מה משותף לקפה תמר החנות מיס סאנשיין ומבנים לשימור? את כולם אפשר למצוא ברחוב שינקין המיתולוגי שמושך אליו לא רק אנשים מעניינים אלא אפילו מבנים ששוכנים ברחוב מקביל וכל כך התאהבו ברחוב שהם קוראים לעצמם בשמו כמו: "מלון שינקין" שנמצא בכלל ברחוב ברנר.
כל מי שמסתובב ברחוב שינקין מבין שהרחוב הזה הוא הרבה מעבר לכביש אספלט צר ומדרכות עמוסות במבקרים. הוא תמונה למספרי סיפורים שמספרת את הסיפור המיוחד של הרחוב עם המיקום הכי טוב בתל אביב – דקה משוק הכרמל, דקה מדיזנגוף סנטר, וחמש דקות מהים.
שילוב של מזרח ומערב לצד דגלי הקהילה הגאה יוצר במקום תחושה של קוסמופוליטיות עם ניחוח קל של גראס מהול באלכוהול משובח. עם הניחוח הממסטל הזה נכנסנו ללובי המעונב והמעוצב של מלון שינקין. את פנינו קיבלה מנהלת המלון, טלי פסח, שהציעה לנו קפה מהמכונה וסיפרה לנו על המלון המיוחד שגם בתקופת פוסט הקורונה עדיין מהווה מוקד משיכה לכל מי שמחפש חופשה אורבנית ברמה גבוהה.
לדבריה, "אנחנו מארחים תיירים מכל העולם. לאחרונה בשל משבר הקורונה המלון בתפוסה מלאה של תיירים ישראלים שמגיעים ליהנות ממה שיש לתל אביב להציע וזה הרבה: הים חמש דקות מפה, שוק הכרמל דקה מפה ובכלל כל האזור הוא מעצמה קולינרית וכל אחד ימצא פה את המטבח שהוא אוהב".
לראיון המלא עם טלי פסח:
זו לא כתבה על שינקין ללא מלכת שינקין, הלא היא אליזט, אשר הגיעה אלינו מברזיל בשנות התשעים והתאהבה בארץ. מהר מאוד הפכה עם אישיותה הססגונית והכובשת לאחד האייקונים של הקהילה הגאה בארץ שאימצה אותה בחום "אני דראג, אני אוהבת ומחבקת את הקהילה הגאה והם מחבקים אותי", היא אומרת.
על ביטול מצעד יום הגאווה היא אומרת: "זה עצוב מאוד. אני הקלטתי שיר במיוחד לאירוע הגאווה והתכוונתי לעלות איתו על משאית, למרות הביטול, אני מוציאה אותו היום כי זה חשוב להמשיך ולתמוך בקהילה הנפלאה הזאת".
צפו בסקירה של המלון ובראיון המלא עם אליזט, וקבלו טעימה בלייב מהשיר החדש:
לפנות ערב, בחרנו לרדת לאזור כרם התימנים שנמצא למרגלות שוק הכרמל. האזור שוקק מסעדות ואוכל עם תפריט על הקארט. לי התחשק קבב ולפיכך התיישבנו במסעדת "התימני". מסעדה תימנית קלאסית. הבחירה בכיוון האותנטי לא הכזיבה: אכלנו ארוחת ערב תימנית מדוייקת בלי יומרנות ובלי פוזה שכללה בשר חומוס וסלטים, הארוחה לא הותירה מקום לספק: כרם התימנים הוא מלך האוכל הביתי.
לקינוח עברנו כהרגלנו בקודש "בגלידת ארטה" על מדרחוב נחלת בנימין, שם ניקינו את החיך עם גרניטה מוחיטו וגביע עם גלידת פיסטוק שמנת וקראמבל עוגת גבינה ופירות יער, הטעם של הגלידה נשאר לנו בפה גם שהלכנו לישון.
