00-08:00, יום שישי: 14:00-08:00, שבת: מצאת השבת ועד 23:00.

באירוע ההשקה של התערוכה שיתקיים ביום שישי 6.6 תישא דברים אדיבה גפן, יו"ר מכון גנזים של אגודת הסופרות והסופרים בישראל. גליה שכטר תציג וידיאו ארט והקשרים מתוך עולם האמנות , רונית נוביק תופיע בשירה שהיא תשיר ויקריאו שירים המשוררות והסופרות ד"ר רחלי אברהם-איתן, ד"ר אסתר קאפח ודליס והאמן והמעצב אלדד בוברוביץ.

בתערוכה משתתפים 26 יוצרים מכמה מדיות – ציור, עיצוב, צילום ומשוררים שישלבו דימוי ויזואלי ביצירתם: עיינה פרידמן, ד"ר רחלי אברהם איתן, טליה להב, יהורם גלילי, ענת דור, מרק רפייביץ, טל ג'משי, רות כהן מרק, יצחק מרק, שולמית מרק, ליאל כהן, אבישי כהן, מנשה בן מאיר, דפנה וייטסון, ענבל בן ברית, אלי חכים, לי גרובאי לנגר, אלדד בוברוביץ, דליס, אתגר בז'רנו, רינה בוברואוגלו, מאיא פיינשטיין, ד"ר אסתר קאפח, מיטרה אריאלי, רונית נוביק וגליה שכטר.

גליה שכטר מסבירה כי התערוכה "מלאכים בשמי תל אביב" עוסקת וחוקרת את נקודת המבט המיתית, הפואטית, הלירית, שמרחיקה נדוד עד לצורת המלאך ומשמעותו – "האם ניתן לנו כבני אדם יכולת ללבוש תכונות על אנושיות ולהיות כמלאכים? וכמו בסרט המלאך הופך להיות בין אנוש לטובת אהובתו הוא משיל את שריונו המלאכי והופך לדמות בשר ודם אנושית. המטפורה הגולמית, כמו מעשה הפרפר, מתגלית במילואה ובגדולתה, מעשה הגולם ההופך לפרפר צבעוני, או לחילופין דמות המלאך שהופכת להיות אנושית".

לדבריה, בתערוכות שהיא אוצרת מעניינות אותה התפתחות החברה, השינויים התמורות ופריצות הדרך. שכטר: "תמונת העולם שלנו מרובדת ועשויה מרעיונות וממהויות רבות ומגוונות – האספקלריה היא התקופה הנוכחית .בתערוכה ניכרת במדיומים השונים ההליכה לגילויים שונים של חסד, אנושיות והתגלות. הציורים של עיינה פרידמן הם מטאפורה ענקית וטרנספורמציה גם בביטוי הנשי ובדמות האישה וגם בביטוי 'ארץ זבת חלב ודבש'. נקודת המבט על תל אביב דרך השירים של אריק איינשטיין בעבודתו של אלדד בוברוביץ גם מכניסה אותנו לנקודת מבט על תל אביב ועל שירי אריק איינשטיין. זו תערוכה שהיא מחאה וגם ביטוי וגילוי. מכיוון שהחברה שלנו חייבת להשתנות, זו צורה של התפתחות ותפיסת עולם – רגעים של מלאכים, שהם היכולת לאזן את הרוע והאכזריות שאנו חשופים אליה בעולם ובארץ והרחוב התל אביבי".

גליה שכטר מסבירה כי התרבות התל אביבית היא זירה והתרחשות בצילה של מלחמה, "ומי מאיתנו לא מבקש לפעמים, ולו לרגע,  שישלח אליו מלאך ויושיט לו עזרה, במיוחד החטופים בעזה והאובדנים, מנהרות החשכה והרוע שמתגלים. החרות שלנו היא לבחור לנוע במרחבי חיים ולקוות לחזרה של חברה אנושית, שפויה, חזרה והבטחה לשלום אחרי המלחמה. האם האנושי הופך לעל אנושי ולמלאך? התערוכה היא תקווה – הליכה למסעות ומחוזות, והקריאה לשלומה של החברה והאנושות היא ביטוי לאהבה, לשפיות, לתקווה ולשלום".

התערוכה עשירה ומרתקת ומוצגות בה עבודות בטכניקות שונות, והאמירה שלה מתייחסת לתקופה, לתל אביב ולנושא המיתי והמרתק בדימוי המלאך. גליה שכטר: "כאמנית היוצרת בתחום המילה הכתובה והציור, נקודת המבט שלי מתייחסת למושגים אלכימיים וליכולת לעשות טרנספורמציה לחומרי החיים מורכבים בתקופה הנוכחית בתולדות המדינה. האמנות היא תשובה עבורי כיוצרת, וכאוצרת האמנות מאפשרת לי ליצור טרנספורמציה ולהגיע לגבהים. קונספט זה הוא ראי התקופה, ובכל תערוכה אני מנסה להאיר אספקטים ורבדים שונים. העבודות שאני מציגה בתערוכה הן ייצוגים בציור ובכתיבה, מאהבות היפות של חיי".

במסגרת שיתוף הפעולה הייחודי של שכטר עם אגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל ומכון גנזים של האגודה, היא הגיעה  לחפש חומרים על המשוררים אברהם שלונסקי ולאה גולדברג בסיום לימודי האמנות שלה. "לפני כמה חודשים יצרתי קשר עם יו"ר מכון גנזים, אדיבה גפן, והסקרנות שלי לנושא התרבות, התיעוד, איסוף ושימור הארכיון הובילה אותי לפגישה, שהניבה תוצרים של יורם קניוק ואנדד אלדן שהוצגו בתערוכה 'ניפגש בשש אחרי המלחמה' שאצרתי בספרייה המרכזית באוניברסיטת תל אביב. בתערוכה זו יוצגו עבודות של לאה גולדברג ואבות ישורון", היא אומרת לסיכום.