ילנה מקונוביטסקי עם אחת מיצירותיה, צילום: פרטי

"אקווארלה" בפתח תקווה

האמנית ילנה מקונוביטסקי (מלנקה) תציג במוצ"ש 24.4 בגלריית "הציפור הכחולה" תערוכה ייחודית עם עשרות ציורי אקוורל בצבעי מים של דמויות מלאות שמחת חיים.

"היו בי פחד וייאוש. הייתי יושבת מסתכלת על נקודה בחדר וללא כוח. תחושה קשה מאוד ומפחידה מאוד. בשלב מסוים הרגשתי שאני רוצה צבעים ונתתי אישור לעצמי לנסות את זה. קניתי בקבוקים קטנים וניסיתי לערבב צבע. זה היה כמו תרופה עבורי. עדיין לא חשבתי או הבנתי שאני עוסקת באומנות ושאני  אמנית. ערבבתי צבעים באצבעות וכל כך אהבתי את המשחק הזה ואת הצורות שיצאו כתוצאה מערבוב בין הצבעים. כשחברים הגיעו לבקר אותי, הם התלהבו וכולם יצאו מביתי עם ציורים שלי. בהתחלה עוד ציירתי בבוקר ובשאר שעות היום הייתי עוברת בין החדרים. מעולם לא ציירתי חוץ מהילדות, אך ככל שהתמדתי הרגשתי שאני רוצה להתעמק ומשהו בתוכי בער בי".

הזמנה לתערוכה החדשה של האמנית ילנה מקונוביטסקי, צילום: פרטי

 

כך אומרת הציירת והאמנית ילנה מקונוביטסקי (מלנקה), שבמוצ"ש 24.4 תשיק את "אקווארלה" – תערוכת יחיד שלה המוצגת בגלריית "הציפור הכחולה" בפתח תקוה. בתערוכה מוצגות עשרות ציורי אקוורל בצבעי מים של דמויות צבעוניות מלאות שמחת חיים, תנועתיות והרבה מקום לדמיון עבור הצופה. "מה שמוביל אותי כשאני מציירת אלו הרגשות שלי", אומרת ילנה שסיפורה האישי מופלא לא פחות מציוריה.

היא החלה לצייר לאחר שחלתה בטרשת נפוצה, ובעקבות זאת נאלצה לעזוב את מקום עבודתה. "הרצון לצייר כנראה זעק בתוכי ומעולם לא הבחנתי בו. רק בגיל 40 ציירתי לראשונה", אומרת ילנה, בת 54, שעלתה לארץ מאוקראינה בשנת 1991. במשך שנים רבות הייתה לה מספרה אליה הגיעו לקוחות רבים, וכבר שם באו לידי ביטוי יכולותיה האמנותיות.

ילנה: "אהבתי לעשות דברים שונים. מאוד אהבתי צבעים, פסים בצבעים שונים ותספורות לא קונבנציונליות. כשהייתה נכנסת אליי לקוחה, הייתי מזהה במבט את דמותה ויודעת להתאים לה היטב את השיער". לציור היא הגיעה לאחר שחייה השתנו בעקבות התפרצות הטרשת הנפוצה, בה לקתה אחרי לידת בתה.

היא מספרת כיצד מצאה מורה מלאך, צייר ישראלי מחונן בשם אבי גדליה, שהגיע אליה הביתה כדי ללמד אותה ציור. "כשהוא הגיע לביתי, הרגשתי שאני שותה קפה עם אלוהים. הראיתי לו את עשרות הציורים שציירתי, הוא הסתכל ושאל אם אני חולה במשהו ואם אני רוצה לחיות כדי שאמשיך לצייר. הוא בנה לי סדר יום ובעזרתו למדתי שיעורי אמנות. לאחר שהוא ראה את שיעורי הבית שלי, הוא עזר לי להתקדם קדימה ומעולם לא לקח אותי אחורה. הוא למד את הכאב והקשיים שלי, שינה אותם לשמחה ואמר לי: 'כאבים לא צריכים להיות תלויים על קיר של משהו'. במשך הזמן ציירתי ציורים בצבעים צבעוניים ובהירים. אני מתחברת לאמנים כמו: מטיס ולמונה ומרגישה שאני אחות קרובה של ואן גוך בצבעים ובמחשבות. היה שלב בו הוא אבי אמר לי שאני כבר לא צריכה אותו ושלמעשה הפסקתי להיות תלמידה".

 

יצירה של האמנית ילנה מקונוביטסקי, צילום: פרטי

 

לדבריה, מה שמניע אותה בציור ציוריה הייחודיים אלו רק רגשות, ללא חוקיות. "יש טכניקה בשם מונוטיפיה שבה מניחים טיפות על זכוכית, לוקחים נייר ועם היד או עם סמרטוט עוברים על הדף וכך יוצאים כתמים שונים. למרות שלמדתי ציור עולמי קלאסי, התחלתי להשתעשע עם שיטה זו וחיפשתי נאיביות. כשהסתכלתי על הכתמים שיצאו ראיתי פנים וצורות של גוף, כמו עננים שדומים לדמויות משתנות כשהענן חולף. במשך שנים שיחקתי עם הטכניקה הזאת והחבאתי את היצירות בארון שאיש לא יראה, חששתי מהתגובות. לא חיפשתי חוקים ונורמות, אלא רק את רגשותיי. הבטתי על בתי יאנה וכיצד גדלה: כשהיה לה חבר, כששניהם התכוננו לחתונה ועל החתונה עצמה, על השלבים שהיא עוברת, ההיריון שלה ולידת הנכד דניאל. למעשה, ציירתי הרגשה והכנסתי הכל לציורים. התגובות היו מדהימות לאווריריות ולצבעוניות בציורים שלי".

ילנה הייתה אמורה להציג בשנה שעברה את "בין שמיים וארץ", תערוכת יחיד ראשונה שנדחתה בשל פרוץ הקורונה. "כשהחלה הקורונה הרגשתי את התנועות בשמים ותחושה שמשהו גדול קורה. בבוקר אחד קמתי עם רצון לצייר את הכוכבים, אבל לא הבנתי למה. זה היה הסגר הראשון עם הרבה פאניקה סביב. הגעתי למסקנה שאתנתק משידורי הטלוויזיה, כי גם ככה היה לי קשה לא לראות את הנכד שלי שאני רגילה לראות בכל יום".

היא לקחה בד קנבס גדול וציירה איתו בשמן איתו לא ציירה לפני כן: שני עיגולים – האחד גדול והשני קטן. "אז בעצם הבנתי שאני מציירת את הכוכבים והפלנטות. ביקשתי מחברתי שהיא אסטרולוגית ספרים על הפלנטות והקריאה בהם עזרה לי לצייר את הפלנטות, התנועה והצבעים. כך הרגשתי את הסיפורים וציירתי אותם. לא היה בי צער לרגע על כך שהתערוכה לא יצאה לפועל. התחלתי להרהר על כך שלא הכנסתי את אקוורלים שלי, וזה היה הרגע בו לקחתי קנבס והתחלתי לצייר והתחלתי משהו חדש. לבסוף נולדה תערוכה שונה לגמרי עם דברים חדשים וצבעוניים. ברוב הציורים יופיעו צבעים כמו: צהוב, הצבע האהוב עליי, כתום וטורקיז. בתערוכה יש ציורים בגדלים שונים, רובם ממוסגרים במסגרות. לא מסגרתי את כולם כי יש כאלה שיעדיפו לרכוש ללא מסגרת ולמסגר בהתאמה אישית".

 

יצירה של האמנית ילנה מקונוביטסקי, צילום: פרטי

 

שרה רז, יו"ר עמותת אמני פתח תקוה ואוצרת התערוכה של ילנה, מוסיפה כי כאשר הגיעה לילנה אחרי שנה כדי לתכנן שוב את התערוכה ציפתה לה הפתעה. "ילנה ציירה עשרות ציורים בצבעי מים – דמויות פנטסטיות שהראות כאילו יצאו מסיפורי אגדות, צבעוניות ומלאות שמחת חיים, תנועתיות עם חיבור ושיח ביניהן, עם  הרבה מקום לדמיון הצופה ואפשרות של כל אחד לספר את סיפורו. לשתינו היה ברור שכל קונספט התערוכה ישתנה ויוגש לקהל הצופים כשי מיוחד, אחרי תקופה כל כך קשה של סגרים ובידוד חברתי".

לסיום, ילנה מודה לבעלה אנטולי שבזכותו הכל קרה. בתחילת הדרך הייתי ללא עבודה ללא כסף, והוא נתן בי את הכוח, דאג שיהיו לי בדי קנבס, צבעים ושאקח שיעורים. בלעדיו לא הייתי מגיעה לכל זה. במקביל, זכיתי להכיר את עצמי ואת הכוחות שלא ידעתי שקיימים בי".

התערוכה " אקווארלה" תיפתח ב-24.4.21 ותינעל ב-20.5.21,
גלריית "הציפור הכחולה", רחוב רוטשילד 75, פתח תקוה,
ימים שני ושלישי: 19:00-17:00,
יום שישי ושבת 13:00-11:00.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

ראשי

עושה גלים בין הדפים

השבוע נסקור סדרת ספרים לנוער שנועדה להשמיע את קולם של ילדים הסובלים מהפרעות שכיחות, ספר ילדים המלמד על ערכים טובים לחיים באמצעות דמות חמודה של

קרא עוד »