מאז שנולד מדור "שירות חדרים" ב"יוצאים קבוע" צללנו וחקרנו את מה שיש לשוק "הדיי יוז" להציע. זהו עולמם של הבוגדים והגרושים ואנחנו, שלא שמים עצמם שופטים אפילו במשחק כדורגל של ד' 2 אומרים: עולמם של החופשיים והחופשיות. חופשיים מכבלים של מוסר, של עבודה ומגבלות. 

עד עכשיו ביקרנו בחדרים קטנים, בשולי החיים. בעיקר בשל התקציב הזעום שניתן למשימה: עד 200 שקל. הפעם עלינו רמה, מסתבר שבאותו המחיר ניתן למצוא חדר צנוע במלון יוקרה של חמישה כוכבים. מלון דניאל על חוף הרצליה.

אין כמו להיכנס למלון רציני באמצע היום לעבור את השומר ופקידת הקבלה בפנים חתומות ולעלות לחדר מפנק עם נוף משגע במיוחד כשברדיו מודיעים שבשעה שש צפוי מטח רציני של טילים על אזור המרכז. אבל זה ממש לא הפריע לנו בתכניות להיפך, זה הוסיף קמצוץ של פלפל לחווייה, הריגוש הוא התבלין הסודי.

על כן עלינו במעלית ונכנסנו לחדר שאכן היה בסטנדרט גבוה. בחדר היתה פינת קפה, מקלחת מרווחת ומרפסת שצופה לבריכה ולחוף. הים היה חלק כמו מראה והשמש ליטפה אותו ברכות, ושלווה שררה על העיר המנומנמת והאווירה הזו הייתה בניגוד גמור למה שהתחולל במקלט הטלויזיה הגדול שתלוי מול המיטה הגדולה.

כן, חברים ב-200 שקל גם לכם יכול להיות חדר לשעתיים במלון מעולה על חוף הים של הרצליה ותקבלו אתנחתא מכל הבלאגן ששורר במדינה.

החדר נקי, מסודר, עם עמדת קפה, שירותים, מקלחת רחבה, טלוויזיה בכבלים ונוף מדהים.

לאחר שעתיים של מנוחה, מקלחת ארוכה, ורביצה מול מהדורת החדשות, ירדנו להתפנק בחוף הים הרגוע והריק מאדם ממש כמו בתקופת הקורונה. לאחר מכן ישבנו לבדוק מה יש לתפריט בבית הקפה בלובי של המלון להציע.

"אפשר להזמין אותך לקפה ב-80 שקל"? שאלה אותי הדייט שלי. לא יכולתי לסרב. ההפוך עלה 16 שקל והעוגה 38, אבל הייתי עדיין תחת השפעת סם החופש והאושר ככה שלא היה לי אכפת.

לסיכום הבטחנו שלפה עוד נחזור, כי איך אפשר לסרב למנה קטנה של אושר וחופש באמצע היום? היה טילים לגבות.