אם השם יהורם גלילי לא אומר לכם שום דבר סימן שאתם לא סופרים מתחילים. שכן, האיש הפך להיות שם דבר לקידום של סופרים בתחילת דרכם. בשנים האחרונות מצליח גלילי לגרום לאנשים אלמונים לחלוטין לקבל את חמש עשרה דקות התהילה שלהם ובמקרים מסוימים גם הרבה מעבר לכך.

קחו לדוגמה את זיווה יצחק, תושבת נתניה, שלא שילמה את המע"מ בזמן ונכנסה לכלא. מהסיפור הזה נולד ספר מרתק על שהותה בכלא שיצא בתקופה האחרונה לאור. גלילי זיהה את הפונטציאל התקשורתי של הספר והכניס את יצחק כמעט לכל מדיה אפשרית שם יצחק נתנה מלוא הטנא טיפים לציפי רפאלי שאמורה גם היא לרצות עונש מאסר על עבירות מס.

הדוגמה הזאת היא רק קצה הקרחון של השיטה היעילה שפיתח גלילי, עיתונאי ותיק לשעבר, שבאופן יצירתי הפך את יחצנות הספרים מתחום אפור וטיפה משעמם לסקסי ומחאתי. גלילי אומר כי "בתקופת הקורונה אנשים שמו גז על כתיבת ספרים, ולהבנתי תוך כמה חודשים יהיה פה בייבי בום של ספרים".

הסגר גרם לסופרים לשבת ולכתוב?
"אני באופן אישי הייתי שותף לעריכה וכתיבה של חמישה ספרים בתקופה הזו, זה מטורף. אם לוקח לכתוב ולהפיק בדרך כלל שנה אז הקורונה באה ונתנה פוש לעשייה הזאת. בתקופת הסגר ערכתי ספרים נוספים שבקרוב אמורים לצאת לאור ובהם: "לכבוש את ההימאליה – לטייל עם מוגבלות" – יומן מצולם של מסעות אתגריים שעשתה הצלמת והאמנית ד"ר דרורה בהרל בהימלאיה שבצפון הודו, ספרי הילדים "על סודות ורזים" ו"על צבעים וילדים" מאת זיוה יצחק, ובשלבי כתיבה ועריכה נמצאים ספר ביוגרפי המתאר את קורותיו של אדם שנולד וגדל באיראן במשך שנים רבות, וגם ספר ביוגרפי מרתק על מלחמת לבנון הראשונה מזווית של חייל ששירת בפלוגת צנחנים שהייתה הכוח הצבאי הראשון שנכנס ללבנון".

יהורם מוסיף כי "כתבתי במשך חמש וחצי שנים גם את 'ראשונים תמיד – מורשת חיל ההנדסה הקרבית' (בהוצאת אפי מלצר בע"מ), ובין היתר, ערכתי ספרים כמו: 'שיחות עם המלאך דניאל' מאת איריס אור (בהוצאת 'סטימצקי') – המספר את מסע הריפוי שעברה הסופרת ואת הדרך בה בחרה לצמוח מתוך הקושי הגדול לאחר אובדן שני בניה, הספר האירוטי '69 פיתויים של טירוף' מאת אורית בנימין המדבר על חשיבות חילופי תפקידים בזוגיות, ספרי הילדים 'מיוחד' (בהוצאת 'אוריון') מאת נמרוד נידל ואמו עטרה איציקזון נידל ו'שוקי ומוקי מספרים 8 סיפורים' מאת זיוה יצחק, את הספר 'פרק אחד של הגשמה ב'הגנה' ובצה"ל' – ביוגרפיה של יונה מנדלמן שנלחם מטעם ה'הגנה' ובמלחמת העצמאות (בהוצאת 'אפי מלצר בע"מ'), וכמו כן ביצעתי עריכה לשונית לספר 'גדעונים – מפעילי הקשר האלחוטי בשירות המדינה שבדרך' המתאר את ההיסטוריה של ההעפלה למדינת ישראל".

מה אתה אומר על ביטול שבוע הספר?
"ממש עצוב שכיכר רבין תהיה ריקה. אנשים מחכים לאירוע הזה כל השנה, אני מניח שהזירה תעבור לחנויות הספרים ותהיה גם באינטרנט".

גלילי הגיע לתחום העריכה הספרותית לאחר קריירה רבת שנים כעיתונאי בין היתר ברשת שוקן. "אני ערכתי את 'עיתון העיר' לרשת שוקן במודיעין. באותה תקופה פתחתי גם גיליון של 'עכבר העיר' למודיעין ובהמשך נוספו עכברים לפתח תקווה ולצומת השרון. זו הייתה תקופה עם חדוות יצירה באמת מטורפת. היא נזלה מהדפים, אפילו בקטע של הכרוניקות, בסוף העיתון שבו היה מידע עם לוח הופעות ומסעדות וברים – המציאו עולם מושגים אורבני חדש".

הכרוניקות בסוף העכבר היו סוג של תנ"ך.
"בעידן שבו לא היה אינטרנט או טלפון סלולארי כל מה שהיה זה טקסט תיאורי לגבי ההופעה או המקום. מכמה מילים היית אמור להסיק לגבי האירוע מה יהיה בו, ולכן המציאו את מילות הקוד, לדוגמה: לבוש, חניה, דרינק, ואפילו שעת הפתיחה רימזה על אופי המקום. בכל אופן במודיעין מילות הקוד היו פחות רלבנטיות, כי לא הייתה שם בעיית חניה כמו בתל אביב", הוא צוחק. "העיר היה עיתון שהתנהל בצורה שונה לגמרי שמקובל עכשיו, אני לצערי גם הייתי עד לגסיסה שלו. העכבר השתלט על העיתון, ואז היה קצת עיתון והרבה עכבר העיר".