הראלה ישי השדכנית יוצאת לבדוק את הטענה הגברים חכמים יותר טובים יותר לבנות זוגן במערכת היחסים.

אם תשאלו אישה ממוצעת מה היא מחפשת בגבר, אין ספק שאינטליגנציה לצד חוש הומור היא אחת מהתכונות המנצחות ברשימה הפותחת. לעומת זאת, גברים מניסיוני, פחות שמים דגש על אינטליגנציה ויותר על מראה חיצוני. אבל כידוע, גברים ממאדים ונשים מנגה..

אין זה אומר שגברים הם יצורים שטחיים שמחפשים רק יופי. גם להם חשוב שבת הזוג שלהם תהיה חכמה, אך קודם כל ולפני הכל הנטייה שלהם היא להסתכל על המראה החיצוני.

גם לנשים הפרמטר של מראה חיצוני מהווה שחקן מרכזי במירוץ אחר מציאת בן זוג, אך נושא האינטלגנציה חשוב לא פחות.

לכן לא הופתעתי לקרוא במחקר חדש שמאשש שגברים חכמים הם בני זוג מוצלחים יותר. במחקר, שנערך ע"י ג'אקו אספארו וקולגות בפינלנד (2018), נבדקו כמאתיים אלף אנשי צבא פיניים בין הגילאים 18 עד 45. עם כניסתם למערכת הצבאית, עברו מבחני אינטליגנציה (הכוללים 120 בדיקות בתחומי החשיבה המתמטית, יכולות מילוליות ובלתי מילוליות), וכשני שליש מהם היו רווקים בזמן המבחנים. עם הזמן, גילו שככל שרמת האינטליגנציה שלהם עלתה, כך עלה הסיכוי גם להתחתן וגם להישאר נשוי.

באופן כללי ניתן לראות מהמחקר כי יכולות ורבאליות טובות גורמות לגברים צעירים להיות אטרקטיביים יותר בעיניי נשים. ממצא זה הוא הגיוני, שכן גבר בעל יכולות ורבאליות טובות יכול ביתר קלות ליזום ולהחזיק שיח מעניין וליצור רושם חיובי.

ממצא נוסף שעלה מהמחקר, הוא שאינטליגנציה גבוהה מסייעת לגברים "להחזיק מעמד" בקשר, ומקטינה את הסיכוי לפרידה מבת הזוג. גם זה מתיישב מאוד עם הדעת, אם מדובר באינטליגנציה רגשית. מניסיון, אני יכולה לומר שהכרתי לא מעט גאונים שונים- אדם שיכול לפתור בעיות מתמטיות ברמה הגבוהה ביותר, דוקטורים לפיסיקה, מומחי פיננסים ועוד כהנה וכהנה, אבל רמת האינטליגנציה הרגשית שלהם שואפת לאפס. כלומר, הם יכולים לדבר שעות על נושאים ברומו של עולם, אפשר לנהל איתם שיחות מרתקות על מגוון נושאים, אבל כשזה מגיע לשיח רגשי- הם בורים לחלוטין. קשה להם להבהיר את המסרים שלהם, הם לא יודעים להביע רגשות, הם מתקשים להבין את בת הזוג שלהם, ואז כל האינטליגנציה שלהם לא שווה כלום בזוגיות.

מקרה דוגמה:  רווקה דוקטורנטית בת 37, שהגיעה אליי כדי שאעזור לה למצוא אהבה. כאשר שאלתי אותה מה היא מחפשת בגבר, הדבר הבולט ביותר שהיא ציינה הוא שהגבר יהיה לפחות דוקטור. לא משנה לה באיזה תחום, אבל העיקר שיהיה דוקטור. היא הסבירה שלאורך השנים כל הגברים שהכירה לא יכלו להכיל את ההצלחה שלה, ונרתעו מכך: "יצאתי עם אנשי עסקים בכירים, הכרתי מנהלי צוותים היי-טקיסטים , ועוד כל מיני אנשים בעלי קריירות מפותחות. חלקם הביעו את הרתיעה  שלהם ממני כבר בדייט הראשון, בעוד שאצל אחרים היא הגיעה בתקופה מאוחרת יותר כשהתחלתי להרצות בכנסים בחו"ל וזה פשוט לא התאים להם. לכם החלטתי שאני רוצה רק מישהו מהאקדמיה שמבין אותי".

הבנתי את מה שהיא אומרת, הרי עם כל הכבוד לעידן המודרני בו אנו חיים, עדיין, חלק גדול מהגברים נרתעים מנשים מצליחות. הרבה לא יאהבו את האמירה הזאת, אבל מה לעשות? זאת המציאות. בתיאוריה כולם מפרגנים לנשים, אך במאני-טיים יש לא מעט גברים שמתקשים להתמודד עם נשים שהן מצליחות מאוד, גם אם הם בעצמם מאוד מצליחים בקריירה.

לכן, כשדכנית בעלת ניסיון רב, אני לא חושבת שהפתרון במקרה שלה הוא לחפש דוקטור. רמת הפרגון או ההרתעה לא קשורה באופן ישיר לתואר האקדמאי של הגבר- אם הוא בעל תואר שני, דוקטור או פרופסור. זה קשור בעיקר לדבר אחד- תפיסת העולם האישית.

יכול להיות פרופסור מפורסם שבתפיסת עולמו אשתו צריכה להיות עקרת בית, ולעומת זאת, אדם חסר השכלה, שמבחינתו אשתו יכולה להיות ראש הממשלה והוא הכי יפרגן לה בעולם, מכל מיני סיבות, כמו חינוך מהבית, בטחון עצמי, האם הוא שואב את הביטחון שלו מהטייטל האישי או מתחומים אחרים, האם הוא מודרני או פחות…

נחזור לאותה רווקה-  היא התעקשה בכל זאת, אז הכרתי לה דוקטורים ופרופסורים, איכותיים אחד אחד. היא נפגשה עם כמה מהם, אבל לא היה ניצוץ. היא התבאסה ממש….

לאחר כמה חודשים נכנס למאגר השידוכים שלי גבר מיוחד במינו, איש פרסום, בעל תואר ראשון, מתפרנס יפה, והדבר שהכי אהבתי בו הוא הגישה שלו לחיים. אני זוכרת שבפגישתנו הראשונה הוא אמר לי "יום שעובר, לא חוזר", ולמרות ששמעתי את המשפט הזה מיליון פעמים לפני, משהו הפעם גרם לי להתרגשות. ראיתי שזה לא סתם מוטו אצלו או ססמה ריקה מתוכן. הוא באמת חי כך. יש לחדד שהוא היה אדם אחראי מאוד, מגיע לעבודה כל בוקר, עושה את מה שצריך וגם נהנה מהקריירה, ולצד זאת הוא גם ידע ליהנות מהחיים. התחביב שלו היה גלישה ושיט, והוא הקפיד להקדיש לכך זמן ולעשות את מה שהוא אוהב, ובכלל הייתה לו שמחת חיים מדהימה, שלא רואים כל יום.

לקחתי סיכון והצעתי לה להכיר אותו. התגובה הראשונית שלה הייתה: "אין מצב! הוא רק בעל תואר ראשון", אבל לאחר מסע שכנועים היא הסכימה. כל הסיפור הזה קרה לפני מספר שנים ועד היום היא מברכת אותי. בכל יום נישואין היא שולחת לי תמונות שלהם מאיזו הפלגה או טיול גלישה. המאצ' ביניהם פשוט היה מושלם- הוא פירגן לקריירה שלה ולימד אותה שיש חיים מעבר לאקדמיה. אז נכון שהוא לא דוקטור, אבל בזכות הגישה הבריאה שלו לחיים, הוא חכם יותר מהרבה פרופסורים שאני מכירה.

שורה תחתונה: אינטליגנציה היא דבר חשוב, אבל בעיקר אינטליגנציה רגשית. אל תשפטו אדם לפי התואר שלו.

הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית למעלה מ-28 שנה לחילוניים , מסורתיים ודתיים ומחברת הספרים "סטטוס: בזוגיות" ו"שניים סוכר"

http://doolev.vidisnet.co.il/1

www.doo-lev.co.il

03-6565000