המוזיקאית והזמרת ענת לרנר הוציאה שיר בשם "איך אפשר", שהוא שילוב של זיכרון לנרצחים ולנופלים, זעקה להחזיר את החטופות והחטופים ותקווה שעוד נשקם את היישובים ויהיו ימים טובים

במשך שנים נעה ענת לרנר בין שירה והפקה לניהול פרויקטים. בשנים האחרונות חלתה בפיברומיאלגיה, מחלת כאב כרוני "שרק דחקה אותי אחורה פיזית ונפשית".

ביוני 2023 יצאה לשנת החלמה והבראה, בנתה לעצמה סדר יום עם דברים שעושים לה טוב, פיתוח קול, פילאטיס, הופעות. "גיליתי שבזמן פיתוח קול הכאבים יורדים כמעט ב70% והבנתי שגם הגוף מסמן לי שזה הכיוון שאני צריכה להמשיך בו", היא אומרת.

היא למדה הפקת מוזיקה באבלטון ועריכת וידאו בדוינצ'י רזולב, וכך רכשה לעצמה כלים כדי להפיק את היצירה שלה לבד.

בשבעה באוקטובר היא הייתה רגע לפני קמפיין דיגיטלי שחוגג את החיים, את היצירה, את ההתגברות על הכאב, כבר היה לה מופע יחיד מוכן. "החל מהאזעקה בבוקר התיישבתי מול הטלוויזיה והייתי בשוק במשך 48 שעות, התקפים קשים, בכי ללא הפסקה ואיבוד תקווה". בזכות העבודה שעשתה בחודשים הקודמים הצלחתה להתאפס והתחילה לחפש איך לעזור ולתרום. לרנר: "הבנתי שהדרך בה אהיה הכי משמעותית זה אם אמשיך בדרך שלי פשוט לחשב מסלול מחדש".

השיר החדש שלה "איך אפשר" הוא שילוב של זיכרון לנרצחים ולנופלים, זעקה להחזיר את החטופות והחטופים ותקווה שעוד נשקם את הישובים ויהיו ימים טובים.

איך אפשר?

מילים ולחן: ענת לרנר.

שירה, הפקה מוזיקלית ומיקס: ענת לרנר.

עזרה בהפקה: ארז מור.

מאסטרינג: ראובן חיון.

צילום: ליאור צלנצ'וק, ליה יפה, אופיר זגורי.

עריכת הקליפ: ליאור צלנצ'וק וענת לרנר.

 

מילות השיר "איך אפשר" מאת ענת לרנר

איך, איך אפשר

איך אפשר לחזור לפה

ואיך אפשר להגיד שלא

אין לנו מקום אחר לחיות בו

נישא תפילה לשמיים,

עם דמעות בעיניים,

נקים ת'ישובים.

 

במקום שהתמימות כבר לא קיימת,

תקווה משתתקת וחושך משתלט,

נגייס כוחות השמש כבר תבוא.

 

נזכור את בנינו, את בנותינו, אה אה

נזכור סבים ותינוקות

גיבורים וגיבורות, נבנה את ביתנו, אה אה

 

תני לי לחבק אותך ילדה יפה,

עוד נחזיר לך ת'אמון,

נשקם ת'מדינה.

יהיה כאן טוב יהיה כאן שקט,

זה יקח כמה שנים,

את תראי נשב בבית ויהיה נעים.

 

את תלבשי עוד שמלה לבנה,

את תבואי, כולם כבר מחכים.

זה הבית שמשאיר אותנו פה.

השמש למעלה.. אה אה קוראת לנו לבוא.

 

נחזיר את בנינו, את בנותינו, אה אה

נחזיר הורים וילדות,

גיבורים וגיבורות.

 

לא יכול להיות זה לא יכול להיות,

אבל אנחנו חזקים, אנחנו עוד נמשיך לחיות.

לא יכול להיות לא זה לא זה לא יכול להיות,

את עוד תראי ילדה שלי תגשימי חלומות!

תמשיכי לחיות!

 

את תלבשי עוד שמלה לבנה,

את תבואי, כולם כבר מחכים.

זה הבית שמשאיר אותנו פה.

 

נזכור את בנינו, את בנותינו, אה אה

נחזיר בנים ותינוקות,

גיבורים וגיבורות, נבנה את ביתנו. אה אה.