עדי עציון זק, זמרת, יוצרת, שחקנית ואמנית רב-תחומית, זוכת פרס מפעל חיים "קיפוד הזהב" של משרד החינוך, תציג ביום רביעי 24.6 בשעה 18:00 בפאלאס תל אביב מונודרמה מרגשת בשם "אהבה וחושך", הזוכה לשבחים רבים
"כשהופעתי עם המונודרמה 'רסיסי חיים' על רחל המשוררת, בקהל במופע הייתה נילי, אלמנתו של הסופר עמוס עוז. היא ניגשה אליי בסיום ואמרה לי: 'עדי, אולי תבואי לכוס קפה?' קבענו להתראות ועברו כמה שנים עד שקראתי את הספר 'סיפור על אהבה וחושך' של עמוס עוז. אז החלטתי לקחת קטעים מהספר כפי שהם, ובניתי לפי הסדר את הדמות של אימו פניה עד התאבדותה כשעוז היה בן 12 וחצי, כך שזאת תהיה מונודרמה. במופע לעיתים אני משחקת לא רק את פניה, אלא גם את עוז ולפעמים גם את האבא כשברקע נשמע קולו של השחקן גלעד קלטר".
כך אומרת עדי עציון זק, זמרת, יוצרת, שחקנית ואמנית רב-תחומית, זוכת פרס מפעל חיים "קיפוד הזהב" של משרד החינוך, שבימים אלו מציגה את המונודרמה המרגשת "אהבה וחושך", שבה היא משחקת ושרה ואותה היא ביימה ועיצבה. שירה ונגינה: אנטון קוצ'ר, קריין: גלעד קלטר. המונודרמה מתארת את שנות ילדותו של הסופר עמוס עוז בחיק משפחתו הקטנה בארץ ישראל הסוערת ובירושלים המסוכסכת של שנות ה-40 עד מותה הטראגי של אימו פניה. הסיפור לקוח מתוך "סיפור על אהבה וחושך" – ספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז, שיצא לאור בשנת 2002. הבכורה של המופע הייתה אמורה להתקיים ב-8 במרץ לפני שנתיים בצוותא בתל אביב, אך בוטלה בעקבות מותו של יונתן זק, בעלה של עדי עציון זק.
המופע הקרוב יוצג ביום רביעי 24.6 בשעה 18:00 בפאלאס תל אביב, קומה ראשונה, רחוב ויצמן 18, תל אביב, בהשתתפותה של הסופרת פניה עוז, בתו של עמוס עוז. להזמנת כרטיס למופע: טל': 052-2755901.
מופע ייחודי זה מקבל תגובות מרגשות רבות ובהן של דורון צפריר שכתב בין היתר: "עדי עציון זק עם קריירה מפוארת כשחקנית וזמרת אופרה נפלאה בגיל 89(!) יצרה הצגת יחיד פמיניסטית נשית נוספת לשמונה שקדמו לה. ההפקה מקסימה, רגישה, יפה ונוגעת. המשחק עילאי, שירתה נהדרת, ליווי של אנטון קוצ'ר בנגינה רגישה ושירים רוסיים עדיני מיתרים….יופי של הפקה".
חוקרת הספרות הנודעת פרופ' נורית גוברין: "ההצגה שלך הייתה חוויה עזה. הצלחת לגלם את דמותה של פניה, אימו של עמוס עוז, בשלבי חייה הדרמטיים. לנגד עיני הצופים התהפכה דמותה, על העליות והירידות שחוותה, על רקע הבן, שאינו מבין מה קורה לאימו, והבעל-האב שאינו מסוגל לעזור לה, ואולי, גם אי אפשר לעזור לה. אהבתי במיוחד שהשארת את שפתו של עמוס עוז כמות שהיא, וכך קיבל המחזה אופי ספרותי-פיוטי נוגע ללב…השירים הותאמו הן לרוח התקופה והן למצב רוחה של פניה".
לדברי עציון זק, המופע מחייה את שנות ה-40 וה-50 במדינת ישראל הצעירה. "במופע אני כל הזמן מדברת ושרה, והשירה שלי היא חלק מהדיבור ומהאמירה שלי כשחקנית וכזמרת. כבימאית וכשחקנית בחרתי להבליט דברים מסוימים. הטקסט הוא אכן של עמוס עוז, אבל הוספתי רעיונות משלי. נילי, אלמנתו של עמוס, אמרה לי ששאלו את בעלה האם הוא אהב את ההצגה ואת סרט הקולנוע ההוליוודי, המבוססים על 'סיפור על אהבה וחושך', והוא השיב שהשחקנים היו אולי טובים אבל שינו את הטקסט שלו".
עדי עציון זק נחשבת לאחת היוצרות הרב-תחומיות הבולטות בישראל, המשלבת לאורך עשרות שנות פעילותה בין מוזיקה, תיאטרון ותנועה. דרכה האמנותית משתרעת מן הביצוע הקלאסי והאופראי אל עבר יצירה אישית מודרנית. דרכה האומנותית משתרעת מהביצוע הקלאסי והאופראי אל עבר יצירה אישית מודרנית, המפגישה בין אומנויות הבמה, כתיבה, בימוי, שירה ועיצוב.
בשנים האחרונות היא יצרה את "רסיסי חיים – רחל" לציון 90 שנה למותה של המשוררת רחל ואת "אהבה וחושך" – מופע המבוסס על קטעים מתוך ספרו של עמוס עוז, המתמקד בדמות אימו פניה. בנוסף לעשייתה הבימתית היא עוסקת בצילום מבוים המתמקד בנשים ובדמויות פנטסטיות, המקף את עולמה הרב-תחומי ואת חיבורה הייחודי בין תיאטרון, מוזיקה ואומנות חזותית – תוך מבט חד על הומור, פוליטיקה וחיי היום-יום.
היא נולדה וגדלה בקיבוץ יגור. לאחר שירותה הצבאי בלהקת הנח"ל סיימה את לימודיה בבית הספר למוזיקה בישראל. בהמשך נסעה לשש שנות לימודים גבוהים בבתי ספר למוזיקה בפריז ובגרמניה, שם העמיקה את הכשרתה המקצועית כזמרת וכמבצעת. את דרכה המקצועית החלה בשנת 1968 בתפקיד רחל, אהובתו של קזבלן. זמן קצר לאחר מכן הצטרפה לאנסמבל הקאמרי בניצוחו של גארי ברתיני, ובו שיחקה ושרה באופרות ובקונצרטים שונים. באותה תקופה שיתפה פעולה עם הפסנתרן יונתן זק, לימים בן זוגה. השנים נישאו והקימו משפחה עם שלושת ילדיהם – דודי, עלמה ויורם.
בשנות ה-70 היא הופיעה כזמרת קלאסית בקונצרטים רבים, לעיתים קרובות בליווי תזמורות ובשיתוף יונתן זק. המנצח גארי ברתיני השפיע עליה רבות ועודד אותה להתמסר לביצוע מוזיקה בת זמננו. בהדרגה היא פנתה לביצוע יצירות מודרניות ומורכבות, ובהן "פיירו הסהרורי" מאת א.שנברג, "הקול האנושי" של פולנק ו"סקוונצה" של בריו. היא הפכה למבצעת מוערכת של מוזיקה ישראלית חדשה. מלחינים ישראלים רבים כתבו במיוחד עבורה ובהם: צבי אבני, יוסף טל, מרק קופיטמן, יוסי מר-חיים, רון וידברג, דן הנדלסמן, יחזקאל בראון ואבי אבידום.
בשנות ה-80 הפכה עציון זק לדמות מרכזית בתיאטרון הפרינג'. היא הופיעה בתיאטרון נטו בהצגות מאת ברטולד ברכט וקורט וייל, ובהמשך זכתה בפרס הביצוע עבור הופעתה ביצירה "שמפרחת" מאת עמוס קינן ודן הנדלסמן, במסגרת פסטיבל לתיאטרון אחר בעכו. במהלך עשור זה המשיכה לחפש דרכים חדשות לשלב בין מוזיקה, תיאטרון ותנועה, ויצרה שיתופי פעולה עם כוריאוגרפיות ובהן רות אשל, אושרה אלקיים ויעל קרמסקי, ששילבו שירה ותנועה בעבודות בימתיות חדשניות.
בשנות ה-90 היא הצטרפה לתיאטרון גשר ושיחקה בהצגות שונות ובהן "הכפר" מאת יהושע סובול, שבה גילמה זמרת אופרה יקית – דמות דרמטית וקומית כאחד. משנות ה-2000 היא החלה לעסוק ביצירה עצמאית הכוללת כתיבה, בימוי, משחק, עיצוב ושירה. היא יצרה 13 מונודרמות המתמקדות בנשים יוצאות דופן וגדולות מהחיים, ובהן שילבה אומנויות במה, מוזיקה ותנועה. בין יצירותיה הבולטות: המלאך הכחול – על מרלן דיטריך, הברבור השחור – על אלזה לסקר-שילר, סיפור קפקאי – על נשים בחייו ויצירתו של קפקא קפקא, מריה קאלאס – מפסגת שירתה ועד התאבדותה, שופניאנה – אהבתם של שופן וז'ורז' סאנד, אהובותיו של קלמיט – נשות הזהב, ג'ולי הרצל, אלמה מאהלר – זכרנותיה של מוזה, פיקאסו – גאון אכזר ואהבות אסורות, "אהבה אסורה" במחנה ריכוז – סוהרת ואסירה, "רסיסי חיי – רחל המשוררת ו"אהבה וחושך" – עמוס עוז.
