דניאל כהן, אנליסט פיתוח עסקי בנציבות הסחר האיטלקית בישראל (ITA), מספר כיצד עזב לפני עשור את החיים הטובים ברומא כדי לשרת על ספינת דבו"ר בחיל הים, כולל ב"צוק איתן" ומסביר על החשיבות של הציונות ועל חילופי הסחר בין איטליה לישראל
"לפי המסורת בחיל הים כל חייל שמגיע לדבו"רים מקבל כינוי שמלווה אותו בשירותו הצבאי. בשל היותי איטלקי קיבלתי את הכינוי 'סופר מריו'. אחרי 21 יום שבמהלכם היינו בים, בין סיורים לתרגילים, ב-1 ביולי 2014 חזרנו לבסיס. מפקד הבסיס יצר קשר עם כל הספינות והודיע שישראל מתכוננת למלחמה, שנצטרך ליצור קשר עם ההורים, נעדכן אותם שלא נחזור הביתה לשבת ושנישאר מוכנים לכל תרחיש. איני יכול לספר יותר מדי על תקופה זו, שבה נשארנו בים במשך 55 יום, וחזרנו לבסיס רק כדי לתדלק ולמלא את מלאי המזון. חווינו הרבה מצבים מסוכנים כמו: חילופי יריות וטילים, וכך גם חגגתי את יום ההולדת המוזר והמפחיד. 55 ימים אלו היו קשים ביותר מבחינה פסיכולוגית, ובמהלכם לא יכולתי לדבר עם הוריי. ידעתי עד כמה מסובך המצב הזה עבורם, וזה גרם לי להרגיש עצוב רק לחשוב שהם דואגים לי מאוד".
כך מספר דניאל כהן, בן 28, אנליסט פיתוח עסקי בנציבות הסחר האיטלקית, שמגדיר את עצמו בצורה מקורית: "אם שואלים אותי איך אני מגדיר את עצמי, אני משיב שאני יהודי-איטלקי שחי בישראל". הוא נולד ברומא כילד בכור למשפחה יהודית עם שלושה ילדים. משפחתו הייתה ציונית וקשורה לישראל, ומדי שנה הגיעה לטיול משפחתי לארץ כדי לבקר חברים של הוריו. מגיל צעיר נשלח דניאל ללמוד בבית ספר יהודי, שם למד להכיר לעומק את היהדות והציונות.
במהלך לימודיו הוא יצר חברויות רבות, שעם הזמן הובילו אותו להצטרף לתנועת בני עקיבא ברומא. "התחלתי כחניך ובהמשך הפכתי למדריך של שבט עם 12 חניכות. תקופה זו הייתה מאתגרת עבורי ועבור מדריך נוסף שהיה איתי. בפעילויות של השבט ניסינו ללמד את החניכות ולהעביר להן מה זה אומר להיות ציוני, אהבת ישראל והאחדות. לאחר שסיימתי את התיכון, קיבלתי החלטה חשובה ששינתה את חיי לנצח: להגיע לארץ לבד, להתנדב ואז לעשות עלייה, להיות ישראלי ולהתגייס לחיל הים כחייל בודד. בשנת 2012 הגעתי לישראל עם בני עקיבא ויחד עם קבוצת חברי הילדות שלי התנדבנו במגן דוד אדום ובקיבוצים שונים".
בשנת 2013 החליטו דניאל וחבריו לעשות עלייה משותפת לארץ ולהתגייס לצבא כחיילים בודדים. דניאל התגייס לחיל הים, וחבריו התגייסו לתותחנים, לחיל האוויר ולמחלקה הצבאית ליחסים עם הפלסטינים. "הבחירה הייתה קשה: לעזוב באיטליה את משפחתי ואת כל מה שידעתי ולעבור לגור במדינה שעד אז ראיתי רק כתייר. ידעתי שצעד זה יגרום לי לגדול באופן אישי, יעזור למשפחתי לעשות עלייה בעתיד ושאני ההתחלה שלהם לעלייה. אכן מאוחר יותר הצטרפו אליי האחים שלי. רציתי גם לתת דוגמה אישית לחניכות שלי בבני עקיבא, כי זה לא מספיק להיפגש כל שבת ולעשות פעילות על אהבת ישראל. אולי בזכותי אחת מהחניכות גרה בישראל וגם תתגייס בקרוב לצבא".
בשנת 2013, לאחר ההתנדבות, התגייס דניאל כלוחם, חייל בודד, לחיל הים. "מגיל צעיר תמיד הייתה לי תשוקה לים ולספינות, וידעתי שאם אתגייס זה יהיה רק לחיל הים. יום גיוסי היה מרגש מאוד. כל החברים שלי באו לברך אותי, כולל כל משפחתי. עדיין לא ידעתי במה אני עומד להתחיל. לאחר שלושה חודשים במחו"ה אלון, בסיס צבאי לחיילים בודדים, שיפרתי את הרמה של העברית והצלחתי להתקבל ליחידת דבו"רים בבסיס חיל הים באשדוד. כחייל בודד מעולם לא הרגשתי לבד, כי הישראלים, משרדי הממשלה והאזרחים יוצאים מגדרם כדי לעזור לך, כך שלא תרגיש לבד. יש הרבה משפחות מאמצות ומרכזים שעוזרים לך בכל דבר. זה היופי במדינה הזאת, שהיא מעין משפחה אחת גדולה".
לאחר שמונה חודשים של אימונים קשים בים וביבשה הצטרף דניאל לצוות של 12 חיילים, ששירתו בספינת דבו"ר ובהדרגה הפכו למשפחה עבורו. "הסירה הייתה באורך של קצת יותר מ-25 מטר ובתוכה גרנו 12 חיילים. ישנו יחד, אכלנו יחד ועשינו הכול ביחד", הוא מספר.
לאחר שחרורו מהצבא הצליח דניאל לקבל מלגה מקרן הישג, שבזכותה למד מדע המדינה ויחסים בינלאומיים במרכז הבינתחומי הרצליה. עם סיום לימודיו התחיל לעבוד לעבוד ב- ITA – נציבות הסחר האיטלקית. מדובר במשרד ממשלתי, הפועל תחת משרד החוץ האיטלקי ועוסק, בין היתר, בתמיכה בפיתוח העסקי של חברות איטלקיות בחו"ל, קידום ההשקעות הזרות באיטליה, ייעוץ מתקדם, קידום והדרכה לעסקים קטנים ובינוניים באיטליה המעוניינים להיכנס לשוק העולמי (במקרה זה בישראל) ועוד.
חילופי הסחר בין איטליה לישראל מתקדמים מאוד, ובשנת 2021 ייבאה ישראל ב-86 מיליארד דולר מכל העולם וייצאה ב-51 מיליארד דולר. מאיטליה בלבד ייבאה ישראל ב-3.5 מיליארד דולר וייצאה ב-1.5 מיליארד דולר. דניאל: "במהלך עבודתנו היומיומית אנו עובדים מול חברות פרטיות בענפי התעשייה, החלל, הרפואה, הסייבר, המזון, ההלבשה וכו'. אנו עובדים עם יבואנים, יצרנים ישראלים ואיטלקיים, איגודי מסחר וגופים כגון: חברת החשמל ומשרדי ממשלה. אנו מסייעים לחברות איטלקיות להשתתף במכרזים בארץ ולארגן פגישות B2B באופן פרטי ובמהלך תערוכות באיטליה, בישראל וברחבי העולם".
אחד הפרויקטים האחרונים, שאותו מקדמת נציבות הסחר האיטלקית ועדיין נמצא בפיתוח, הוא בניית מפעל ייחודי, שהופך את האשפה של הערים מסביב לו למעין 'סיגרים' שלאחר מכן הופכים לגז ואינם מזהמים את הסביבה או את האוויר. "מ'סיגרים' ייחודיים אלו ניתן לייצר חשמל, שבו אפשר להשתמש להתפלת מי הים, ובכך ליצור אינסוף מי שתייה מהאשפה ואף להוזיך את מחירי החשמל בישראל", מסכם דניאל.
לאתר של ITA – נציבות הסחר האיטלקית:
https://www.ice.it/en
