לוטם רייכנטל, שחקן על הרצף האוטיסטי, מדובב ומרצה, ואחיו, סתיו רייכנטל, שחקן, כותב, מרצה ומוזיקאי, מגלים כיצד יחסיהם כאחים וכחברים טובים באים לידי ביטוי בהצגה "הדב השומר עליי", שתוצג בהבימה במוצ"ש 14.11 

"אוהבים מאוד את כישרון המשחק שלי, את האלתורים וחוש ההומור שבהם אני משתמש. חיידק המשחק התחיל כבר בחוגי דרמה כשהייתי פעוט. בהמשך התחלתי לשחק בתיאטרון 'פלסטלינה בצבעים' יחד עם אחי סתיו. הדיבוב התחיל אצלי כשסיימתי ללמוד בכיתה י"ב ועברתי קורס אצל יפה גבאי, שבהמשך לקחה אותי לדובב סדרת אנימציה עם אחי סתיו. אני מקווה ומצפה לעבודה נוספת בתחום וזה גם החלום שלי. אני מעביר הרצאה בשם 'אופטיזם' מנקודת מבט אופטימית על אוטיזם – בזכות המרצה שלי רויטל אלרון כץ, ומעביר הרצאה נוספת על חרמות המשנה את האקלים הכיתתי ותורמת רבות לשינוי החשיבה על נידוי בקרב ילדים. התגובות בכל הארגונים חיוביות מאוד, בוגרים וילדים לא רוצים לצאת מההרצאות שלי ושואלים לא מעט שאלות".

כך אומר לוטם רייכנטל, שחקן על הרצף האוטיסטי, שהוא ואחיו, סתיו רייכנטל, שחקן, כותב, מרצה, מוזיקאי ויוצר תוכן לרשתות החבריות, משתתפים בהצגה הייחודית "הדב השומר עליי" (שחקנים נוספים: ליאור ברגר ומאיה משעול, כתיבה: סתיו רייכנט, בימוי: ליאור ברגר, עיצוב תאורה: דן בן דור, הפקה מוזיקלית: יובב שליט), שתוצג בהבימה במוצ"ש 14.11.26 בשעה 19:30 ובבית יד לבנים באשדוד ביום שלישי 1 בדצמבר 2026 בשעה 19:30.

מדובר בהצגה משפחתית ומרגשת על איך זה לחיות לצד אח עם צרכים מיוחדים, שמופיעה קבוע בהבימה 4 ונמצאת ברפרטואר של סל תרבות. ג׳וני יונתן, שחקן מיוסר וכושל, נותר לבדו לטפל באחיו דודו עידו, בחור על הרצף האוטיסטי, תמים וקפדן, שחי בעולם של חוקים נוקשים ואוסף קלטות וידאו ישנות. לאחר מות אימם, שהייתה הגשר ביניהם, הם נותרים אבודים. כשהדירה המשפחתית מאוימת במכירה והאפשרות לשלוח את דודו להוסטל הופכת ממשית, מתפרץ ביניהם סכסוך יומיומי טעון שמתחיל במאבק על שניצלים במקרר, והופך לשאלה קיומית על אחריות, חופש ושייכות. ההצגה מקדמת ערכים של קבלת האחר, קבלת השונה, אחאות מיוחדת ומציגה פרספקטיבה קצת שונה על צרכים מיוחדים של כל סוגי האחים.

סתיו רייכנטל גדל ביישובי גדרות וכיום גר בתל אביב. לוטם רייכנטל הוא אחיו הגדול. "אני לא זוכר רגע שבו מישהו הושיב אותי ואמר לי שהוא אוטיסט. ככה הכרתי אותו מאז שנולדתי. מבחינתי גדלתי עם אח שלי, שגם הפך לחבר טוב מאוד שלי. הרבה מהאהבה שלי לתרבות הגיעה ממנו. הוא הכיר לי דרך קלטות וידאו סרטי בורקס את 'הקומדי סטור' ומחזות זמר. היינו רואים יחד להצגות ולקונצרטים. זה משהו שתמיד חיבר בינינו, ובסוף גם שנינו בחרנו לעסוק במשחק", מספר סתיו.

הוא מודה כי כששואלים אותו על האחריות הזאת, קשה לו לחשוב על משהו שיגרום לו להגיד שאינו מעוניין בה. "כשמדובר בלוטם אני מוכן לשים הרבה דברים בצד כדי להיות שם בשבילו. יש גם משהו מצחיק בפירגון בינינו. אם תשאלו אותו מי אני, הוא קודם כול יפרוס בפניכם את קורות החיים שלי. אחר כך הוא יספר שאני גר לבד בתל אביב ושאני עוזר ודואג לו. אני אומר בדיוק אותו דבר כשאני מדבר עליו. אנחנו קצת אמרגנים האחד של השני".

בילדותם לוטם וסתיו היו משחקים הרבה יחד בשעות היום. "גדלנו כמו תאומים. אמא מספרת לי שתמיד בבוקר היא מצאה אותנו כילדים באותה המיטה, למרות שהלכנו לישון במיטות נפרדות. היה לנו ערוץ יוטיוב משותף, שאליו היינו מעלים מערכונים ושטויות", הוא נזכר.

לוטם סיים ללמוד השנה בקריה האקדמית אונו תיאטרון ככלי לשינוי חברתי. משם לקח לעצמו עבודת צוות ולמידה בנושאי התיאטרון, סיים ללמוד בהצטיינות ואף הופיע על הבמה בתפקיד מפתח בסוף שנת הלימודים. לדבריו, בהצגה "הדב השומר עליי" יש דברים שונים ודברים דומים בחיים שלו ושל אחיו סתיו, "אבל האמת במציאות היא שאנחנו חברים טובים ומערכת היחסים שלנו אינה מוטלת בספק. אני אוהב אותו והוא אוהב אותי בדיוק באותה המידה", הוא אומר.

סתיו סיים לאחרונה סיים צילומים לסדרה ״כאן גרים״ של ערוץ זום ביס, ולאחרונה נכנס לנעליו של פיליאס פוג בהצגה "מסביב לעולם ב-80 יום" של תיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער בשיתוף להקת המחול פרסקו בבימוי של שירילי דשא. כבר כילד השתתף בתוכניות טלוויזיה. "האדם ש'באשמתו' אני בתחום זה בעצם לוטם. כבר מגיל קטן היינו צופים ביחד במחזות זמר ישראלים שלוטם אהב, לוקחים תחפושות מארגז התחפושות שההורים ארגנו לנו, הופכים את הבריכה מפלסטיק בחצר לבמה שלנו ומציגים הצגות למשפחה. ברגעים אלה נכנס הג׳וק הראשוני. במשך השנים החלום התחיל להתממש והתחלנו לעלות ביחד על במות, לדובב ביחד וליצור ביחד", הוא מספר.

למעשה כל הצגה וסרט, מערכון, סרטון יוטיוב, קלטת, דיסקים, תקליטים וסיפורים שסתיו ולוטם צפו ושמעו במהלך ילדותם השפיעו על ההצגה. כך למשל, "ספר הג'ונגל", המחזמר הידוע שביים חנוך רוזן בשנת 1996, מוזכר רבות בהצגה. בגיל 12 נכנסו שניהם לתיאטרון פלסטלינה בצבעים – תיאטרון המשלב שחקנים עם צרכים מיוחדים ושחקנים 'ללא'. "שיחקנו שם במשך שבע שנים, וזו הייתה בעצם החוויה הראשונה שלי בהצגות שיודעות לשלב גם וגם", מציין סתיו.

סתיו לא ישכח לעולם כיצד אחד הדברים המשמעותיים ביותר שעשה במהלך שירותו הצבאי בתיאטרון צה"ל היה הסצנה ״חברים״, שכתב אורי אוריין ובה שיחקו הוא ושחר תורן, שתפקידה המרכזי היה להעלות את המודעות לחיילים עם צרכים מיוחדים בצבא. "למדתי בכל מיני מסגרות משחק שונות, קורסים, תוכניות שנתיות ותיאטרון צה"ל, אבל בסוף מה שהכי לימד ומלמד אותי אלו החוויות מסטים ומחדרי חזרות, ההצלחות והכישלונות. ככל שאנו מעיזים יותר (גם אם אנחנו לא בטוחים במה שאנחנו עושים), אנחנו למדים יותר".

עם תום השירות הצבאי כתב סתיו את ההצגה "הדב השומר עליי". הוא ישב במרפסת עם קפה והסיפור התחיל להתגבש לו בראש. בתוך כשעתיים כבר כתב טיוטה ראשונה מתוך החיים שלו ושל לוטם "מתוך היכרותנו, הדברים שמצחיקים אותנו, האחריות שאני מרגיש כלפיו והשאלות שעולות כשאנחנו גדלים וכל אחד בונה גם את חייו", הוא מציין.

במחזה הכניס סתיו את האחים למצב, שבו הם צריכים להסתדר אחרי מות אימם. זהו אירוע בדיוני. אימם, טליה, היא מפיקת ההצגה. "רציתי לבדוק מה קורה לקשר ביניהם כשהם צריכים להתמודד בעצמם עם דברים שעד אז היה מי שעזר להם בהם. הקשר בינינו נמצא שם, אבל הדמויות והאירועים עברו כתיבה. לאורך השנים פגשתי הרבה אחים ואחיות לאנשים עם צרכים מיוחדים. אני מניח שרבים מהסיפורים ששמעתי היוו השראה לכתיבת ההצגה", הוא מגלה.

מהן התגובות שקיבלתם להצגה "הדב השומר עליי", ולהיכן אתם מתכוונים להגיע עם ההצגה?
לוטם: "להצגה זו יש מסר מאוד חזק והיא מחדירה מודעות בנושא הצרכים המיוחדים וחייהם. התגובות שקיבלנו עליה הן מעל ומעבר. אנשים 'עפו' על ההצגה והביעו מגוון גדול של רגשות – מבכי ועד צחוק, בקול רם. ההצגה מהדהדת אצל האנשים הרבה זמן אחרי, וכל מי שרואה אותה אומר שלא ראה הצגה כזאת מימי חייו. סיפרו לנו שבגוגל כתוב שהשחקן האוטיסט הראשון שמשחק בהבימה זה אני, לוטם רייכנטל, וזה מרגש מאוד. אנחנו רוצים להגיע עם ההצגה לבתי ספר ארגוניים בארץ ובחו"ל".
סתיו: "בבכורה בבית העם גדרות האולם היה מלא, ובסיום אנשים עמדו ומחאו כפיים. כתבתי משהו אישי מאוד, ולפתע אני עומד עם אחי מול אנשים שמגיבים אליו. מאז ההצגה הגיעה להבימה וגם התקבלה לסל תרבות. הקבלה לסל תרבות ריגשה אותי מאוד ונתנה לי תחושה ששווה להעז ולהוציא דברים החוצה, גם כשאתה בתחילת הדרך. אני רוצה שנמשיך להופיע איתה ושאנשים נוספים יכירו אותה. במיוחד מעניין אותי לפגוש איתה בני נוער, כי דברים רבים שאנחנו מדברים עליהם התחילו אצלנו בגילים האלה. בדרך כלל אחרי הופעות ניגשים אליי בעיקר הורים ואחים של אנשים עם צרכים מיוחדים. הם משתפים אותי מחוויית החיים האישית שלהם ואפילו מתייעצים איתי. אלה אולי הרגעים הכי מרגשים אחרי כל הצגה, כי שם אני מרגיש את האימפקט של ההצגה במיטבה. המטרה בעתיד היא להפוך את ההצגה לסדרה, וזה כבר נמצא בעבודה".

להזמנת כרטיסים להצגה "הדב השומר עליי":
https://www.tel-aviv.gov.il/Pages/MainItemPage.aspx?WebID=3af57d92-807c-43c5-8d5f-6fd455eb2776&ListID=9dd2da03-5c43-462a-b5b2-d087c179b16c&ItemID=14521