לצד הפופולריות הגוברת של הרכבים החשמליים בישראל, כך גוברים גם המיתוסים המקושרים אליהם. בואו נבחן חלק מהמיתוסים הללו לעומק

מאת: זיו בנייה

הרכבים  החשמליים הגיעו סוף סוף גם לישראל. אחרי שנים בהם ישראל פיגרה אחרי העולם בתחום זה, אנחנו מתחילים לעבור לרכבים חשמליים. בהתחלה היו ניצני רכבים חשמליים ביבוא אישי ורק למי שהייתה לו אפשרות להתקין עמדת טעינה בחנייה פרטית של הווילה. לפני כשנתיים החלו לחוקק חוקים המאפשרים התקנת עמדות טעינה גם בבתים משותפים ופיתוח פריסה של עמדות טעינה לרכב חשמלי בארץ, ובמקביל המותגים החלו לצוץ באולמות התצוגה של יבואני הרכב.

לצד העלייה בהיצע ובמכירות רכבים חשמליים בארץ, התרבו גם החדשות והמיתוסים הקשורים אליהם. בפרט בתחום הסוללה וטעינתה. על כן ריכזנו עבורכם כמה תפיסות רווחות בהקשר של רכב חשמלי וטעינתו ובדקנו האם הם נכונים או לא.

טעינת רכב חשמלי בגשם מסוכנת – לא נכון

ובכן, בניגוד לאמונה הרווחת – אין שום סכנה בהטענת רכב חשמלי בגשם, חוץ אולי מהסכנה לצאת רטובים מכל העניין אם שכחתם להצטייד במטריה.  רכבים חשמליים מצוידים במספר מערכות בטיחות אשר נועדו להגן על הנוסעים ברכב – החל מבידוד פיסי מכני בין נוזלים וחלקיקים למערכת החשמל ועד חיישנים אשר יודעים לזהות בעיה במערכת החשמל ולנתק את הסוללות מיידית. מערכות אלו דואגות שהטענת הרכב, גם בזמן גשם שוטף – אינה מסוכנת כלל, גם נגיעה ברכב רטוב, למשל אחרי שטיפה, אפילו אם הוא בהתנעה – אינה מסוכנת. מערכות אלו גם פועלות כנגד שריפה בסוללות לאחר תאונה כך שמדובר במערכות עמידות מאד שעברו מבדקים רבים.

טעינה מהירה עשוי להזיק לסוללה – נכון, אבל רק בשימוש קבוע וממושך

בניגוד לאופי התדלוק ברכבי בנזין, רכבים חשמליים יוצאים מתוך הנחה כי במרבית הפעמים הטעינה תתבצע באמצעות מטען ביתי איטי יחסית המותאם לרכב במדויק. טעינה כזו המתבצעת בשעות הלילה (או אם עמדת הטעינה מותקנת בחניון מקום העבודה – בשעות העבודה) אינה מזיקה לרכב ודואגת כי כאשר תזדקקו לו הסוללה תהיה טעונה.

ישנם מצבים יוצאי דופן ונדירים שבהם תזדקקו לטעינה מהירה. טעינה מהירה מתבצעת בשיטה שונה, יוצרת חום ועלולה, בשימוש ממושך ועקבי לקצר את משך חיי הסוללה מהר יותר מאשר שימוש מושכל בעמדות טעינה ביתיות. מצבים אלו בהם יש צורך להשתמש בטעינה מהירה יכולים לצוץ בנסיעות מיוחדות למקומות מרוחקים, בנופש למספר ימים או במקרים נדירים – אם שכחתם להטעין את הסוללה. במקרים אלו תרצו אפשרות להטעין במהירות נתח משמעותי מהסוללה בזמן קצר במיוחד – בין 10 דקות לחצי שעה. כל עוד לא מבצעים טעינה מהירה כדרך הטעינה הקבועה של הרכב אלא לעתים מזדמנות כשצריך, הדבר לא ישפיע במיוחד על הסוללה, אבל בהחלט לא כדאי לבנות על טעינה מהירה כאופציית ההטענה הקבועה.

רכב חשמלי מזהם כמו או יותר מרכב בנזין – לא נכון

כבר אין הרבה ספקות כי בזמן הנסיעה רכב חשמלי אינו פולט מזהמים לאוויר, אבל יש מיתוסים אשר אומרים כי רכבים אלו פולטים במהלך כל משך חיי הרכב יותר מזהמים אפילו מרכבי בנזין. למשל, בזמן כריית המתכות הדרושות לייצור הסוללה או בזמן ייצור הרכבים או אחרי החלפת סוללה. מחקרים שבדקו את הנושא גילו כי למרות שאכן יש פליטת מזהמים בזמן ייצור הרכב ולאחר גריטת הסוללה – עדיין טביעת הרגל הפחמנית של רכב חשמלי נמוכה מזו של רכבי בנזין, וזאת מכמה סיבות:

בניגוד לרכבי בנזין, שיטות ייצור ומחזור  של רכבים חשמליים הולכות ומשתפרות כל הזמן, ושחרור הרעלים לאוויר העולם גם הוא הולך ומצטמק ככל שהידע נצבר. כיום יש שיטות כרייה ומחזור ביולוגיות אשר משחררות מעט מאד חומרים מסוכנים לסביבה, מתכות מסוכנות הולכות ונעלמות מהסוללות ויש כל הזמן פיתוחים, במיוחד בתחום מחזור הסוללות, אשר מקטינות בצעדי ענק את טביעת הרגל הקיימת – שגם היא כבר קטנה יותר מרכבי הבנזין

הרחקה ממרכזי הערים – בעיות הזיהום הקשות אשר משפיעות על כמות גדולה של אנשים מרוכזות במרכזי ערים גדולות. עיקר פליטת החומרים ברכבים חשמליים מתמקדים במכרות המתכות המשמשות לייצור הסוללות – הרחק ממרכזי הערים ולכן עם השפעה נמוכה יותר על ריכוזי אנשים.

מעבר לייצור חשמל באמצעים ברי קיימא – כבר היום ישנה חשיבה על מעבר לשימוש בשיטות ייצור חשמל בר קיימא לצורך הטענת הרכבים החשמליים. לדוגמה – סככות להטענת אוטובוסים חשמליים יכולות לעשות שימוש במקורות סולאריים לצורך ייצור החשמל, והפחתת הזיהום לעומת ייצור חשמל באמצעים מסורתיים – דלק, גז ונפט.

צריך להחליף סוללה ברכב חשמלי כל 5 שנים – לא נכון

סוללות ברכב חשמלי מגיעות עם אחריות לשמונה שנים. כיום ישנן שיטות בהן ניתן להחליף תאים לא פעילים בסוללה במידת הצורך במקום להחליף את הסוללה כולה ובנוסף, משך החיים של הסוללות הוא לרוב ארוך יותר גם משמונה שנות האחריות. מחקר שנעשה במידרג בדק כל כמה זמן יש להחליף סוללה ברכב היברידי עם תשובה של כל 9-10 שנים. מחקרים שנעשו בעולם על משך חיים ממוצע של סוללה ברכב חשמלי נותנת תוצאה ארוכה אף יותר – 12 שנים בממוצע.

ישנם דברים אשר תוכלו לעשות על מנת להאריך את משך חייה של הסוללה – להטעין בעיקר בטעינה ביתית, לנסוע במתינות, להטעין עד 80%-90% ולא עד 100% מהסוללה – למעט לפני נסיעות ארוכות במיוחד, ולצמצם חשיפה לטמפרטורות קיצוניות (למשל חנייה במקום מוצל).

טווח הנסיעה אינו מספיק – לא נכון

טווח ממוצע של רכב חשמלי כיום נע בין 300-400 ק"מ ואף יותר. מנגד, על פי נתוני מחקר של אפליקציית מוביט לשנת 2020, ישראלים נוסעים כ-18 ק"מ ליום לעבודה (לכיוון אחד) וכ-47 ק"מ ביום סך הכל, על פי נתוני הלמ"ס. נסועה שנתית ממוצע של רכב ישראלי בשנה עומדת על כ-17,000 ק"מ, או במילים אחרות – מעט פחות מ-47 ק"מ ליום.

למותר לציין כי גם רכב עם טווח נסיעה מצומצם במיוחד של 250 ק"מ, אם ייטען שני לילות בשבוע בלבד –מלא אחר כל הצרכים. אפילו אם ניקח את הנושא צעד אחד קדימה – מוניות אשר גומעות מרחקים גדולים בהרבה ממרבית הרכבים הפרטיים עדיין נוסעות בממוצע כ-233 ק"מ ביום או פחות כך שלא רק שטווח הנסיעה מספיק עבור רכבים פרטיים רגילים – הוא מספיק גם עבור מוניות.

לסיכום

מיתוסים, באשר הם, הם נפוצים עבור כל מוצר וטכנולוגיה חדשים, וכמו תמיד הם בעיקר לא נכונים. רכבים חשמלים הולכים ומשתפרים כל הזמן וגם נקודות התורפה שאולי ועדיין קיימות – ייעלמו תוך מספר שנים וככל שהרכבים החשמליים ייהפכו לנחלת הכלל.