אגרנים/אספנים/מעמיסים הם אנשים מוצפים בחפצים.חלקם יודעים מה יש להם ומה אין להם וחלקם לא.מה שבטוח, אצל כולם זה עניין רגשי-מנטאלי יותר מאשר פיסי.

האגרן המסודר – עם המון סנטימנטים, הרבה זיכרונות, אוהב לתעד את העבר ולתעד תקופות שונות. בדרך כלל זה מלווה ב- ocd. לרוב אנשים בשליטה מוגברת, מלווה בדרך כלל באדם בעל זיכרון טוב, בעיקר זיכרון ילדות חזק. אלו אנשים מאוד קפדניים שאסור בתכלית האיסור לגעת להם בדברים ולא להזיז אותם. בדרך כלל הם אנשים עם סדר וארגון מחשבתיים מאוד מובהקים. אלו אנשים בשליטה מלאה. בעיקר על הדברים שלהם אבל לא רק. קשה להם מאוד, והם אפילו לא רוצים לשחרר מהשליטה הזו. זו שליטה שנותנת יציבות, ביטחון, וודאות ותחושה של "אני יודע מה קורה, אי אפשר להפתיע אותי". וכמויות הדברים, בעיקר מהעבר, אבל גם דברים מההווה עם סנטימנטים, עוזרים לתחושת השליטה והביטחון.

האגרן המבולגן – אגרנות ואספנות מתוך עומס, חוסר ריכוז, בלאגן אטומי. לא זוכרים מה יש ומה אין להם. לא יודעים איפה כל דבר. בדרך כלל אנשים ממש לא סנטימנטליים. אין להם בעיה שיגעו להם, יזיזו להם, יסדרו להם. לרוב זה מלווה גם בעומס ובבלאגן מנטלי, מחשבתי וגם בהפרעות קשב וריכוז. הם תמיד בטוחים שהם צריכים הכל. שאולי יום אחד הם יצטרכו ואז ייתקעו בלי. הדברים לא בהכרח נותנים להם ביטחון ושליטה אבל הם אף פעם לא מגיעים ללמיין, לסדר ולהעיף מה שצריך.

האגרן המכור לקניות – בעשור האחרון, הפיתוי לאגור התעצם בגלל הקלות של הקניות הזולות באינטרנט. השילוב בין הפרעת האגרנות לבין התמכרות לקניות יצרה בעיה כפולה ומכופלת. עבור האגרן המכור לקניות, כל רכישה מעניקה תחושת סיפוק רגעית, אך במהרה מתחלפת בצורך לרכוש עוד, גם כשאין באמת צורך במוצר. המבצעים, הזמינות והקלות שבהזמנה מקוונת מעודדים רכישות אימפולסיביות, שמובילות להצטברות הולכת וגדלה של חפצים בבית. עם הזמן, תחושת האשמה וההצפה מהבלגן עלולות להעמיק את המעגל, כשהקניות הופכות שוב לדרך להתמודד עם רגשות לא נעימים.

האגרן שאינו יודע לזרוק – (אמנם הוא מחג אחר, אבל עדיין מתאים גם לעכשיו) מתקשה להיפרד מחפצים, לעיתים בגלל רכושנות עמוקה הקשורה לסנטימנטים ולזיכרונות ילדות חזקים, ולעיתים פשוט מתוך תחושה שכל חפץ עשוי להיות שימושי בעתיד. ישנם אנשים שאינם מצליחים לשחרר גם חפצים שאין להם כל קשר רגשי אליהם, אלא משום שאין להם את הזמן, האנרגיה או הכוחות להתחיל למיין, להחליט מה יוצא מהבית ולארגן מחדש. האגרנות הזו מלווה לא פעם בדחיינות ובקושי בקבלת החלטות, כך שכל מיון נדחה למועד אחר והבלגן הולך ומצטבר. כל חפץ הופך להחלטה שצריך לקבל, וההתמודדות עם הכמות הגדולה יוצרת תחושת הצפה שמקשה עוד יותר להתחיל. כך הבית מתמלא בחפצים, לא תמיד מתוך רצון לאגור, אלא מתוך חוסר יכולת לפעול ולשחרר.

ההבדל העיקרי בין שני הסוגים הראשונים, שסוג אחד צריך ללמוד לשחרר מהשליטה, לדעת לוותר ולהקליל. וסוג שני צריך ללמוד את ההיפך – לקחת שליטה, לקחת אחריות, להפוך להיות יותר קפדניים ויסודיים.ללא ספק ישנם לא מעט אנשים שיכולים למצוא את עצמם בתוך יותר מסוג אחד, כאשר זה מגיע בטיפין טיפין…. קצת מהסוג הזה וקצת מזה.

חשוב לדעת! שגם בתוך כל סוג יש ציר מהקל ביותר לכבד ביותר. וכל אחד צריך לדעת להציב את עצמו גם לאיזה סוג הוא משתייך וגם מה מיקומו על הציר.חשוב שנדע לאיזה סוג אנחנו שייכים. יעזור לנו לעקל את הדברים, לדעת איך לגשת לחפצים. זה גם יעשה לנו סדר בראש לדעת מה אנחנו ומי אנחנו בהקשר האספנות והסדר והארגון. חג שמח ושנה מסודרת ומאורגנת.

יצירת קשר: adi_leshem__yalla_balagan