אבישי יער הוציא לאור את הספר "סזון" העוסק ברצח של שלושה לוחמי לח"י בידי חיילים מהצבא הבריטי בכפר מרוחק בגליל בשלהי שנת 1944. הוא מסביר מדוע אינו מופתע מכך שבישראל עסוקים במרדף אחרי האישי, האידיאולוגי, ההישגי והקבוצתי בשל החרדה המתמדת לקיום הפיזי והרוחני
"אינני רואה קו ברור המסמן את נושא ה'סזון' כעניין שאני עסוק בו מאוד, אלא רק כחלק מהתהייה המתמשכת אודות המהות הפלגנית הכללית שמאפיינת את ההתפתחות ההיסטורית של העם היהודי לאורך הדורות. הסזון, כתקופה ייחודית מאוד, ניקז אל תוכו את האנרגיות הייחודיות של העימותים הבלתי נפסקים בין חלקי החברה שלנו, ונתן ביטוי ואזהרה מפורשת לכל מה שיכול לקרות לעם הזה במידה ולא תימצא דרך מתמדת לחתור אל המשותף כדי להתקדם יחד אל עתיד נראה לעין. דמותו של גיבור הספר, שהעיסוק ביסודות הקשים של ההוויה הלאומית שלנו שומט את האמיתות והאמונות העמוקות של חייו, היא דוגמה לתהליכים ההרסניים העלולים לגרום לנו לנזקים עצומים כיחידים וכעם".
כך אומר אבישי יער, שבימים אלו יצא לאור ספרו "סזון" העוסק ברצח של שלושה לוחמי לח"י בידי חיילים מהצבא הבריטי בכפר מרוחק בגליל בשלהי שנת 1944. זה המקור לכתיבת הספר, שמנסה לפענח את התעלומה שנותרה פתוחה מאותם ימים ועוסקת בשאלה מי מתושבי הכפר הלשין או מסר אינפורמציה כלשהי על הלוחמים ומדוע. תעודות שונות, דפי יומן וקטעי ראיונות שונים מוליכים את בועז, היסטוריון בראשית שנות ה-50 לחייו, אל ארצות שונות, דמויות וזמנים, ומציעים לו התבוננות חדשה בחיי הכפר שבו גדל ובחייו שלו, ולבסוף מושכים אותו אל תוך משבר אישי עמוק ומסע מפתיע אל עתיד שלא ציפה לו.
אבישי יער נולד בשנת 1960 במושבה יבנאל שבגליל התחתון למשפחת חקלאים ממייסדי המושבה. מרבית שנותיו עסק בכתיבת מוזיקה, שירה ודרמה. "סזון" הוא ספר הפרוזה הראשון שכתב. הוא מתגורר בתל אביב ובעבר לימד במספר אוניברסיטאות בארצות הברית ובאוניברסיטת תל אביב. הוא היה מראשוני המרצים בתוכנית הרב תחומית באומנויות, מלחין ויוצר בסגנונות שונים. יצירותיו כוללות מוזיקה סימפונית, בלטים, מחזות, ספרי שירה ועוד.
הוא מודה כי כתיבת ספרו הושפעה מאוד מהתמונות ומהקולות שאפיינו את הימים הקשים של תוכנית ה"התנתקות" בשנת 2005 וכי הדפים הראשונים בספר נכתבו בשלהי אותה תקופה. העבודה על הספר ארכה מספר שנים ולאחר שהושלם הוא נשלח לאחסון כקובץ במחשבו האישי. "רק לפני כארבע שנים, בעקבות המתחים הגדולים שחזרו לפקוד את הציבוריות הישראלית ובעיקר בימי הקורונה נראה לי שהגיע הזמן להוציא את הספר אל האור, לערוך אותו מחדש (עבודה שלקחה יותר משנתיים) ולפרסם אותו בעיצומם של ימי המחלוקת הנוראיים שעוברים עלינו כעם, כמדינה, כחברה וכפרטים".
במשך שנים רבות מעסיקה אותו ההשפעה הפסיכולוגית העמוקה שיש למצב ההיסטורי של היהודים על החברה והחברות שיצרו לאורך השנים, "ונראה לי שטרם הגענו להבנה מלאה של היסודות הפוסט טראומאתיים השולטים במבנה העמוק של היחסים שלנו בינינו לבין עצמנו, בינינו לבין המדינה וכן הלאה", הוא אומר.
יער מסביר כי החברה הישראלית מורכבת מאוסף גדול של אנשים שנושאים על גבם ובתוכם פגיעות עמוקות מאוד וטראומות שאינן רק אישיות, אלא גם קולקטיביות – היסטוריות ואקטואליות. "אין כל הפתעה לכך שאנו מתקשים לחיות יחד ועסוקים במרדף אחרי האישי, האידיאולוגי, ההישגי והקבוצתי, ולו משום החרדה המתמדת לקיום הפיזי והרוחני שלנו. זו משימה לאומית לנסות ולאוורר את הצינוק שבו אנו חיים יחד ולהתחיל להיות מודעים למצב זה הדורש פתרון מהותי וארוך טווח", הוא מציין.
הוא סבור כי הספרות יכולה וצריכה להיות הקרקע שעליו יתנהל תהליך זה. "סופרים רבים עסוקים בנושא כבר זמן רב, אבל העלאת הנושאים שעליהם הם כותבים אל המודע הקולקטיבי שלנו כעם נעשה עד עתה במשורה.
הערך המשקם של הספרות טרם נוצל, וכל פרסום שעוסק בסוגיה שבה אנו עוסקים יכול להביא אותנו כחברה וכיחידים לתובנות עמוקות יותר ולהיכרות גדולה יותר עם ארכיטקטורת המצוקות שהקימה את המבנה המפואר והשביר הזה של החברה במדינת ישראל".
השירה שכותב יער מתאפיינת בייצוג של תמונות בזמן – רגע קסום על המרפסת, זיכרון ילדות ותובנה שעולה תוך כדי התבוננות בדבר מה. הפרוזה נכתבת על ציר של זמן ומתארת מהלך של עלילה שבה דמויות שונות פועלות ועוברות חוויות ותהליכים שונים. "הסיפור עוסק פחות בהגדרת מהותו של הרגע ויותר במיקום שלו בתוך רצף ארוך של תנועה, שהיא הגורם המעניק את המשמעות היסודית לכתוב", הוא מסכם.
את הספר "סזון" ניתן לרכוש בקישור הבא:
https://www.meitarbooks.co.il/books/saison
